רב פעלים/ב/סוד ישרים/ז

רב פעלים ‏ ב סוד ישרים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה מה טעם אין עושים הקפות לשלחן בסעודת מנחת שבת כדרך שעושין בלילה ובשחרית, ואם עשה מעכב, או"ד אם לא יועיל לא יזיק. ועוד יש לנו לשאול למה אין אומרים ישמחו במלכותך במנחת שבת, גם יש לשאול למה אין אומרים זכר למעשה בראשית בתפלת שחרית אלא רק בערבית ומוסף, יורינו ושכמ"ה:

תשובת על שאלה הא', הנה בשער הכונות דף ע' ע"ד, אחר שכתב טעם לשני הקפות שעושים בליל שבת כתב, ואמנם היה צריך עתה להקיף השלחן פעם אחרת כדי להמשיך בחי' יסוד המקיף דמוחין דז"א אל הנוקבא, כי בסוד הקדוש לא האיר בה אלא רק או"פ שלהם בלבד כנז', אבל להיותו או"מ עליו עליון מאד, כי הוא מקיף אל המוחין עלאין דז"א, ולכן אינו נעשה על ידינו, אמנם מאיליו נעשה המשכת האור ההוא עכ"ל. ושם בדף ע"ד ע"ב בענין הקפות של שחרית, אחר שכתב טעם לשתי הקפות שהם כנגד עליות של ז"א כתב וז"ל והנה כמו שבסעודת הלילה לא עשינו הקפה ג' כנגד מה שקבלה משלש מוחין דז"א בבחינת או"פ, ושם ביארנו טעם הדבר הזה מפני שהדבר הזה נעשה מאיליו, ואין בנו כח להמשיכו כי הוא מקום עליון, לכן גם עתה בסעודת שחרית אין אנחנו עושין הקפה הג' כנגד עליית ז"א באו"פ דנ"ר דאבא בתפלת מוסף דלחש ודחזרה לפי שהוא בחי' מוחין, והוא מקום עליון, ובפרט מוחין מקיפין דאבא, ואין בנו יכולת להמשיכם בסוד או"מ שלהם והדבר נעשה מאיליו עכ"ל. והנה שם בדף ע"ה ע"ד כתב וז"ל ענין סעודת המנחה כבר הודעתיך לעיל כי עתה מזדווג ע"ק בבחינת הפה שבו מיניה וביה, ומהשפע הנשפע מזווג זה אנו אוכלים סעודה, והוא כי ז"א עולה עתה עד דיקנא דע"ק במזל העליון בחזרת התפלה דמנחה, ושם הוא מקום הפה דעתיקא, ומשם אוכל ז"א בסעודה זו מפומא דע"ק, ולכן צ"ל תחלה בקו"ר דא היא סעודתא דז"א, כי המלכות איננה עולה עמו רק הוא לבדו כנז"ל, ולכן אין בחינת קדוש על היין בסעודה זו כמו בסעודת הלילה ובשחרית עכ"ל, והשתא בזה מובן שאין עושין הקפות כלל בסעודה זו, כי להיות כל סעודה זו עצמה היא במקום עליון מאד, דלכן אין קדוש בסעודה, לכך אין לנו יכולת להמשיך כלום על ידינו בהקפות כלל:

ועל שאלה השנית הנה נתבאר הטעם להדיה בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות דף ע' ע"א וז"ל הדבר הוא כמש"ל כי כל עליות שיש בכל תפילות שבת הם כדי לקשר זו"ן יחד, והוא כי בתפלת ערבית דשבת, העליה היא כדי לקשר הנוקבא בז"א ולהעלותה בשלשה אחרונות שבו, ובתפלת שחרית דשלת בלחש ובחזרה, וכן בתפלת מוסף וחזרה, כל אותם התפלות הם כדי להעלות הנוקבא שתהיה שוה בשוה עם ז"א, כמ"ש במקומו כי בחזרת תפלת מוסף נמצאים זו"ן שוים בקומתן ועומדים במקום או"א, ולכן בכל תפלה באלו התפלית אנחנו אומרים ישמחו במלכותך, לרמוז כי כונתינו בתפילות האלו, להעלות המלכות למעלה כדי שישמח בה ז"א בעלה, וגם אנחנו בניה עם בני ישראל שומרי השבת, אבל בתפלת מנחה דשבת כונתינו היא להרחיק הז"א מן הנוקבא ולהעלות את ז"א בדיקנא דא"א כמ"ש במקומו והנוקבא נשארה למטה מרוחקת ממנו ולכן לא שייך התם לומר ישמחו במלכותך כי הרי אז המלכות מתרחקת מז"א ובטלה השמחה ההיא באותה התפלה דמנחה עכ"ל, והרב מהרש"ו ז"ל נתן טעם אחר פשטי, מפני שבעת מנחה מתו שלשה הראשים יוסף ומשה ודוד ולכן אין אנחנו מזכירין בתפלת המנחה השמחה ובמקום ישמחו אומרים צו"ץ ג"פ ע"ש, וכן כתב מהר"י צמח ז"ל בהגהותיו בספר פרי עץ חיים ע"ש:

ועל שאלה הג' לא נמצא טעם בשער הכונות שסידר מהרש"ו ז"ל, אך בספר משנת חסידים במסכת שחרית דשבת דף קט"ז כתב וז"ל, ואין אומרים עתה זכר למעשה בראשית, מפני שאינו כן, כי הז"א אינו כמעשה בראשית עם נוקבא, כי הוא במקום או"א והיא במקום ז"א עכ"ל, ובדף קי"ז ע"א במוסף שבת כתב וז"ל ויאמר זכר למעשה בראשית, לפי שעתה שני היסודות דזו"ן שוים, והם מזדווגים עכ"ל, ולא היה לי פנאי לחפש בספר פרי עץ חיים בשני הדפוסים לראות אם נזכר טעם זה שם. והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.