רב פעלים/ב/אורח חיים/מז

רב פעלים ‏ ב אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. מצינו בספר נגיד ומצוה למהר"י צמח ז"ל, בסדר הקידוש של שבת, שכתב אחר הקידוש תשתה מים מעט פחות מרביעית, ותכוין לפטור המים שבתוך הסעודה וכו'. ורצינו לדעת אם שתה זה מים שיעור רביעית, כיצד יעשה בשביל ברכה אחרונה, אם יברך, א"ד בהמ"ז פוטרתו, יורינו ושכמ"ה:

תשובה. מה שמצאת כתוב בספר נגיד ומצוה דבר זה על סעודת ליל שבת שיש בה קידוש, הוא נוסחה מועטת שנזדמנה לפני מהרי"ץ ז"ל, יען דקי"ל ברכת קידוש פוטרת כל מיני משקין, ואין צריכין לתיקון זה לשתות מים קודם סעודה, ואם ישתה אינו מברך ברכה ראשונה אם היו לפניו, או שהיה דעתו לשתות בשעה שקידש, וכדאיתא בש"ע סי' קע"ד, וכ"כ הרב יעב"ץ ז"ל בעמודי שמים, דמ"ש בס' נגיד ומצוה אחר קידוש תשתה מים, הוא מדעת המסדר מנהגי האר"י ז"ל, ולא יצא זה מפי רבינו האר"י ז"ל, דהא האידנא המקדש על היין לא צריכנא להא, אלא ע"י ברכת יין דקדוש יכוין לפטור מים שישתה בתוך הסעודה, עכ"ד ע"ש, וגם המג"א והט"ז נזדמנה לפניהם נוסחה מוטעית בדברי רביו האר"י, וכמ"ש בזה הרב ברכ"י סי' קע"ד אות ב':

אמנם אם זה האיש הוא צמא, ורוצה לשתית מים אחר קידוש, קודם שיטול ידיו, צריך להזהר שלא ישתה שיעור שיתחייב בברכה אחרונה, יען שיש בזה מחלוקת אם יברך ברכה אחרונה, או"ד בהמ"ז פוטרתו, ומה לו להביא עצמו לידי מחלוקת, אבל אם לא היה יכול להתאפק, ונזדמן לו ששתה מים שיעור שיתחייב בברכה אחרונה, נראה ודאי שיברך ברכה אחרונה קודם שיטול ידיו, ולא יסמוך על בהמ"ז, יען כי אע"ג שיש בזה פלוגתא, וקי"ל ספק ברכות להקל, עכ"ז כיון דרבינו האר"י ז"ל הוא שר המסכים לברך ברכה אחרונה, כפי אשר הורו אותו מן השמים, אין אומרים סב"ל במקום שיש גילוי לזה בדברי רבינו האר"י ז"ל, והיינו כי מצינו בשער טעמי המצות בפרשת עקב, שכתב רבינו מהרח"ו ז"ל, כבר ידעת מחלוקת הפוסקים והוא מחלוקת האמוראים, אם צריך לברך על המים שבתוך הסעודה, ולכן טוב לנהוג לצאת ידי ספק, שקודם שיטול ידיו ישתה מים פחות מרביעית, כדי שלא יתחייב בברכה אחרונה, ויכוין לפטור בברכה זו המים שבתוך הסעודה, ופעם אחת שתיתי אני יותר מרביעית, והסתכל מורי ז"ל במצחי, ואמר לי שתית מים ולא ברכת אחריהם ברכה אחרונה, ואם יש יין בתוך הסעודה אינו צריך לכל זה, כי ברכת יין פוטרת כל מיני משקין, עכ"ל ע"ש:

נמצינו למידין מהאי עובדא שהורו מן השמים לרבינו האר"י ז"ל, שאם שתה רביעית מים קודם סעודה צריך לברך ברכה אחרונה, ואין בהמ"ז פוטרת, ואע"ג דאפשר להיות שאותה מעשה היא היתה בחול, ולא בסעו' שבת שיש בה קידוש, דהא מהרח"ו איירי התם בסעודת החול, ואפשר שגם מעשה זו שהביא שם ג"כ איירי בסעודת החול, מ"מ נראה דאין הפרש בזה, שגם בסעודת שבת דאיכא קידוש נמי דינא הכי לדעת רבינו האר"י ז"ל, ועיין להרב מג"א ז"ל סי' קע"ד ס"ק י"ד, שכתב אם שתה רביעית מים קודם נטילה, הנה למ"ד דלא צריך ברכה על המים תוך הסעודה, אז צריך לברך ברכה אחרונה, משום דאלו המים אין להם שייכות לסעודה כדי שתאמר בהמ"ז פוטרתן, מידו דהוה איין דהבדלה דסי' רצ"ט, דצריך ברכה אחרונה על יין דהבדלה, משום דאין לו שייכות לסעודה, דדוקא יין שלפני המזון שבא למשוך תאות המאכל, דשייך זה לסעודה, אז בהמ"ז פוטרתו, אבל למ"ד דצריך לברך על המים שבתוך הסעודה, דהשתא זה השותה מים קודם בא לפטור בזה מים שבתוך הסעודה, הרי זה יש לו שייכות לסעודה, ולהכי בהמ"ז פוטרתו עכ"ד, ועיין במחצית השקל הרחבת דבריו בזה, ועיין באשל אברהם, ודברי המג"א הם ברורים ונכונים, והם מוסברים בדברי האחרונים, ואין צורך להאריך ולהעתיק דבריהם בזה:

וא"כ השתא, כיין דרבינו האר"י ז"ל ס"ל דיברך ברכה אחרונה אם שתה רביעית קודם סעודה, ואין בהמ"ז פוטרתו, נמצא הכריע על פי מה שהורו לו מן השמים, כמ"ד אין צורך לברך על המים שבתוך הסעודה, והוי דינו כדין יין של הבדלה, שהבדיל קודם נטילה, דצריך לברך ברכה אחרונה, משום דאין לו שייכות לסעודה, ועל כן גם אם נזדמן זה בסעודת שבת שיש בה קידוש, הוי דינא הכי, דהקידוש מועיל לפטור מן ברכה ראשונה של המים, אבל מה מועיל לברכה אחרונה, ונהי דעל הקידוש אין מברכין ברכה אחרונה, היינו משום כיון דשייך לסעודה אז בהמ"ז פוטרת, אבל כאן במים אין בהם שייכות לסעודה, לדעת אותה סברה דאזיל רבינו האר"י ז"ל כוותה, ומי יפטור ברכה אחרונה של המים האלה, אם לא יברך עליהם ברכה אחרונה, ונמצא דינו של רבינו האר"י ז"ל שייך בין בחול בין בשבת לענין זה:

והרב הגדול רבינו חיד"א ז"ל בברכי יוסף סי' קע"ד אות ב', הביא לשון מהרח"ו ז"ל בשער טעמי המצות הנז', וכתב וז"ל, ומזה אנחנו למידין שדעת רבינו האר"י ז"ל דבהמ"ז אינו פוטר אם שתה רביעית, דלא כהרב הט"ז וסיעתו מהאחרונים, והעיקר כמ"ש המג"א ס"ק י"ד, דשאני יין שלפני המזון, וכן הראו מן השמים להאר"י זצ"ל עכ"ל ע"ש. הנה כי כן יש להורות בשאלה דידן, דאם אקרי ושתה רביעית דיברך ברכה אחרונה, ולא יסמוך על ברהמ"ז, כי אחרי דברי רבינו האר"י ז"ל אין לחוש לספק ברכות, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.