רב פעלים/ב/חושן משפט/ב

רב פעלים ‏ ב חושן משפט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בענין קבלת הוראת מרן ז"ל הנהוגה בארצות החיים תוב"ב, ועוד כמה מקומות, ובכללם פה עיריינו בג'דאד יע"א ואגפיה, שבכל מקומות אלו בדיני ממונות אין יכול המוחזק לטעון קי"ל הפך הוראת מרן ז"ל, אלא מוציאין ממון מן המוחזק ע"פ הוראת מרן ז"ל, ואע"ג דאיכא כמה רבוותא דפליגי בזה, והגם כי מדין תורה בכ"מ המוציא מחברו עליו הראיה ואין מוציאין ממון מספק, עכ"ז, בכל מקומות קבלו עליהם הוראת מרן להוציא ממון מן המוחזק:

אמנם, מצינו להרבנים האחרונים ז"ל שנסתפקו בקבלה זו, אם קבלו דבריו מה שפסק בש"ע דוקא, אבל מה שפסק בתשובותיו לא הוה בכלל הקבלה הנז', אלא הולכים בזה אחר דין תורה, דאין מוציאין ממון מן המוחזק, ע"פ תשובת מרן ז"ל היכא דאיכא פוסקים דפליגי עליו, או"ד קבלו דבריו גם על מה שפסק בתשובה ולא נזכרו בשה"ט, ובסה"ק רב ברכות דף קל"ג כתבתי מאחר דאיכא פלוגתא בין האחרונים ז"ל בזה, ויש שלשה גדולים דס"ל שאין תשובות מרן ז"ל בכלל הקבלה, והם הרב שער המים שהביא מפי השמועה, והרב הגדול מהר"ם סוזין ז"ל, בתשובה שהובאה בספר חוקי חיים, אשר אותה תשובה הייתה אח"ז מאותה תשובה אשר הובאה בספר חקרי לב מ"ב, וגם עוד הרב החסיד מהר"א גאגין ז"ל דאיהו נמי אזיל ומודי בזה, ועוד נמי יש לצרף עם זה דברי הגאון חיד"א ז"ל שהיה מסתפק בדבר זה אם התשובות הם בכלל או לאו, וידוע הוא מ"ש בכללי הקי"ל שאפילו אם פוסק אחד מספקא ליה ופוסק אחר ברירה ליה אפ"ה מצי המוחזק לומר קי"ל, ולפ"ז גם הגאון מופת הדור רבינו חיד"א ז"ל, יש לצרפו עמהם אע"ג דאיהו מספקא ליה, ובפרט כי אחרי שראה דברי נ"ב ודעמיה, עכ"ז מספקא ליה, ולכן העלתי בסה"ק שם דמצי המוחזק לימר קי"ל כדברי האומרים שאין התשובות בכלל הקבלה:

והנה אח"ז נדפס ספר חוקות החיים להגאון מהר"ח פלאגי ז"ל, ושם בסי' נו"ן ונ"א הביא הדברים אשר היו ביני לבינו בענין זה, וגם הוא הסכים בסי' נו"ן דף ס"ט ע"א דמצי המוחזק לומר קי"ל דלא קבלו הוראות מרן ז"ל מה שכתב בתשובותיו, כי אם רק קבלו מה שפסק בש"ע דוקא ע"ש, גם עוד אח"כ בא לידי ספר היקר שער אשר להרב הגדול מהר"א קובו ז"ל, וראיתי בח"מ סי' כ"ג דף ל"ד ע"ד שכתב דרבים אומרים שלא קבלו עליהם מה שפסק ותני בתשובותיו ע"ש, עוד אחז"ר נדפס ספר פני יצחק לאהובינו הרב מהרי"א נר"ו, וראיתי בסי' י"ז שהביא מה שמצא בספר דין אמת שכתב דהוה עובדא ועשה הרב פרי האדמה מעשה כפסק מרן ז"ל בתשובה, והרב מוהר"ם בולה ז"ל חלק עליו ע"ש, ולפ"ז נצטרף עוד גדול א' מן האחרונים דס"ל לא קבלו מ"ש בתשובה:

ובהשמטות ספר פני יצחק הנז' מצאתי שהביא דברי ידידינו הרב החסיד מהר"א מני נר"ו, וז"ל ומ"מ לסוף דינא כבר הנה בעתה נתפשט המנהג בעה"ק ירושלים תוב"ב שאין לומר קי"ל אפילו נגד תשובות והב"י ועיין ספר ויוסף אברהם שכן הוא המנהג בשאר מקומות עכ"ל, והנה מ"ש שעתה נתפשט המנהג בעה"ק ירושלים תוב"ב, הנה ודאי המנהג הזה הנהיגו הרב הגדול ר"ל מהר"ד חזן, כי הלך ונהג אחר דברי הגאון מו"א חק"ל, אבל קודם ממנו לא היה המנהג הזה בירושלים, דהא הרה"ג מהר"ם סוזין ז"ל היה רב בעה"ק ירושלים תוב"ב אחר הרה"ג בעל חק"ל ז"ל, וכפי הנראה מתשובתו שהובאה בספר חוקי חיים שהוא עודנו מחזיק בסברתו, שאין התשובות בכלל הקבלה, וגם הרב החסיד מהר"א גאגין ז"ל שנהג שררתו בעה"ק אח"כ, גם הוא אזיל ומורה דאין התשובות בכלל הקבלה, א"כ ודאי המנהג הזה שכתב עליו הרב החסיד מהר"א מני נתפשט בירושלים מכח הרה"ג מהרד"ח שהיה ראשון לציון מקרוב, והנה בודאי המנהג החדש הזה לא יועיל אלא בירושלים, אבל בשאר מקומות עודם תלויים באותו ספק, וכיון דספק נינהו אין מוציאין ממון מיד המוחזק, דמצי אמר קי"ל דלא קבלו מ"ש בתשובה, ואין התשובות בכל'ל הקבלה, ואפילו בירושלים לא יועיל לדורות הבאים כי מי יוכל לעשות קבלה מחדש, מאחר כי העיקר דין תורה הוא אין מוציאין ממון מיד המוחזק בדבר דאית ביה פלוגתא, ובשלמא הרה"ג מהרד"ח ז"ל שהיה רב ושליט באתרא דידיה נקיט עיקר כדברי רבי אבהו דס"ל הקבלה מעיקרא היתה גם על התשובות, אבל ב"ד הבאים אחריו שרואין שיש בזה פלוגתא בין גדולי האחרונים ואיכא דס"ל הקבלה לא היתה על התשובות, איך מוציאין ממון מן המוחזק ע"פ התשובות נגד דין תורה, דקי"ל אין מוציאין ממון בדבר דאית ביה פלוגתא והוא יהיה מי שיהיה אינו יכול לעשית קבלה חדשה על הציבור במידי דממונא:

ובאמת הרואה יראה כי בדורות שלפנינו לא היה בירושלם מנהג קבוע בדבר זה, ולפעמים עושים מעשה בתר הסוברים גם התשובות בכלל הקבלה ולפעמים עושים מעשה בתר הסוברים להפך, דהא הרב פרי האדמה עשה מעשה בתר הסוברים התשובות בכלל הקבלה, והרב מהר"ם בילה ז"ל עשה להפך וכנז"ל, וכן הרה"ג חק"ל ז"ל עשה מעשה בתר הסוברים התשובות בכלל הקבלה והרה"ג מהר"ם סוזין ז"ל עשה מעשה להפך ונראה דגם הסוברים התשובה בכלל הקבלה רופפת הלכה זו בידם, ואפשר דהם אזלי בתר סברה זו בהיכא דאין שום אחד מוחזק בממון אלא הדבר מונח על פסק ב"ד דאז הב"ד אזלי בתר סברת מרן בתשובה ולא אמרינן ממון המוטל בספק חולקין, דהשתא באופן זה ליכא לאחד מן בעלי הדין לומר קי"ל כמ"ד התשובה אינה בכלל הקבלה ולא אוציא ממון מידי אבל בהיכא דהממון הוא ביד זה והב"ד באים להוציאו מידו ע"פ מ"ש מרן בתשובה, אין להוציא מאחר דיכול לומר קי"ל, ויתכן דהמנהג שפשט בירושלם למיזל בתר מ"ש בתשובות ג"כ הוא רק בכה"ג וראיתי להרב הגדול בנימין נבון בס' בני בנימין בסי' ד' דף יו"ד ע"ד שכתב וז"ל ובפרט דאנן אתריה דמרן שקבלנו הוראותיו ואפילו בתשובה, וכמ"ש האחרונים ואף דאיכא חולקים מציי למימר קי"ל עכ"ל. וראיתי להרב כפי אהרן ח"א באה"ע סי' ט' דף ע"ה שכתב על הלכה זו דקבלנו הוראות מרן ז"ל גם בתשובה וז"ל, אנן בדידן דבירושלם יתבינן הלכה זו רופפת בידינו אי קבלנו הוראותיו גם בתשובה עכ"ל, נמצא הרב הנז' שהוא היה אב"ד מן ארבעה בתי דינין בירושלם והוא היה בזמן הרב מהרד"ח ז"ל הוא אומר הלכה זו רופפת בידם על כן מ"ש הרב החסיד מוהר"מ מני נר"ו הנה בעתה נתפשט המנהג בירושלם שאין לומר קי"ל אפילו נגד התשובות והב"י לא נתברר אצלו דבר זה בבירור אלא כך שמע מאיזה ת"ח שא"ל כן ולא סימוה קמיה:

ומ"ש הרב החסיד נר"ו הנז' וז"ל עיין ויוסף אברהם שכן היא המנהג בשאר מקומות ע"כ, אגב ריהטא כתב כן כי באמת ספר ויוסף אברהם לא אמר כן על שאר מקומות אלא רק על עירו אר"צ יע"א וגם שם מפורש בדבריו שאין זה מנהג קדמון אלא נתחדש מחדש על ידי הרב המחבר מלל לאברהם שהיטה דעת הרבנים שבימיו על דבר זה וכנז' בד"ק. ושאר מקומות מאן דכר שמייהו ונ"ל גם זה הוא כאשר כתבתי לעיל דאפשר לא היטה דעת הרבנים אלא בהיכא דאין אחד מבעלי דינין מוחזק בממון, אבל בהיכא דאחד מוחזק ובאים להוציא ממון מידו הא ודאי מצי לטעון קיל כמ"ד אין התשובות בכלל הקבלה:

ואיך שיהיה הנה פה עירינו בג'דאד דקבלנו הוראת מרן ואין אנחנו יודעים אם מ"ש בתשובה הוא בכלל הקבלה או לאו, מצי המוחזק לומר קי"ל כמ"ד אין התשובה בכלל הקבלה. ושו"ר להרב פני יצחק ח"ב בדף כ"ב, שהביא מספר יד דוד קאראסו ז"ל שהכריח בראיות נכוחות ועצומות מדברי גדולי הפוסקים דמצי לומר קי"ל נגד המנהג ונגד סוגיין דעלמא, והכי חזינא לגאון דורינו הרב נדיב לב ח"ב ח"מ סי' מ"ב דף מ"ב ע"א שכתב, דהני כללי דלא חמרינן קי"ל נגד המנהג ונגד סוגיין דעלמא לאו כללא הוא, מאחר דחזינן לכל רבני האחרונים משתמשים בכלל הקי"ל אף במקום שלא נהגו כן וכו', ובמלתא כדנא העלה הרב דבר משה ח"ב סי' ק"ו דמצ"ל קי"ל, והביא סמוכות מדברי מהרש"ך ח"א סי' ט' שכתב שיכול לומר קי"ל אע"פ דיאמרו החולקים מעשים בכל יום שנוהגים לעשות הפך סברת שכנגדם ע"ש, וכ"כ הרב החבי"ף בספר סמיכה לתים ח"ב סי' ט' דאמרינן קי"ל גם נגד סוגיין דעלמא וכתב כן עוד בגנזי חיים משם הרב אהל יצחק ז"ל עכ"ד נר"ו. ועוד כתב שם בדף צ"ד, שכתב לחכמי עירו דמשק, דס"ל אין התשובות בכלל הקבלה, דהן אמת שכך הוא היה סובר כמ"ש בספרו פני יצחק ח"א, אך עתה חזר בו מפני שראה שרבני דמשק שקדמו לו הוה ס"ל, דגם מ"ש בתשובות בכלל הקבלה, והם הרב בירך משה גלאנטי, והרב מהר"י ענתבי, והרב אהרן יעקב, ובזה נעשה מנהג קבוע בעיר משלשה דורות של רבני הדור, לכך אין לומר קי"ל נגד המנהג ע"ש, ואע"ג דיש להשיב על דבריו בזה, הנה הוא לא אמר כן אלא על עיר דמשק, שמצא חכמי הדור של שלשה דורות דסברי הכי ועבדי מעשה בהכי, אך על עירנו בג'דאד יע"א ודאי גם הוא יודה דמצי לומר קי"ל כיון דלא ידעינן שהיה מנהג קבוע בזה בשום דור שלפנינו:

ודע דמ"ש בספר כפי אהרן ח"א באה"ע סי' ט' דף ע"ה ע"ג וז"ל אנן בדידן דבירושלם יתבינן הלכה זו רופפת בידינו, אי קבלנו הוראותיו גם בתשובה, ומ"מ ידוע לנו שבכל ערי ערבסתאן קבלו הוראות מרן ז"ל גם בתשובה עכ"ל. והנה מ"ש דהלכה זו בירושלם רופפת בידם יפה כתב, כי באמת חזינן רבני וגאוני ירושלם תוב"ב זה אומר בכה וזה אומר בכה, וכל אחד עושה מעשה ע"פ סברתו, ואל תתמה על הדבר כי כיוצא בזה בדין חליצה היו חולקים בתי דינין שבירושלים בדור אחד ובזמן אחד בענין המנהג, וכל ב"ד עושה מעשה כפי דעתו במנהג, וכמו שתמצא בספר שער המים להרב מהר"י מיוחס ז"ל בדין חליצה במחלוקת שהיה בין הגאון מהריט"א ז"ל ובית דינא, ובין הרב מהר"י מיוחס ז"ל וב"ד, שכל אחד נוהג מנהג אחר נגד מה שנוהג שכנגדו. אך מ"ש הרב כפי אהרן ז"ל הנז' שידוע לו שבכל ערי ערבסתאן קבלו הוראות מרן ז"ל גם בתשובה, אחה"מ שמועה זו ששמע מארחי ופרחי אינה נכונה ואמתית, וזאת השמועה היא כמו אותה השמועה ששמע הרב המחבר בעצמו שאמרו לו דמנהג בג'דאד שבכל ענייני נשואין הפסקא שלהם במשקלי זהב, וכנז' שם בגף מ"ה ע"א, וידוע שאין זה דבר אמת על בג'דאד, וכן שמועה זו אינה אמת, והדבר ברור לנו דפה בג'דאד אין אנחנו יודעים אם התשובות הם בכלל הקבלות או לאו, וכאשר כתבתי לעיל, וכיון דאין לנו ידיעה ברורה בזה, הא חזר הדין לעיקרו דהמוחזק מצי לטעון קי"ל ואין לנו להוציא ממון מן המוחזק:

ושו"ר ספר שו"ת מהרב הגדול מוהר"ר צדקה חוצין ז"ל, בתשובה שכתב פה בג'דאד בזמן שהיה הוא רב פה עירונו בג'דאד קודם דור הרה"ג מו"ז רבינו משה חיים זלה"ה, שעשה מעשה לקרוע השטר נגד סברת מרן ז"ל בתשובה, ונמצא דהרב ז"ל נקיט בפשיטות שאין התשובות בכלל הקבלה, והן אמת כי הרב המופלא מהר"ר ראובן דוד ז"ל שהיה תלמיד הרה"ג מו"ז זלה"ה, והושיבו הרב מו"ז ז"ל דיין פה עירינו נתעורר עליו בכתיבת ידו בגליון הספר הנז', והשיג עליו וז"ל, לא מסתייה דלא מגביה ביה אלא דקרעיה וקעביד לומר מלתא דלית בה ספיקא, וסברת מרן אבי התעודה דס"ל בתשובה דבאמת מתנת ש"מ היא וט"ס הוא, ולא בעי קנין, אפילו ספיקא דדינא לא חשיב לה, ותהי להפך, דהך שטרא מגבינן ביה הקרקעות וחתים עלה ראובן דוד יצ"ו, ומוכח מדבריו של הרב ראובן דוד ז"ל הנז' דגם התשובות בכלל הקבלה, מ"מ כיון דחזינן להרב מהר"ר צדקה חוצין שהיה מאריה דאתרא דלא אזיל בשיטה זו, על כן הלכה זו אינה ברורה פה עירינו, וכיון דאינה ברורה אין מוציאין ממון מן המוחזק, מיהו בהיכא דאין אחד מבעלי הדין מוחזק ורצו ב"ד למיזל בתר דברי מרן בתשובה ולמסור הממון ביד הזוכה בו ע"פ הוראת מרן בתשובה, דאה"נ יכולים לעשות כן, כיון דאין מוציאים הממון מיד המוחזק בו כדי שיטעון קי"ל, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.