רב פעלים/ב/יורה דעה/לד

רב פעלים ‏ ב יורה דעה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. מי שחל טבילת מצוה לאשתו באיזה לילה, אם מותר לו לדחות מצות תשמיש מאותה לילה ללילה אחרת, או אפילו לשתים ושלש לילות, בשביל איזה מצוה שהיא אינה חובה עליו, אלא היא ממדת חסידות, שבעבורה הוא דוחה מצות תשמיש ללילה אחרת, או"ד אינו רשאי לדחותה וצריך לשמש בליל טבילה, יורינו ושכמ"ה:

תשובה. נראה כל שהוא עושה כן ברצון אשתו שרי, ואע"פ שזה הענין אשר בעבורו דוחה מצות תשמיש אינו אלא מדת חסידות, רשאי להאחר מצות תשמיש שתים ושלש לילות. ונ"ל בס"ד להביא ראיה לזה, ממ"ש בגמרא דנדה דף ל"ח, חסידים הראשנים לא היו משמשין מטותיהן אלא ברביעי בשבת, שלא יבואו שנותיהן לידי חלול שבת, ומקשי ברביעי ותו לא, ותירץ בגמרא מרביעי ואילך, ופירש רש"י כדי שלא תלד בשבת ויצטרכו לחלל עליה השבת, ואם ישמשו בליל א' וליל ב' וליל ג' מטי הלידה בשבת, משא"כ מן רביעי ואילך ע"ש, והנה ודאי זה איירי על ליל טבילת מצוה, דהא ודאי דחסידים הראשנים לא היו משמשין בחול, אלא רק כשחל טבילת מצוה בהם, ועוד מוכרח לומר דאיירי בכך, דאם בטבילת מצוה אין דוחין מה הועילו בתקנתם, דשמא תתעבר בליל טבילת מצוה, אלא ודאי הם דוחין תשמיש דליל טבילה בעבור מדת חסידות זו שלא תלד בשבת, ודוחין איתה שלשה לילות אם חלה בליל א', והנה בודאי חששה זו היא מדת חסידות גמורה, דלא הווי מקיימים זה אלא רק חסידים הראשנים, דהא ברייתא זו נשנית בזמן התנאים, ואמרה בפירוש שלא היו נוהגין בכך אלא חסידים הראשנים, שלא היה מנהג זה בזמן התנא דברייתא זו, הרי גם בעבור ענין של חסידות משהין מצות תשמיש של ליל טבילה אפילו שלשה ימים, מיהו אפשר דהם היו עושין כן ברצון הנשים שלהם, לכך כתבתי דשרי לעשות בנידון השאלה, אם הוא ברצון האשה:

ועוד נ"ל בס"ד להביא ראיה לזה ממ"ש בגמרא דכתובות דף כ"ב, תנא מיניה מ' זמנין ואפ"ה לא עבד שמואל עובדא בנפשיה, וכתב הרי"ף ז"ל דשמואל עבד ממדת חסידות, אבל מודה הוא לרב בעיקר הדין, והיה מורה לאחרים כרב, כי לכן אמרו לא עבד עובדא בנפשיה, וכתב מרן בב"י, אע"ג דבלא"ה קי"ל הלכה כרב באיסורי, ואפילו אי שמואל פליג עליה, עכ"ז הוצרך הרי"ף ללמדינו ד"ז כדי ללמד כל מי שרוצה להחמיר על עצמו מדת חסידות היא לו, ולא תימא דחסידות של שטות היא זו, דהא אשכחן דשמואל החמיר על עצמו ע"ש, וכתב בספר לחם ושמלה סק"ד, דלכאורה יש לומר עוד דהא דכתב הרי"ף כן, משום דסד"א כיון דמצד הדין היא נאמנת באמתלה, לאו כל כמיניה להחמיר על עצמו ולהפקיע חיוב עונה, קמ"ל דרשאי להחמיר על עצמו, וכדאשכחן לשמואל, אך יש לומר דזה אין ללמוד משמואל, דדילמא מדעת אשתו עשה שמחלה לו עונתה, ולכן כתב הב"י, דעכ"פ הא מוכח דלאו חסידות של שטות היא עכ"ד, הרי מוכח מזה דמותר להפקיע חיוב עונה משום מדת חסידות, אך י"ל דבעינן שיהיה מרצון האשה, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.