רב פעלים/ב/סוד ישרים/ו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאל עוד הצורבא מרבנן הנז' וז"ל, תשובת מעכ"ת ראיתי וששתי ושמחתי כי הדברים אשר באו שם האירו את עיני להשכיל, ויותר ממה שבקשתי ניתן לי, ברם זאת אשאלה עוד על עולמות קו היושר היכן מגיע ויורד, ועולם הזה שאנחנו עומדים בו, אם נחשב מן העיגולים או מן היושר, גם עוד יש לשאול אם השבירה הייתה במחצב הנשמות דוקא, יורני ויאמר לי ושכמ"ה:
תשובה. בספר נהר שלום הנדפס בירושלים תוב"ב, בסוף עץ חיים דף ט"ו ע"ב, הביא הרב המגיה רב"א מכ"י רבינו הרש"ש ז"'ל ע"פ עדותו של הרב היר"א ז"ל וז"ל, ובנקודת המרכז דגן עדן עומד עץ החיים כמ"ש ועץ החיים בתוך הגן, ובתוכו מלובש קו היושר דכל העולמות יורד ונוקב ומתפשט עד קרקעית עיגולי הפנימי, דעיגולי עתיק מצד מחציתם התחתון המתעגלים תחת כל מעשה בראשית, וסביבות עץ החיים הוא העדן, וסביביו הוא הגן, וכל זה הוא שיעור נקודת המרכז דכל העולם בכללו, ושם היום והלילה שוים בקיץ ובחורף, כמש"ה ויהי ערב ויהי בקר וכו' ע"ש:
ובספר עץ חיים שער מ"ב הנקרא דרושי אבי"ע פרק ד' כתב וז"ל, ונבאר עתה ענין עוה"ז, כי הנה הרקיעים שאנחנו רואין בעינינו הם עשרה עגולים שבראש המלכות דעשיה ובאותו אמצעי החלל שלהם מתפשט גוף קו יושר דמלכות דעשיה דרך אצבע חלל והוא בג"ע הארץ וכו', וקו זה נמשך עד הקרקע, נמצא כי אמצעית הקרקע הוא ג"ע הארץ, והוא חומר זך מאד קרוש, וסביבותיו הארץ הזאת חמרית מאד ששם שולטין הקליפות, ובה שמרי הקליפות הגסות שאין גסות גדול מהם, והוא תכלית הבירור והעבות, כי כמו שג"ע הארץ תכלית גסות ועביות של כל העולמות והיכלות עליונים דקדושה, כן הארץ הזו תכלית ועביות דקליפות, לכך כל מעשה עוה"ז קשים ורעים, והרשעים גוברים בו, בסוד יש הבל אשר נעשה על הארץ עכ"ל ע"ש, ואם יתקשה לך מלשון רבינו ז"ל בע"ח הנז' על דברים שהעתקנו בתחלת דברינו בשם רבינו הרש"ש ז"ל, אין אנחנו נזקקין לדבר בזה עתה, והרי שלך לפניך:
אמנם דבר אחד צריך אני להעתיק לך מדברי רבינו האר"י ז"ל בע"ח, כי הוא צריך לך מאד שתדע זה, והוא מ"ש בשער מ"ב הנז' פ"ג, במה יוכר בחינת מעלת אבא על אימא וכן שאר הבחינות בבחינת העיגולים והרי חצי העגולים הראשונים יהיו כסדר, כתר על חכמה וכו', אמנם חצי העגולים למטה יהיה להפך, כי עגול מלכות עומד ע"ג עגול יסוד וכו' א"כ במה יוכר בחי' מעלות הספירות זו מזו, ושם ביארנו כי יש חלונות דרך יושר, ומשם אבא מאיר לאימא ואימא לז"א וכו' ועי"כ ניכר מדרגת מעלתן, גם ידעת ענין פתחים ושערי רקיעין שדרך שם עולין ויורדין המלאכים והנשמות, א"כ גם עד"ז הנזכר שבדרך אותו שער השמים והרקיע שהוא חלל באמצע, שהוא בחי' הפתחים, דרך שם יורדין ועולין גם הקליפות מעולם לעולם, ומתלבשים יחד זו בזו אצילות בבריאה כנזכר בענין הנהו תרין צפרין עכ"ל ע"ש:
ואשר שאלת אם השבירה היתה במחצב הנשמות דוקא, הנה הרב החסיד תורת חכם דקנ"ד ע"ב כתב וז"ל, אבל הספירות הגמורות אין בהם שום חסרון, ושם נאמר אם צדקת מה תתן לי, ושם הזווג תדירי וכו' וכן נראה משער קדושה למהרח"ו ע"כ, משמע דמחצב הספירות לא היה שבירה, וכ"כ להדיא שם בדף ע"ג וז"ל, וכפ"ז מתיישב כי במקום אחד כותב הרב ז"ל שיש בירורים ועליה אף למחצב הספירות, ובמ"א כותב שאין בירורים כי אם למחצב הנשמות, כי הספירות נגמרו להתקן, אך נראה כי בכאן כיון מוה"ר ז"ל (הרש"ש) להסיר ספק זה, כי זו האבי"ע דאצילות, אין בו שום חסרון ושינוי כלל, כי זה נקרא מחצב הספירות, שכתב הרב בשער קדושה שנאמר בו אם צדקת מה תתן לו, אבל באבי"ע דבי"ע הכולל האצילות שבו נקרא ג"כ בשם מחצב הספירות, והבי"ע דבי"ע שבו נקרא מחצב הנשמות ושניהם צריכין תיקון, בין מחצב הספירות שהוא אבי"ע דבי"ע, בין מחצב הנשמות שהוא בי"ע דבי"ע, וזה מ"ש הרב ז"ל בשער הפסוקים פ' בראשית, שהתורה התחילה בבי"ת, לפי ששורש התורה מבריאה ולמטה, אבל באבי"ע דאצילות אין לנו עסק כלל, ואינו צריך למעשינו כלל, ואם צדקת מה תתן לו עכ"ל:
וראיתי בכתבי ידידינו הרב החסיד ארי במסתרים מהר"ר אליה מני נר"ו, שהביא דברי הרב תורת חכם הנז', וכתב עיין עוד בת"ח דף פ"א ע"א ודף קנ"ח ע"ב, ועיין דברי שלום דף ט' ע"ד סי' כ"ח שלפקד"ן שגם הוא אזיל בשיטה זו, ואם תאמר א"כ רבינו הרש"ש זיע"א בנהר שלום דף צ' ע"א וק"ג ע"א ובהגהותיו על עץ חיים שער י"ז שער ז"א פ"ב כאשר נתקשה בזאת הקושיא, וישב כאן קודם החטא דאדה"ר כאן לאחר החטא למה לא ישב כן, אי לזאת אפשר שלא רצה לגלות זה, וכמ"ש הרב ת"ח דף קנ"ח ע"ב, והיותר נראה שהטעם שלא ישב כן הוא לפי דס"ל לרבינו הרש"ש זיע"א כמ"ש הרב תורת חכם דף פ"א ע"א, שמחצב הספירות האמיתי מעיקרא לא היה בו שבירה ולא שייך בזה תיקון, א"כ פשטות דברי רז"ל שאמר שנתקן אינו מתיישב בזה, ולכן ישב שאפילו כפי פשטות הדברים דמיירי במחצב הנשמות וקארי לאצילות שלו מחצב הספירות, ליכא קושיא שזה היה קודם החטא וכו', והכונה דאצילות דמחצב הנשמות קודם החטא נתקן לגמרי ולא נשאר כי אם בי"ע דמחצב הנשמות דנקרא מחצב הנשמות, אמנם אחר החטא שהפיל המ"ן דאצילות דמחצב הנשמות שנקרא ג"כ מחצב הספירות, א"כ צריך בירור ותיקון גם למחצב הספירות הזה שהוא אצילות דמחצב הנשמות, ולפקד"ן להביא קצת ראיה מדברי עולת תמיד דף ה' ע"ב, שכתב שמועה זו שגם במחצב הספירות צריכין תיקון, וכתב שמשם יסודם של הנשמות ואי אמרינן דאיירי באצילות דמחצב הנשמות, אתי שפיר הא דקרי ליה יסודם של נשמות, אבל אי איירי על מחצב הספירות האמיתי תיבת יסודם לא אתי שפיר כ"כ, ולפ"ז מ"ש הרב תורת חכם דף ט"ו שכל העולמות בבחינת אב"א ולא נתקנו, איירי על אצילות דמחצב הנשמות כי אצילות האמיתי מעיקרא לא היה בו שבירה וכנז' בדף פ"א ע"א הנז', ועיין מ"ש יפה שעה, ולפק"ד לשון שער קדושה אינו סובל דוחק זה, ועיין ת"ח דף ק"י ע"א, וצריך להתיישב בדבריו עכ"ל הרב החסיד רא"ם נר"ו בכתיבת יד, ואין לי פנאי עתה לפלפל בדבריו, ורק זאת אגיד כי ברור לי שבמחצב הספירות האמיתי לא היה שבירה ח"ו כלל ועיקר, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |