רב פעלים/ב/אורח חיים/י

רב פעלים ‏ ב אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. נשאלתי מחכמי המדרש בענין התפילין, וזאת תשובתי שהשבתי להם בקיצור, בענין היודי"ן של האלף, אם היתה יו"ד הימנית למטה והשמאלית למעלה פסולה, כי נשתנית צורתה שאין זו צורת האל"ף, וכמ"ש הרב אמת ליעקב ז"ל במשפט השלישי בתמונת האותיות אות א' יע"ש, והטעם כי זו הצורה שאנו עושים שהיו"ד זקופה למעלה, היא נמצאת באותיות דרבי עקיבה, שאמר מפני מה יו"ד שעל האל"ף זקוף למעלה, מפני שצופה להקב"ה ומעידו, וכמ"ש מרן ז"ל בב"י סי' ל"ו יע"ש, אך אם היא כתובה כהוגן הימנית למעלה והשמאלית למטה, ורק רגל הימנית מחובר בסוף וא"ו של האל"ף לית לן בה, כי הן אמת שכתב מרן בב"י על יודי"ן של האל"ף העוקצים יהיו זה כנגד זה, רומז לסוד, אין זה מעכב בדיעבד, ורק לכתחילה בעי הכי:

ואשר כתבתם במנהג עירינו בדיבוק אותיות הפשוטים לגג אותיות שתחתיהם, לגרור ולתקן, מנהג זה נכון הוא, כיון דאות העליון עומד בצורתו ולא נשתנה, ודבר זה הוא מוכרח מכל ספרי הפוסקים ז"ל, ודלא כהרב אמרי שפר כלל ז' א"ת ה', ואין צורך להאריך בזה, ועיין שירי כנה"ג בשם הרמ"ע, ופסקוהו באמת ליעקב ולדוד אמת, ועיין מלאכת שמים וקה"ס סי' י"א אות ג':

ובענין כניסת ראש הלמ"ד בתוך חלל אות ד' או רי"ש שבשורה העליונה, מצאתי להגאון מהרש"ק ז"ל בשנות חיים הלכות ס"ת סי' מ"ז דף כ"ב ע"ב, חילוק חדש וז"ל, לא פסלינן בנכנס הלמ"ד לתוך ד' או רי"ש או ך', רק אם הלמ"ד נכנס נגד קצה הגג לצד שמאל, או קרוב לו במקום שדרך להיות הרגל של ה"א וקו"ף לעמוד אבל אם נמשך לצד של ימין של הד' והרי"ש שקרוב יותר לצד ימין מלצד שמאל, דאין דרך רגל אות ה' ואות קו"ף לעמוד שם קרוב לצד ימין, לכך דינו כאלו נכנסו לתוך שאר אותיות שכשר לרוב הפוסקים ע"כ, ועוד שם בסי' ע"ה כתב וז"ל, והעליתי דאף דפוסלין בנכנס לתוך ד' או ך', היינו אם הקוצה של מטה לצד שמאל של ד' או ך', בענין דדרך לעשות כן בתוך ה"א, אבל אם הקוצה פינה לצד המחיצה של ימין הדל"ת דהוי קרוב לדופן ימין של הד' או ך' בזה אין דרך להיות נעשה כן בה"א אין זה שינוי צורת ה"א, וזה דינו רק בנכנס לתוך שאר אות דכשר לרוב הפוסקים, וזה נכון בסברה, ולמעט בפלוגתא עדיף, כיון דיש מכשירין לגמרי, כמ"ש המג"א סי' ל"ב ס"ק מ' בשם הכ"ה עכ"ל. ובתשובה סי' ע"ט כתב ג"כ וז"ל, והנה לדינא יש בזה חילוקים, הנה אם ראש הלמ"ד נכנס לחלל ך' קרוב לדופן הארוך, בתוך מחצית החלק שלצד פנים ודאי כשר, דזה אין לו דמיון לאות ה', דרגל ה' הוא רחוק מדופן ימין לצד חוץ, ובזה כשר בלי תיקון, אך אם ראש הלמ"ד נכנס לחלל הכף במחצית השני של החלק, שלצד חוץ לשמאל, אז פסול בלי תיקון עכ"ל, וחילוק זה מסתבר ואמיתי, ומהני לן בכמה דברים, ועיין פרי האדמה ח"ג דף צ' ע"א:

ובהיכא דנדבק רגל ך' פשיטה בגג הדל"ת שבשורה שתחתיה, מצד ימין של הגג דנראית אות ך' כמו אות בי"ת ארוך, נראה לומר דמותר לגרור הדיבוק להפרידם, ואין בזה משום חק תוכית, ובתפילין אין בו חשש שלא כסדרן אחר התיקון, והוא דמצאתי להגאון מהרש"ק בשנות חיים סי' ס"ד דף כ"ט ונ"ל, נראה לי לדינא דמותר למחוק הלמדי"ן מאות ך' פשיטה, דבאמת אין זה ענין לחק תוכות, כי חק תוכית לא נחשב אם בשעת כתיבה לא חל עליו שם אות עדיין, אבל אם בשעת כתיבה היה אז כדבעי, וחל עליו שם אות, אף דאח"כ נשתנה מותר למחותו מן הדין, דהוי רק הסרת הנזק ומבריח ארי בעלמא, ומה דאמרו בנפל טיפת דיו על האות, היינו רק מדרבנן מכח מראית העין, דנראה כחק תוכות, ומכח מראית העין הוא דאסור, ותדע דהרי הסמ"ק מתיר לגמרי בנפל אח"כ, ומהאי טעמא גופו כיון דנכתב כהוגן, לכך אף הרא"ש דאוסר בטור א"ח סי' ל"ב, מ"מ הוי דרבנן מכח דנראה כחק תוכות, ולמעט בפלוגתא עדיף, וכל דאסרו חז"ל משום מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור בשל תורה, וכך בנידון זה של הלמ"ד הנכנס לכ"ף בזה מראית העין ליכא, דשורה שבצידו מוכיח עליו, רק בלי מחק כלל אי אפשר להכשירו, דהרי באמת הוא כה"א, דהתורה אמרה צורת ך' יהיה בלי רגל באמצע, וכל דהוי בו רגל אינו צורת ך', ומה מהני מה דשורה שנית מוכחת עליו, סוף סוף אינו צורת ך', אך בזה שוב מותר למחקי, ואינו חק תוכות, כיון דהוי תחלה צורת ך' עליו, ואח"כ נשתנה, ומראית עין ליכא, כי לנגד מראית עין מהני מה דשורה שניה מוכחת עליו דאינו מן הכ"ף וכו', ולא שייך בזה מראית העין דהלמ"ד שבתוכו מוכיח עליו, למה הוא מחקו עכ"ל. ודברו אלו הם מחוורין אצלינו לפענ"ד:

ולפ"ז בנ"ד דנגע רגל אות ך' פשוטה בגג הדל"ת בצד ימין, שנראה כמו אות בי"ת ארוך, הנה זה מתחלה נכתב אות ך' כתקנו, אלא רק אחר שבא לכתוב אות דל"ת נדבק הגג ברגל הכף, ונראה אות ך' כמו אות בי"ת ארוכה, ולפ"ד הגאון מהרש"ק ז"ל הנז' כל כה"ג אין חיוב לתקן, אלא משום מראית העין מדרבנן, ומאחר דיש בזה היכר דאות העליון הוא ך' בודאי, ואינו אות בי"ת ארוכה מותר לתקן, ובאמת בנ"ד יש היכר שזה הוא אות ך' משתי שורות, והיינו משורה העליונה שבה כתיב אות זה, מוכח דאין זה האות הוא אות בי"ת ארוכה, יען כי אע"ג דלפעמים מגדלים אות אחת על חברותיה, אין מגדלים האות באורך, אלא רק ברוחב, וזה נעשה אות בי"ת ארוכה באורך דוקא, ואין דרך להאריך כיוצא בזה, ועוד היכר שני משורה התחתונה, דהגג של הדל"ת הוא עומד בשוה עם אותיות שורה השניה, ואם נאמר זה הוא אות בי"ת ארוכה, נמצא זו הבי"ת הארוך נכנס בשורה שניה לעמוד בצידי האותיות של שורה השניה, ולא נמצא כזאת, על כן זו עדות ברורה, שזה הגג של אות דל"ת אינו סיום אות ך' שלמעלה ממנו, אלא הוא אות בפ"ע שעומד בשורה השניה, ולכן י"ל אין בזה חק תוכות, ואם היה זה בתפילין אין בזה חשש שלא כסדרן אחר התיקון, כל זה אני כותב בנחיצה רבה, והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.