רב פעלים/ב/יורה דעה/ה

רב פעלים ‏ ב יורה דעה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. מצינו בספר תורת חטאת כלל י"ז אות ד' שכתב, ושעת הדחק כגון שנתאכסן בבית הגוי בדיעבד דמי עכ"ל, וכתב הגאון מש"ז בסי' צ"א סק"ב, ולא הבינותי דמה דיעבד שייך כיון דאפשר בתיקון שירחץ הכלי יפה, ואז ודאי שרי ליתן דרך עראי שם היתר צונן אפילו מלוחים שאינו מפליט וכו' ע"ש, ואנחנו לא הבננו כונת מש"ז, דלק"מ כלל דהתו"ח מיירי כגון דנתאכסן בבית הגוי, והביא לו הגוי שהוא בעה"ב דבר היתר בכלי שלו, וא"כ איך אפשר שירחץ הכלי כיון דהביא והניח לפניו, ובזו הגוונא איירי מור"ם ז"ל, ולדידן זה פשוט, על כן יעיין מר בזה, ושכמ"ה:

תשובה. הגאון מש"ז שפיר קא מתמה, אלא שדבריו באו בקיצור, כי כן דרכו דרך הקודש לכתוב בקיצור נמרץ, והיינו דקא מתמה ממה נפשך, אם הגוי הבעה"ב הניח ההיתר צונן בכלי שלו והביאו לישראל כאשר חשבתם, א"כ מאי ארייא דנקט בבית הגוי, הא אפילו בבית ישראל אם כבר שמו היתר צונן בכלי איסור אין נאסר המאכל בדיעבד, ומה חידוש אשמעינן בנתאכסן בבית הגוי, ואם איירי בהיכא דהגוי לא הניח המאכל לישראל בכלי שלו, אלא הישראל שנתאכסן בבית הגוי ואין לו כלי להניח בו המאכל שצריך לו, ושואל כלי מן הגוי כדי להניח בו מאכל, על זה קא תמה מאי דיעבד שייך בזה, הא אפשר לתקן לרחצו תחלה, והוא לא פירש בדבריו שני הצדדין, וזה הצד אשר חשבתם לא הוצרך לפרשו, כי פשוט הוא, דאין התו"ח מדבר בכך, דא"כ למה נקיט נתאכסן בבית הגוי, דדין זה ישנו גם בבית ישראל, דאם המאכל יבש מריחו ואוכלו, ואם הוא לח שרי בדיעבד:

והנה באמת יש לישב דברי התו"ח, דאיירי בהיכא שהיה מתאכסן בבית הגוי, ושאל ממנו כלי להניח בו אוכל צונן, והביא לו כלי מלוכלך לכלוך שהוא מדובק בכלי דבוק קשה, שאינו יוצא ע"י רחיצה במים צוננין אלא בחמין, וא"א לו למצוא חמין בבית הגוי, או שהוא יום שבת, ולזה מתיר רמ"א להניח בו המאכל כמו שהוא, דחשיב זה שעת הדחק, וכדיעבד דמי, אי נמי הביא לו כלי עץ שיש בו סדקים וא"א לנקותו, ואין האיש בביתו לעשות מה שירצה בו, אלא הוא בבית הגוי, ואינו יכול לעשות בכלים של הגוי כפי מה שירצה, אי נמי קמ"ל חידוש זה בבית הגוי, דהוא מתאכסן שם ורואה בעיניו דאורחייהו להשתמש בכלים שאינם מודחים, והוא דאסור לישאל מן הגוי, להביא לו מאכל של היתר, מאחר דיודע בבירור דאורחיה דגוי להשתמש בכלים שאינם מודחים, ולכן התיר רמ"א בזה שיוכל לשאל מן הגוי שיביא לו מאכל היתר, דחשיב זה שעת הדחק, מאחר דמתאכסן בבית הגוי וכדיעבד דמי, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.