רב פעלים/ב/יורה דעה/יא

רב פעלים ‏ ב יורה דעה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. עיסה שנלושה בחלב, ואפו הפת בלא שינוי צורתו, והיה הפת הרבה, וחכם אחד אסר להם את הפת כדין הש"ע סי' צ"ז, והורה להם למכרו לגוים, אך בקשו לקחת ממנו איזה ככרות, לבשל אותם בחלב בקדרה עם אורז, והתיר להם, וטעמו כיון דמבשלו עתה מחדש בתלב בקדרה פקע איסורא מיניה, מה שגזרו חז"ל בו בעודו אפוי בצורת פת דעלמא, יורינו אם יש לסמוך על היתר זה, ושכמ"ה:

תשובה. היתר זה של הבישול אין בו ממש, כי מאחר שנאפה בלא שינוי נאסר ונעשה נבלה ע"פ גזרת חז"ל, ואין לו תקנה עוד בשום אופן, וכ"כ הרב חוות דעת דוקא אם שינה צורתו בשעת אפיה, אבל אח"כ אינו מועיל שינוי לפת מרובה, כיון שכבר נאסר, וכן אין מועיל לחלקו להרבה בני אדם שיגיע לכל אחד דבר מועט, כיון שכבר נאסר ע"ש, וכ"כ הרב שפתי דעת, וכ"כ הרב לבושי שרד בחי' ליו"ד סי' מ"א ס"ק קל"ט, וכ"כ בפתחי תשובה:

ואם יתעקש המתעקש לומר בישול שאני, ואפילו האוסרים בהנך יודו בבישול, הנה אע"פ שבאמת אין סברה לחלק בהכי, עכ"ז אביא בס"ד ראיה להדיה על הבישול דלא מהני, והוא דקי"ל יין מבושל של גוים אסור, שכן פסק מרן ז"ל בש"ע סי' קפ"ג סעיף כ"ו, דבש של ישמעאלים אסור, וכתב הש"ץ פירוש תחילתו יין גמור, ואח"כ מבשלים אותו עם מיני בשמים ע"ש, וכן איתא בגמרא דע"ז פרק אין מעמידין דף כ"ט ע"ב, א"ר אילעא שנינו יין מבושל של נכרים שהיה מתחלתו יין אסור, ומקשה בגמרא פשיטא, משום דאבשיל פקע ליה איסוריה ע"ש, והרב בית דוד א"ח סי' תמ"ז למד מן הגמרא הנז' גם לענין מצה בערב פסח, שאם בישלה נמי אסור לאכלה בערב פסח, אע"פ שאחר בישול לא נפק בה י"ח בליל פסח, אפ"ה כיון דנאסרה לאכלה קודם בישול, לא פקע איסורא מינה אחר בישול, דהא גם היין אחר בישול, לא נקרא יין, ואי הוה מבושל של ישראל לא הוה נאסר במגע גוי, ועכ"ז כיון דנגע בו הגוי בעודו יין ונאסר, אע"ג דבשלו אח"כ לא פקע איסורא מיניה, ועוד הביא ראיה לנ"ד, דלא אמרינן בבישול פקע איסורא ממ"ש מהרי"ל ז"ל בתשובה גבי פת של גוים שבשלו לא פקע איסורו, ולית ליה תקנתא בזה ע"ש:

הן אמת, כי הגאון חיד"א ז"ל בשיורי ברכה א"ח סי' תע"א, הביא דברי הרב ב"ד הנז' ודחה ראיות שלו, משום דיש לחלק בין יין ופת של גויים, לבין דין מצה שבשלה לאכלה בע"פ, הנה חילוק הנז' לא שייך בנ"ד, יען כי בנ"ד נמי אסרו חז"ל זה הפת, ודמי שפיר ליין ופת של גויים, דיליף מינה הרב ב"ד, ועיין עוד לרבינו חיד"א ז"ל מ"ש קושיא מהרב מהר"י ן' נעים ז"ל, שהקשה על הרב ב"ד הנז', איך קפסיק ותני דבדבר שהוא איסור ובשלו לא פקע איסוריה, והרי דם שבשלו לרוב הפוסקים שרי מן התורה, וחז"ל אסרוהו, נמצא פקע איסורו מן התורה ע"י בישול, והרב חיד"א ז"ל תירץ לקושיא זו ע"ש, ובאמת נראה דאין התחלה לקושיא זו מעיקרא, וכאשר יראה הרואה:

איך שיהיה הנה שפיר יש להוכיח מדין היין ודין פת של גויים דמצינו דלא פקע איסורא דידהו בבישול, לנ"ד, שכבר אסרו חז"ל זה הפת, ונעשה נבילה לפי גזרתם, ולא פקע איסוריה בבישול. ועוד מצאתי להגאון חיד"א בשיורי ברכה סי' קי"ב אות יו"ד, גלוסקאות של גוים התיר הרב נחלת שבעה סי' ע"ב לשרותם ולבשלם וכו', ודחה דבריו הרב מהר"י בסלת למנחה כלל ע"ה, ומיהו הרב נחלת שבעה לא רצה להתיר בפשיטות אלא בשנת בצורת ע"ש עכ"ד, ובנ"ד נראה שגם הרב נחלת שבעה יודה דאפי' בשנת בצורת אין להתיר בבישול, ועוד שם באות ך' כתב פת של ישראל ואפאה גוי אין תיקון ע"י בישול, שכבר נאסר, ומה יועיל בישול, הרב הלק"ט ח"ב סי' פ"ג, וזה כדעת הרב מנחת יעקב שכתבתי בסמוך אות יו"ד, ודלא כהרב נחלת שבעה שכתבתי שם, ע"ש:

ומה שהורה למכור לגוי שפיר הורה, וכמ"ש הרב פר"ת ז"ל סק"ג, אע"ג דחיישינן שמא ימכרנו לישראל, מ"מ מותר משום דאיכא ס"ס ע"ש, ועוד דהיכא שאיני מוכר אותו לפלטר אלא לנכרי דעלמא, ליכא חששא כלל, דודאי אין ישראל קונין פת מנכרי דעלמא, שהוא פת בעה"ב ואסור, וכמ"ש מהרח"ף ז"ל ברוח חיים סי' צ"ז, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.