רב פעלים/ב/אורח חיים/כח

רב פעלים ‏ ב אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. תמרים שדכין אותם במכתשת עם שומשמין, ומתרסקין לגמרי עד שנעשים עיסה אחת, ואין ניכר בהם צורת תמרים, ולזאת קורין אותה בעירינו מדג'וגא, מה יברך עליה בפה"ע וברכה מעין שלש, או שהכל ובנ"ר. ויודיענו איך המנהג בדבר זה פה עירינו בג'דאד לברך, כי יש מן החכמים שאומרים מנהג שלהם הוא לברך על המדג'וגה בפה"ע, כמ"ש בש"ע סי' ר"ב סעיף ז', ויורינו אם יש לסמוך על דבריהם בענין המנהג הזה. גם יש אומרים הואיל ונמצא בתוך המדג'וגה הנז' קצת חתיכות של תמרה שלא נתרסקה, צריך לברך בפה"ע וברכה מעין שלש, יורינו על כל זה ושכמ"ה:

תשובה. מרן ז"ל בסי' ר"ב ס"ז העתיק לשון הרמב"ם תמרים שמיעכן ביד ועשה מהם עסה והוציא מהם גרעניהם, אפ"ה לא נשתנית ברכתם ומברך בפה"ע, ולבסוף מעין שלש, אך מור"ם ז"ל בהגה"ה הביא סברת תרומת הדשן לברך עליהם שהכל, ובאמת נוכל לפרש דהרמב"ם יודה בנתמעכו לגמרי, ולא נשאר עליהם צורתם כלל, דמברך שהכל, והוא איירי כשצורתם עליהם, וכמ"ש האחרונים ז"ל, אך מרן ז"ל בב"י לא ניחא ליה בזה, ומפרש דעת הרמב"ם אפילו כתושים ביותר, שנימוחו לגמרי ואין ניכר צורתן כלל, וכמ"ש בב"י סוף סימן ר"ד ע"ש. ועיין עוד בב"י סי' ר"ב שכתב משמע מדברי רש"י שאם היו מרוסקין לגמרי, אין מברכין בפה"ע, וכן נראה מן הטור ז"ל, וכ"כ בתרומת הדשן סי' כ"ט ע"ש, ועיין להגאון ב"ח שכתב לענין הלכה יש לברך אתמרים מרוסקין לגמרי בפה"א וכו', ודלא כהרמב"ם דפסק בש"ע כמוהו לברך עליהם בפה"ע, אבל מהרא"י בתרומת הדשן תופס דעת שלישית לברך עליהם שהכל, וסמך על מה שנמצא באשרי קטן בהדיה, דתמרים מרוסקין לגמרי מברך עליהם שהכל, וה"ה גודגדניות, וכן משמע בתשובת מהרי"ק שורש מ"ג ע"ש, וכך נוהגין העולם, והנח להם לישראל וכו' ע"ש:

גם הרב שיירי כנה"ג בהגהב"י אות ט', תמה על מרן ז"ל על מ"ש בש"ע דמברך בפה"ע, כיון דקי"ל סב"ל וכן נוהגין העולם ע"ש, והרב יד אהרן ז"ל ג"כ מסיק כמ"ש מור"ם לברך שהכל, וכן עמא דבר ע"ש, ועיין מג"א סי' ר"ב ס"ק י"ח, וסי' ר"ד ס"ק כ"ב, ועיין בש"ע להגאון ר"ז סי' ר"ב סעיף י"ד, ועיין נהר שלום ונוה שלום ושאר אחרונים מ"ש בזה, והנה כי כן ודאי יש לנו להורות לברך שהכל ואע"פ שהוא הפך פסק מרן ז"ל בשה"ט, משום דהוי ספק ברכות, והא איכא כמה עניינים בברכות דלא עבדי כסברת מרן ז"ל, משום סב"ל:

והרב מאמר מרדכי בסי' ר"ב ס"ק י"ד כתב, נלע"ד דאלו המאקארון שעושים משקדים כתושים הרבה עם תערובת סוכ'ר, לדעת מרן ז"ל צריך לברך עליהם בפה"ע, ולדעת רמ"א ז"ל לכתחילה מברך שהכל, דנהי דאין צורת הפרי עליהם, מ"מ במלתייהו קיימי, וכן בשאר פירות שהם מרוסקים לגמרי ומערבים עמהם סוכ'ר צריך לברך בפה"ע לדעת מרן, כיון שעיקר גוף הפרי שם, ולא המשקה בלבד, ועיין לקמן סי' רי"ד ובשיירי שם ע"ש ולפ"ז גם מה שקורין בערבי קמראדין שעושין מן פה"ע שקורין משמ"ש הבא מדמשק, ג"כ לדעת מרן ז"ל יברך בפה"ע, ולדעת החולקים שהכל, שזה הקמר'דין אין מערבין בו כלום, ורק מרסקין הפרי לגמרי, ומסירין הגרעין ממנו ושוטחין אותו על כלי עץ, ומניחין אותו עד שיתייבש ואח"כ תולין אותו בחבל כדי שינשב בו הרוח, נמצא זה נשאר הפרי כולו כמו שהוא, ואינו משקה הפרי לבד, אלא רק צורת הפרי הולכת לגמרי מחמת הריסוק, ולפי סברת מרן ז"ל גם על זה יברך בפה"ע, ובאמת המנהג פשוט וברור פה עירינו בג'דאד לברך שהכל, וכ"כ ברכ"י סי' ר"ב סק"ב בשם מהר"א אזולאי ז"ל, הקמר'דין שעושין מן משמ"ש יברך עליו שהכל ע"ש, וראיתי להרב מזמור לאסף דף ק"ו ע"א שהבין על הקמר'דין הנז' לכ"ע יברך שהכל, ואינו כן, כי זה לסברת מרן ז"ל יברך בפה"ע וכדכתיבנא:

ומ"ש בשאלה שיש מן החכמים פה עירינו יע"א אומרים מנהגם לברך על המדג'וגה בפה"ע, כמ"ש מרן ז"ל בש"ע סעיף ז', ושאל השואל אם יש לסמוך על זה ולומר מנהג עירינו הוא כך, הנה ברור אין ראיה מאלו החכמים על מנהג העיר, כי אלו ראו כתיב בש"ע כך, ולא ידעו מקור הדין שד"ז יש בו פלוגתא וסב"ל, וכל אחד אוכל בביתו ועושה לפי דעתו והשגתו, כי זה המדג'וגה אין מביאים אותה על השלחן, ואין אוכלים אותה בפומפי, וזוכר אני הצעיר שדרשתי בס"ד ברבים באסיפת חכמים וזקנים כמה פעמים לברך על המדג'וגה שהכל, ואין פוצה פה ומצפצף, ואמרתי כיון דהיא מרוסקת לגמרי ואין ניכר בה צורת תמרים כלל, אע"ג דמרן ז"ל פסק לברך בפה"ע, צריך לברך שהכל משום סב"ל. גם דרכי לדרוש בציבור בדברים אחרים כיוצא בזה, והוא מה שקורין בערבי תמג'יי שזה נעשה ע"י בישול במחבת, וג"כ ירסקום לגמרי שאין צורת התמרים ניכרת, וכן על מה שקורין לוזינא של ספרג"ל, וכן מרקחת שעושין מן קר"ע, וכן על קמר'דין בכל אלו וברך שהכל, מפני שצורת הפרי אינו ניכר, ובכל מינים אלו המנהג ברור ופשוט פה עירינו לברך שהכל, ועל כן אתה השואל תשאל מאלו החכמים שאמרו לך מנהגם לברך על המדג'וגה שהכל, אם נהגו לברך על הקמר'דין בפה"ע וברכה מעין שלש, וכן על אותם מינים שזכרתי, כי ד"ז לא נשמע בעירינו כלל שיש מי שיברך בפה"ע, ולכן אף אתה אמור להם טועין אתם, ומו"מ תברכו על המדג'וגה שהכל:

ומ"ש, שיש אומרים הואיל ונמצא בתוך המדג'וגה קצת חחיכות תמרים שלא נתרסקו, אה"נ אם נזדמן כך יברך על אותם חתיכות שניכר בהם הפרי בפה"ע, ויפטור הכל, כי אנחנו מדברים על מדג'וגה שנתרסקו התמרים לגמרי, ואינו ניכר הפרי, והוא הנידון שכתב מרן ז"ל בסעיף ז', והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.