רב פעלים/ב/אורח חיים/לד

רב פעלים ‏ ב אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. נשאלתי מחד צורבא מרבנן, ובדידיה הוה עובדא שהיה סועד סעודת הערב עם איזה שיעור מפת כסנין, ושתה מים ג"כ ואתרמי דאחר שאכל נתכסית חתיכת פת כסנין תחת המטפחת, ולא הרגיש בה כי חשב שאכל כל הפת כסנין שהביאו לו, ומחמת שחשב שאכל כל הפת ההוא הכין עצמו לברך ברכה מעין שלש בשביל הפת, וברכת בנ"ר בשביל המים, ואתרמיה שלא במתכווין הקדים לברך בנ"ר על המים תחלה, וקודם שהתחיל לברך על המחיה בשביל הפת, בא המשרת והסיר המטפחת מלפניו, וראה דנשתייר מפת כסנין חתיכה גדולה, ושיער בדעתו מזה הנשאר שיש ספק כמה שאכל אם יש בו שיעור לברך ברכה אחרונה עליו, וכדי לצאת מידי הספק הוכרח לאכול מחדש את הנשאר, אך בירך ברכה ראשנה עליו כי אמר כיון דהסיח דעתו וגמר סעודתו צריך לברך מחדש, על כן בירך ואכל מחדש שיעור שלם ובירך ברכה אחרונה כדי לפטור הכל, ובא לשאול ממני שאלת חכם אם יפה עשה:

תשובה. כיוצא בספק זה ממש נסתפק הרב מזבח אדמה דף א' ע"ד באכילת פירות, והוא במי שהביאו לפניו פירות ודעתו היה לאכול את כולם ובירך ואכל, ואחר שאכל את הכל כמו שעה, מצא פרי אחד מהם שהיה בקרן זוית, אמנם עדיין לא בירך ברכה אחרונה מסיבה שנתעסק בעניינו, ובודאי כבר הסיח דעתו שחשב שלא נשאר עוד ואח"כ מצא, לענין חיוב ברכה עיין מגן דוד ומגן אברהם סי' זה ס"ק ח', רק שלא היה דעתו לאכלו וכו', ומידי פלוגתא לא יצא, ועיין סי' קע"ח עכ"ל ע"ש, וראיתי תבואת שור בסי' י"ט ס"ק ל"ב שכתב וז"ל, וא"כ בנ"ד אפילו סבור היה שאין כאן עוד לשחוט, לא גרע מאם באמת לא היה כאן עוד, והובא אח"כ אותו מין שאין צריך ברכה לא על השחיטה ולא על הכסוי ע"ש, נמצא משוה הרב ז"ל דין סבור שלא יש עוד והיה, לדין שלא היה אלא שאח"כ הביאו, ויש להאריך בזה ואין הפנאי מסכים, ואם יעזור ה' נדבר עוד בזה:

ונידון השאלה נראה הגם שהוא בפת כסנין, מ"מ כיון דבירך ברכה אחרונה על המים דהוי סילוק גמור לגבי מים, דבלי ספק ודאי צריך לברך על מים אחרים שישתה עתה, אז ה"ה דהוי נמי סילוק גמור לגבי פת כסנין ג"כ, ודוגמה לזה מצינו בגמרא דברכות דף מ"ג ע"א, דקאמר מגו דקא מהניא ליה הסבה לפת מהניא ליה הסבה ליין ע"ש, והכא עדיף טפי מפני שהדרך הוא כיון דעשה סילוק מן המים בברכה אחרונה, ודאי עשה סילוק גמור מן אכילה ג"כ, מפני שדרך לשתות מים בגמר אכילה, וכך אמרו חכמים אחר כל אכילתך שתה מים, ועל כן יפה עשה השואל שבירך על פת כסנין שאכל מחדש, וגם שאכל שיעור שלם מחדש, דיש פלוגתא בזה אם מצטרף הראשון, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.