רב פעלים/ב/אורח חיים/נו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
נסתפקתי בהיכא שהנכרי בא לבית ישראל ביו"ט לבקרו מפני הכבוד, ואז מוכרחים לבשל קהוו"א כדי להביא לנכרי, איך שותים ממנה גם בעה"ב ושאר בני הבית היושבים ביחד עם הנכרי, שאין הנכרי שותה לבדו, אלא מביאים כוסות של קהוו"א לכל היושבים שם, וסומכין על היתר זה שגם בעה"ב ושאר בני הבית שותים ממנה, מיהו נסתפקתי כיון שהם כל כונתם לבשל אותה שעה בשביל כדי להביא לנכרי, ואגב שותים בעה"ב וב"ב, ואם לא היה הנכרי בא אצלם לא היו מבשלים קהוו"א, כי הם שתו בבוקר מה שנוהגים לשתות בכל יום, ועל כן י"ל אם יש חשש בזה, או לאו:
תשובה. ראיתי בשאלתות דרב אחאי ז"ל, בסוף פרשת בשלח, שכתב בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל מהו לשחטה ביו"ט, כיון דקא טרח אדעתא דגוי אסיר, או"ד כיון דא"א לכזית בלא שחיטה שרי, דאדעתא דנפשיה טרח והגוי ממילא הוי, את"ל בהמה שאני, כיון דא"א לכזית בלא שחיטה שרי מדי דהוה אבהמה מסוכנת, כדתנן בהמה מסוכנת לא ישחוט, אלא כדי שיאכל צלי כזית מבע"י, עיסה מהו מי אמרינן וכו'. וכתב הרב העמק שאלה שם בסק"ז וז"ל, מפרש רבינו האי בעיא במכוין עיקר השחיטה בשביל הגוי, ותדע דמקשי ליה מנדרים ונדבות דאסור, ומשני ליה משלחן גבוה, ותפוק לי' דהתם עיקר הכונה לצורך קרבן, משא"כ הכא דלצורך ישראל שחיט, אלא הכא נמי לא אצטריך אלא בשוחט לצורך הגוי, ופשיט רבינו דשרי גם בכה"ג מבהמה מסוכנת, דעיקר השחיטה משום פסידא, ומכ"מ אי ישראל אוכל ממנה שרי עכ"ל. וא"כ ה"ה הכא בנ"ד, אע"ג דעיקר הכונה שלהם בבישול הקהוו"א כדי להשקות כוס אחד לגוי שרי, כיון שהישראלים ג"כ שותין עמו ביחד באותה שעה, ואם יש צורך בדבר שיש בו פסידא, גם הכא בנ"ד הוא צורך גדול משורת דרך ארץ, דא"א שיבא הגוי לבית ישראל ביו"ט בשביל הכבוד, ולא יביא לו משקה קהוו"א כנהוג, ואין לך צורך גדול מזה לפי שורת דרך ארץ:
והנה הגאון מג"א ז"ל בסי' ש"ח סק"ח, בדין הטלטול מחמה לצל כתב, איתא בירושלמי פ"ה דביצה כשמחשב עליו לתשמיש מותר לטלטלו, אפילו כונתו מחמה לצל, ועיין בשבת דף קכ"ד ע"ב עכ"ל, וביאר דבריו במחצית השקל, שבא להוכיח שגם תלמודא דידן סבר כירושלמי, דהא לדידן דקי"ל כרבא דכלי שמלאכתו לאסור מותר לצורך גופו ומקומו, ואסור מחמה לצל, א"כ לדידן כלי שמלאכתו לאיסור יש לו דין כלי שמלאכתו להיתר לרבה, וכיון דלרבה שרי להערים בכלי שמלאכתו להיתר מחמה לצל, ה"ה לדידן שרי להערים מחמה לצל בכלי שמלאכתו לאיסור, ודקדק כל זה מן הגמרא שם ע"ש, ולפ"ז נמצינו למידין בנ"ד, אע"ג דכונתם בבישול הקהוו"א עתה כדי להשקות הגוי, עכ"ז כיון דהם שותים עמו שרי:
ודע דאין להכניס נ"ד בדין הערמה דמסכת שבת דף קל"ט ע"ב, דלא שרי כי אם באיסור דרבנן, ולצורבא מרבנן דוקא, דנ"ד שאני שהישראלים הם שותים באמת עם הגוי ביחד, וכמו דמושיטין כוס א' לגוי, כן מושיטין כוסות להישראלים היושבים שם, ואין לי פנאי להרחיב הדברים יותר, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |