רב פעלים/ב/אבן העזר/לג

רב פעלים ‏ ב אבן העזר

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

זה ימים ושנים שעלה בלבי לדעת מה זה ועל מה זה, שאין אנחנו רואין פה עירינו בג'דאד, שגובין ב"ד מנה ומאתים בכתובה, ולא שמענו על דבר זה מקטנותינו, ועל זמן שהיה קיים בו עט"ר הרה"ג מור זקיני רבינו משה חיים זלה"ה זיע"א, אין לי ידיעה, וכ"ש בזמן הקודם ממנו, שהוא בזמן הרה"ג מוהר"ר צדקה חוצין ז"ל, שהיה מרבני אר"ץ יע"א, ובסוף ימיו נעשה רב פה בג'דאד יע"א, שאין לנו ידיעה איך היה המנהג פה עירינו, ברם בא לידי ספר כתיבת שו"ת מהרב מהר"ר צדקה חוצין ז"ל הנז' שראיתיו לפי שעה, וראיתי שם בתשובה סי' נ"ג, שאלה אחת על חכם אחד שהיה אדם גדול ומורה הוראות בעיר ארם צובא יע"א, והביאו אותו לעיר בג'דאד להיות שם דיין ומורה ורב עליהם, וישב שם כעשר שנים דן יחידי לבדו ואח"כ קמו קצת חכמים מן חכמי העיר, ואמרו לנשיא שאין ראוי להיות דן יחידי לבדו, וע"י קנטורים אלו הושיב הנשיא שלשה תלמידים לדון, והרב מהר"ר צדקה חוצין ז"ל הנז' כתב תשובה ארוכה בזכות הדיין הנז':

(הנה כפי הנראה הדיין אשר היתה תשובה לזכותו, הוא עצמו הרב מהר"ץ חוצין הנז' ועבד פסקא דדינא לגרמיה, אך כתב השאלה בדרך העלם כאלו הוא מדבר על זולתו):

והנה בתוך התשובה שלו זכר מן ההשגות שהשיגו קצת חכמים מחכמי העיר על הדין הנז' והשיב עליהם, ומכללם כתב וז"ל, עוד השיגו עליו שלא הגבה מנה ומאתים ולו חכמו ישכילו שהרב הכנה"ג סי' ס"ו באה"ע דין כ"א כתב בשם כמה מרבוותא, הלא המה מהר"י טיטצק ומהריב"ל ומהר"א די בוטון הסכימו, דבמקום שנהגו שלא להגבות אלמנה מנה ובתולה מאתים, מנהגם מנהג ואין מגבין לה ע"כ, ואע"ג דכמה מרבוותא פליגי על זה, כך ראיתי בארם צובא יע"א, שהגבינו יותר ממאה פעמים גביית כתובה עם הרב (כפי הנראה הוא הרב שהיה אביו של הרב מהר"ש ליינאדו בעל ספר ב"ד של שלמה ז"ל), ולא הגבה מנה ומאתים שכך מנהגן, ולא שמעתי שעיר זו בג'דאד מנהגן בהפך, עכ"ל, נמצינו למידין מדברים הנז', לפי דברי החכמים של עיר בג'דאד המשיגים עליו המה מעידים שהמנהג של עיר בג'דאד לגבות מנה ומאתים, ויותר מזה לא יכולתי לברר על הדבר הזה, איך היה המנהג בזמן עט"ר הרב מור זקיני זלה"ה, אך נראה דודאי היה נוהג דין זה של גביית מנה ומאתים, ומה שלא ראינו בזמנינו שהיו הב"ד גובין מנה ומאתים זה הוא מחסרון ידיעה, כי מחמת שלא נזכר זה בכתובה להדיה, לכן כל אשה שתובעת כתובתה אינה יודעת שיש לה לגבות דבר זה, וגם הב"ד לא הרגישו בכך, ועל כן הדבר ברור כי הב"ד פה עירינו צריכין להגבות מנה ומאתים, כי באתרא דידן המנהג הוא לגבות וכאשר העידו חכמי העיר וכנז"ל, וזה ברור:

והנה מספר תשובות כ"י של הרב מהר"ר צדקה חוצין ז"ל הנז"ל יכולתי לדעת עוד דבר אחר והוא, כי לא ראינו בזמנינו פה עירינו בג'דאד יע"א, נוהג דין כתובת בנין דכרין ולא שמענו מי שתבע בזה, וגם על הדבר הזה הייתי תמיה מה זה ועל מה זה, ונסתפקתי אם היה כאן מנהג קדמון שאינו נוהג דין זה, או"ד מי שהיה מזדמן אצלו דבר זה לא היה יודע הדין כדי לתבוע לפני ב"ד ויעשו לו כמשפט, ועל זמן עט"ר הרה"ג מר זקיני רבינו משה חיים זלה"ה אין לנו ידיעה איך היה, והנה כשבא לידי ספר תשובות הנז' ראיתי שם בסי' כ"ד שהביא שאלה א' במעשה שהיה בענין תביעת כתובת בנין דכרין, וכתב הרב הנז' תשובה על זה, ומלשון התשובה הנז' נראה כי התשובה שלו היתה על שאלה זאת של תביעת כתובת בנין דכרין שבאה לפניו בהיותו מורה פה עירנו בגדאד יע"א. והנה מכאן נדע ונבין שדין זה של כתובת בנין דכרין היה נוהג פה עירנו בגדאד, והוא דבר שיש לו תובעין בעיר זו, ועל כן גם עתה אם יזדמן ענין זה של כתובת בנין דכרין אצל אדם אחד ויבא לתבוע, צריכין ב"ד לעשות לו משפט כתוב בש"ע:

אח"כ שאלתי את הדיין הזקן הוא הרב ח"ר אליהו יאושע עובדיה נר"ו אם נזדמן לפני הב"ד של פה עיר בגדאד דבר זה של תביעת כתובת בנין דכרין, יען כי הוא היה אחד משלשה ב"ד שבזמן הקודם פה עיר בגדאד, והשיב שהוא זוכר בזמן שהיה דיין פעם אחת תבעו לפניהם והגבוכמ"ש מרן ז"ל בשה"ט, עכ"ד נר"ו:

ודע, כי בעיקר הדין אם נוהגת כתובת בנין דכרין בזה"ז או לאו יש מחלוקת בין הפוסקים, ורמ"א סי' קי"א סעי' ט"ו כ', די"א אינה נוהגת בזה"ז ע"ש, גם יש מחלוקת אם נוהגת דוקא בשיש קרקעות או דגובין אפילו במטלטלין, גם יש מחלוקת בהיכא דמתה אחת בחייו ואחת קיימת אחרי מותו, אם נוהג בזה כתובת בנין דכרין או לאו, והנה מרן ז"ל דקבלנו הוראותיו, פסק בש"ע סי' קי"א סעיף יו"ד, מתה אחת בחייו והשנית קיימת דינם כמתה אחת בחייו ואחת לאחר מותו ע"ש, ועיין להרב חסד לאברהם באה"ע סי' א' דף ד' ע"ב בד"ה והטענה השלישית, מ"ש בשם מהר"י אדרבי ז"ל סי' רס"ג, ועיין אהל יצחק חסיד דף קל"א, ולב מבין דף קמ"ז ע"ב, ועוד האריכו האחרונים בד"ז, ואיך שיהיה עלה בידינו כי פה עירינו בג'דאד יע"א הוא מקום דנהיגי בכתובת בנין דכרין, ואין אנחנו צריכין לאריכות האחרונים ז"ל בזה, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתי, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.