רב פעלים/ב/יורה דעה/טז

רב פעלים ‏ ב יורה דעה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בענין בדיקת האשה בשבעה נקיים, הדבר מפורש בש"ע, דלכתחילה צריך שתהיה בודקת בכל יום מן השבעה בדיקה מעליא, ובדיעבד סגי בבדיקה של יום ראשון, ושל יום שביעי, שהוא תחילתן וסופן של ז' נקיים, וכך הייתי דורש בציבור תמיד, להזהירם שיבדקו בכל יום לכתחילה, וכן היה מנהגו של עט"ר הרב מור אבי זלה"ה, להזהיר הנשים בזה בדרוש שבת תשובה, או שבת הגדול, ותלי"ת יש כמה משפחות פה עירינו, שהם נזהרים בדבר זה לבדוק בכל יום, אך רוב ככל אין נזהרים בזה, כי חוששים לעצמן פן ברבוי הבדיקות יתקלקלו, לכן אין בודקים אלא ביום ראשון וביום השביעי שהוא בדיעבד, ומחמת דבהאי פחדא יתבי, אין שומעין לעשות מה שהורו המורים לכתחלה, וכל זה הוא עצת היצה"ר, מיהו אם באמת בודקים בתחלתן וסיפן של ז' נקיים דהוי רק בדיעבד, הוא חצי נחמה, אך יש שוטין שהם מפחדים לבדוק בסוף הז"ן, ורק בודקים בתחלה ביום ראשון בלבד, או שבודקים ביום אחרון בלבד, ואין בודקין ביום ראשון, אלא רק בדיקה של הפסק בטהרה, ונצטערתי על דבר זה כי לא ידעתי אם יש למצוא להם איזה סמך קל בדבר זה, כדי שנעלים עין מזה ונשתוק, כי לפעמים יזדמן שהאשה תבא לשאול איזה שאלה בענין נדה או מענין טבילה, ונודע להמורה מתוך דבריה שעשתה מעשה, וטבלה ע"י בדיקה אחת דיום ראשון בלבד:

וראיתי להגאון בית דוד טעביל, שנזדמן לידי לפי שעה, שהאריך בענין זה, והביא דברי הרמב"ם והראב"ד והרמב"ן והרשב"א והרא"ש, דכלהו פסקו כרב דתחלתן אע"פ שאין סופן, וסופן אע"פ שאין תחלתן, וכן פסק בספר חפץ שמביאו הסמ"ג, וכן פסק בספר יראים, אך הסמ"ג כתב כיון שאין ראי' ברורה לפסוק כרב, יש להחמיר כר"ח, ואחרי הסמ"ג נמשכו בסה"ת וסמ"ק, וגם בהגהות מיימוני הביא בשם ריב"ן, ורבינו שמחה, דיש לפסוק לחומרא כר"ח, ובספר בית יוסף הביא דעת כולם, וסיים על זה, כיון דאיסור כרת הוא יש לפסוק לחומרא כהמחמירין, ועפ"ז פסק בשה"ט בסי' קצ"ו, שאין להקל בזה:

ואחר שהאריך הרב הנז' בדבר זה, וכתב וז"ל, ועכ"פ הנך רואה דאף להפוסקים כר"ח אינו רק חששה דרבנן בעלמא, ובהיות כן אני תמה עמ"ש הרב בית יוסף, כיון דחשש איסור כרת הוא, יש לפסוק כהמחמירים, ולפי המבואר אף להמחמירים עצמן לא ס"ל, דיש בזה חשש איסור כרת, רק חששה דרבנן בעלמא, וגם בר מן דין כבר כתב הרז"ה בהשגותיו על הראב"ד, שבזה"ז שלא החמירו בנדה, אלא ממנהג בנות ישראל, יש לנו לפסוק כרב וכו', ש"מ דס"ל בזה"ז אין כאן חשש איסור כרת. וראיתי בסדרי טהרה שכתב על הרז"ה וז"ל, ומדברי המחבר בב"י לא נראה כן, שכתב דאין להקל משום חומר איסור כרת עכ"ד ס"ט. ולא ידעתי כי אם באנו לדחות נפש מפני נפש, מי נדחה מפני מי, ומהפוסקים דפסקו להחמיר אין ראיה שחשו לאיסור כרת, רק שאפילו הוא איסור דרבנן חשו להחמיר, כיון דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, וכמו שנתבאר מדברי סה"ת, ולפי"ז לדידן כיון דמצינו הרבה פוסקים, הלא המה הרמב"ם והראב"ד והרמב"ן והרא"ש והרשב"א והטור דפסקו להקל כרב, ודבריהן נראין עיקר בש"ס, ושיטת המחמירין דחיקא טובא, וגם לפי דבריהם אינו אלא חששה דרבנן בעלמא, שפיר יש לנו לפסוק כהמקילין, אך עכ"ז חלילה לנו להקל במה שהחמיר הב"י, אמנם בשעת הדחק ודאי נוכל לסמוך ברווחא על שיטת המקילין, וכן הסכימו כל האחרונים בתשובותיהם, ועיין בסדרי טהרה שהביא בשם הגאון מוהר"ג כן ע"ש עכ"ל:

עוד ראיתי להרב מהרח"ף ז"ל בספרו חיים ביד, סי' מ"ח שכתב וז"ל, אך בזאת בענין הבדיקה לשבעת הימים ראיתי בספר חסד לאברהם תאומים, בתשובה יו"ד סי' ס"ב דף צ"ז ע"ד, דעמד וימודד אר"ש על מ"ש הרב דגול מרבבה סי' קצ"ו, על מ"ש מרן ז"ל כשיטת הסוברים דבעי בדיקה ביום א' ויום ז', ולא סגי תחילתן ולא סופן, או סופן ולא תחלתן וכו', ובסוף כתב וז"ל, ומעתה בזה"ז דאין מתחילין לספור ז' נקיים עד יום שישי לראייתן, ורוב נשים פוסקות מלראות ביום ההוא, בזה שפיר י"ל דלא בעינן תחילתן וסופן לכ"ע, הואיל ואינה עלולה לראות בימים אלו, קמה לה חזקת טהרה דאשה להחזיק הימים כספורין לפנינו. ושנית שהרי הרז"ה דכתב דלא נקבעה הלכה כרב דסגי בתחלתן או בסופן, סיים דבזה"ז שלא החמירו בנדה אלא ממנהג בנות ישראל שיהיו נידונין כספק זבה לספור השבעה נקיים, סמכינן אדרב, ונהי דהרב בית יוסף סתם להחמיר גם בזה"ז להצריך בדיקה תחלה וסוף, ואנו צריכין לקבל דבריו באימה, אבל אין בזה רק חומרא בעלמא שהחמיר עלינו, עכ"ד הגאון חס"ל תאומים שהעתיק הרח"ף ז"ל, ואין הספר הזה מצוי אצלינו, ועכ"פ מצינו סמך לנשים שדרכן בכך, כי פה עירינו אין עושין הפסק בטהרה בפרסה נדה, אלא בסוף יום שישי, ומונים השבעה נקיים מיום השביעי, ויש נשים פה עירינו מחמירין לעשות הפסק בטהרה ביום שביעי ומונים ז"ן מיום שמיני, אך ודאי צריך המורה להזהיר תמיד, שלא יעשו כך לעבור על דברי מרן ז"ל שקבלנו הוראותיו, והשומע תבא עליו ברכת טוב, והשי"ת יאיר עינינו באיר תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.