רב פעלים/ב/אבן העזר/כח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה. נשאלתי מן הב"ד יכב"ץ, ביבמה שנפלה לפני שני אחים והאחד שהוא הגדול יש לו אשה ובנים והוא רוצה ליבם ולא לחלוץ, ואחיו השני הקטן ממנו אינו רוצה לא ליבם ולא לחלוץ, והיבמה רוצה ביבום של הקטן מפני שאין לו אשה ובנים, ואינה רוצה ביבום הגדול מפני שש לו אשה ובנים, ואומרת שאם אין הקטן רוצה ליבם יחלצו לה או זה או זה אך בחליצה שניהם מסרבים, והנה אנחנו אין כופין לחלוץ, ורק אם היבמה טוענת או כנוס או פטור משום דבעיא חוטרא לידא וכו', והיבם מסרב בזה ובזה, אז אנחנו מחייבין אותו ליתן לה מזונות וכמ"ש בספר ידי דוד קאראסו אה"ע סי' א' יע"ש, אך בנ"ד נסתפקנו מפני כי ראינו בבית שמואל סי' קס"א סק"ז, שכתב ואם לגדול אשה אז חליצת הקטן עדיף ע"ש, ולכן י"ל כיון דבנ"ד יש לגדול אשה דאז חליצת הקטן עדיף, על כן חוזרין אנחנו על הקטן דהמצוה עליו, וכיון שהוא מסרב בשתים בחליצה וביבום, אז נחייבהו במזונות כיון דהמצוה עליו ולדידיה אומרת או כנוס או פטור, על כן יורינו המורה לצדקה ושכמ"ה:
תשובה. מ"ש הרב בית שמואל, דאם לגדול אשה אז חליצת הקטן עדיף, נראה כונתו לומר כיון דיש לו אשה אע"ג דבהיכא ששניהם. רוצים לחלוץ אמרינן חליצת הגדול, מ"מ בכה"ג דיש לגדול אשה, חליצת הקטן עדיף, וסברה זו שכתב הב"ש הביאה הרב ישועות יעקב בסדר חליצה בפירוש הארוך אות יו"ד בשם הפוסקים בסתם ועיין שואל ומשיב קמא ח"א סי' ס"ט, שכן נעשה הלכה למעשה כמ"ש הב"ש ע"ש, וראיתי להגאון מהר"ח צאנז בדברי חיים אה"ע סי' קע"ו, שהביא דברי הרב ב"ש הנז' והסביר דבריו וביאר אותם ביאר היטב וכתב שדבריו הם קלורית לעין ולא כמו שראיתי לאחד שמשיג על דברי הב"ש דהאיך משום חשש בעלמא נקל במצוה בגדול ולא הבין דזה עיקר חידוש של הב"ש דביש איזה קפידה כל דהו שוב חליצת הקטן עדיף, ובזה סרו כל תלונות הנז"ל על הב"ש ע"כ ע"ש, ונראה מה שהסביר הרב ז"ל בטעם הדין של הב"ש הוא מוכרח דאל"כ הוי הלכתא בלא טעמא:
נמצא בעיקר הדין הזה שחידש הב"ש ז"ל יש חולקין ומערערין, והגם שהרב דברי חיים הנז' קיים דבריו היינו מטעם דאיכא חר"ג, אבל פה עירנו דליכא חר"ג כלל וגם עוד אין נשבעין פה עירנו שלא לישא אשה אחרת כמנהג ארץ ישראל ושאר ארצות, לכן ליתיה להאי דינא דהב'"ש, שכתב שתהיה חליצת הקטן עדיפה בהיכא. שיש לגדול אשה, ולפ"ז לא נשאר מקום לספק של מעלתכם בנ"ד, וגם עוד ראיתי להגאון מהרי"ש בשואל ומשיב תליתאה ח"א סי' רפ"ד שהביא דברי הגאון בית שמואל הנז', וגם הוא פירש טעמו משום דאיכא חר"ג ולכך חשיב אינו עולה ליבום קצת, ולכן מצוה בקטן ע"ש, וא"כ נמצא לפ"ז ליתיה להאי דינא דב"ש לדידן כלל כיון דאין כאן חר"ג:
ובר מן דין אין אני רואה מקום לספק שלכם בנ"ד, יען כי בנ"ד הגדול שיש לו אשה ובנים הוא רוצה ליבם, וא"כ מה לכם מגע יד אצל הקטן שאם תכפו אותו לחלוץ הא אצלינו אין כופין לחלוץ, וכמו שהעלו האחרונים, ואם תחייבוהו מזונות, הלא יאמר מה לכם אצלי, מאחר שהאח הגדול רוצה ליבם, ואנן קי"ל מצות יבום קודמת למצות חליצה, דכן פסק מרן ז"ל שקבלנו הוראותיו, וגם קיי"ל מצוה בגדול ליבם, ואע"פ שזה יש לו אשה ובנים אפ"ה הא העלו האחרונים ז"ל אם יש לו יכולת לפרנס שניהם לפי כבודן אמרינן ליה ליבם לקיים מצותו, ואם אין לו יכולת לפרנס שניהם אז משאין לו עצה ההוגנת לו, ואם ירצה הנה מה טוב, ואם לא ירצה לא עבדינן ליה מידי, וכמ"ש הרב אשדות הפסגה אה"ע סי' י"ד דף נ"ט בד"ה א"כ ע"ש, ואם תאמרו נעמיס עליו מזונות מכח המנהג שלנו פה עירינו, הנה המנהג הזה הוא שלא כדין, ודי לכם לילך אחריו לקיימו באח הגדול, שהמצוה מוטלת עליו ולאו בדידי, הנה מחמת טענה זו שיש לאח הקטן נראה דאין לכם מגע יד בזה האח הקטן:
וכבר ביארתי לעיל דדינו של הרב ב"ש ליתיה בנ"ד מעיקרא מאחר דהגאונים ז"ל הנז"ל, פירשו דבריו דאיירי במקום שיש חר"ג, וכאן ליכא חר"ג, וגם לא שבועה בכתובה כשאר ארצות, וא"כ אין לכם דו"ד עם האח הקטן בזה, וכבר ידוע לכם מ"ש הרב ידי קאראסו דף קצ"ג וז"ל, ואף אם תראה ללכת אחר הרוב לכוף אותו, אפ"ה לענין מזונות שהוא ממון, נראה שאין מוציאין, כיון דבמחלוקת הוא שינוי ע"כ ע"ש, ולכן הדבר ברור כאשר כתבתי, דאין לכם דו"ד ומגע יד עם הקטן כלל, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |