רב פעלים/ב/אבן העזר/יז

רב פעלים ‏ ב אבן העזר

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה, מעיר סנגפור יע"א. איש אחד בקש לגרש אשתו בעל כרחה שלא בטובתה, והלך לו אצל אחד, זה שמו מארי אברהם שלום שרעבי שהיה מצוי בעיר סנגפור, ובקש ממנו לכתוב לו גט לגרש את אשתו, והלך זה והביא עמו ג' אנשים מן השוק, להיות אחד מסדר ושנים עדים, ואלו האנשים הם מאנשי השוק שאינם יודעים דברי רז"ל, וכאשר יאמר להם מארי אברהם שלום הנז' לעשות, המה עושים, והלכו' לבית אחד וכתבו את הגט והיה אברהם שלום הנז' הוא הסופר, ואחד מן שלשה הנז' הוא מסדר, ואומרים, כי שבעה פעמים נפסל הגט וכ' אחר, וסוף דבר כתב הגט, והלכו הם והבעל אצל האשה וזרק הבעל את הגט בחיק אשתו בפני אברהם שלום הנז', ובפני השלשה הנז', ואמר לה הרי את מגורשת ממני ומותרת לכל אדם, ויצאו כולם, והגט באותה שעה נקרע, ואח"כ הלכו קרובי האשה ועשו מריבה גדולה עמו איך יעשה כזאת לגרש האשה בעל כרחה פתאום שלא מדעתה, וגם שעדיין לא פרע לה כתובתה, ואח"כ בא אביה של האשה לבית הכנסת ביום שבת קודש וצעק בפני הקהל על הדבר הזה שנעשה, והקהל חרה להם מאד על הדבר הזה, ואחר שמונת ימים ממסירת הגט, הוציא אברהם שלום הנז' קול שהגט ההוא פסול מפני שהיה כתוב בו תיבה אחת יתירה ומחק אותה וגררה, ושאלו לעדים על הדבר הזה של תיבה היתירה שגיררה מה היה, ואמרו שאין יודעים כלום מדבר זה, אך אברהם שלום הנז' אמר שהמסדר ידע מדבר זה, ושאלו להמסדר והשיב, ראיתי שאברהם שלום הנז' גירר ומחק תיבה אחת בגט הנז', והשביעני שלא אודיע ואגלה דבר זה עד שהוא עצמו יגלה שהגט פסול, ואמרו הקהל לאברהם שלום הנז' איך אחר שמונת ימים תאמר שהיה הגט פסול, ואם היה פסול למה נתת אותו לגרש בו, והשיב מחמת שראיתי שאין האשה רוצה בגירושין, והבעל רוצה והכריחני על הדבר הזה לעשותו, לכן אמרתי שיגרש בגט זה הפסול, ואח"כ כאשר אראה שנתרצית אכתוב גט אחר כשר לגרשה בו שנית, ואמרו לו הקהל הי"ו אם כדבריך הלא כבר נפסל בידך הגט קודם זה פעמים שלש, ולמה חזרת וכתבת זה, היה לך לתת אותו הגט שנפסל קודם זה, ועוד למה לא הגדת לעדים על זה הגט שהוא פסול, ולא החזיר תשובה להקהל הי"ו על זאת, ולכן כתב מהתם השואל לשאול איך דינו של גט זה, ואם שריא זאת האשה להנשא לאיש אחר, או צריכה גט אחר, יורינו ושכמ"ה:

ועל זה השאלה כתבו מעלת החכמים של בית המדרש אשר פה עירנו יע"א, ושלחו דבריהם אלי לעיין בהם, ואלו הם דברי החכמים הי"ו, וזה לשונם. הנה מה שטען מ'ר א"ש לאחר שמונה ימים מנתינת הגט, שהגט פסול מחמת שהיה בו תיבה יתירה ונפסל הגט, לא ידענו מדבריו אלו הנזכרים בשאלה, אם אחר שגירר את התיבה היתירה כתב במקומה תיבה אחרת על הגרר, או הניח מקום הגרר פנוי וכתב אחריו, גם עוד לא ידענו אם היה הגרר בטופס או בתורף, והנה מרן ז"ל סי' קכ"ה סעיף י"ט כתב, גט שמחק בו אות או תיבה וכו', אם מטופס הגט ה"ז כשר, ואם מתורף אינו גט ע"ש, אמנם אחר העיון נראה דבכל גוונא הגט כשר, דכתב מהריק"ש בהגהות על סי' קכ"ה וז"ל, טעה וכתב תיבה יתירה ומחק אותה והניח מקום פנוי וכתב לפניה כשר, קל וחומר מתפילין עיין טור א"ח סי' ל"ב ע"ש, והביא דבריו הרב גט פשוט סי' קכ"ה ס"ק צ"א, וכתב על דבריו וז"ל, ומיהו נ"ל היינו דוקא בטופס, אבל בתורף אינו גט, דחיישינן גט זה היה לאיש אחר וכו', ואם מן התורף, אפילו תיבה אחת אינו גט וכו', וכתב בגט מקושר במעשה הכתב אות מ"ח וז"ל, גט שנמחק שכתבנו לעיל דאם מן התורף אינו גט, היינו דוקא שהגט יוצא מתחת ידה בעידי חתימה ואין שם עידי מסירה, אבל אם יש שם עדי מסירה שנמסר בפניהם והיה כשר, אע"פ שהיה תורף הגט על המחק וכו', וכמ"ש מרן ז"ל שם סעיף כ"א נמחק או שנתטשטש וכו', בד"א כשהגט יוצא מתחת ידה בעידי חתימה ואין שם עידי מסירה, אבל אם יש עדים שנמסר בפניהם והיה כשר ה"ז כשר אע"פ שהיה תורף על המחק, ועיין ג"פ ס"ק ס' שאם היו עדי מסירה לפנינו ה"ז כשר עי"ש, וא"כ בנ"ד שאמר שהיה תיבה יתירה בגט וגררה, הנה כיון דעדים החתומים שהם עדי מסירה שנמסר הגט בפניהם, הם אומרים שלא ידעו בגררה ולא ראי בזאת, נמצא לפי דבריהם הגט נמסר לפניהם בכשרות, וזה המ'ר א"ש אינו נאמן להוציא לעז על הגט לאחר ח' ימים, וגם הוא עבר על חרם ר"ג לגרשה בע"כ, וגם עבר על חרם ר"ת שלא להוציא לעז על הגט, וחוץ מן דין נראה מהדברים שזה מ'ר א"ש הנז' הוא עם הארץ שאינו יודע דיני גיטין, כי אמר שהיה תיבה יתירה בגט ונפסל הגט וגררה, ולפי האמת שתיבה יתירה אינה פוסלת בגט ואין צריך גרירה עכ"ד. וזאת תשובתי שהשבתי להם:

תשובה. מה דפשיטה לכם שאין תיבה יתירה פוסלת בגט ואין צריך לגררה, הנה במחילת כבודכם שגיתם בזה, דבאמת אפילו בטופס אם היה אות יתר שהענין משתנה בו פסול, וכנז' בסי' קכ"ו סעיף מ"ט, וכ"ש תיבה שלימה שיהיה הענין משתנה בו, וכ"ש וכ"ש אם היתה תיבה יתירה בתורף, כגון שנכתב בשם האיש אי האשה שם אחד יתר, שכפל את השם פעמיים, כגון שכתב אברהם אברהם בן יצחק דמשמע שזה אברהם היה אביו ג"כ שמו אברהם, כגון שמת קודם שילדה אשתו דאז קורין לבנו בשמו, או שכתב אברהם בן בן יצחק שכפל תיבת בן ב"פ, דמשמע זה אברהם המגרש הוא בן בנו של יצחק, ואינו בנו של יצחק, או כגון דהזמן היה שנת חמשת אלפים ושש מאות ושלושים ותשע לבריאת עולם, והוא כתב תיבת ותשע ב"פ, שכתב ושלושים ותשע ותשע לבריאת עולם, דמשמע שהיה בשנת תרמ"ח שהוא מונה שלושים ותשע, ועוד תשע, שאז הוא מספר מ"ח, ובאמת לא היה אלא בשנת תרל"ט, והרי הענין משתנה בתיבה יתירה, וזה שאומר שהיה תיבה יתירה אין אנחנו יודעין מה היא, איך פשיטא לכו שאין תיבה יתירה פוסלת בגט ולא היה צריך לגררה, ודילמא היתה תיבה יתירה מאלו התיבות אשר זכרתי:

ואשר כתבתם והעלתם להלכה להתיר הגט הזה מטעם דאיכא עידי מסירה, ולכן אפילו שכתב התורף על הגרר ה"ז גט כשר, הנה גם בזה לא עיינתם היטב, יען כי השאלה סתומה באה, ואולי היתה התיבה היתירה, כמו אופנים שזכרתי, שכתב אברהם אברהם, אי בן בן, או ותשע ותשע, והעדים חתמו ולא הרגישו בתיבה יתירה, ואחר שחתמו גירר התיבה היתירה, כי בשאלה לא נתפרש אם גררה קודם שחתמו העדים או אחר שחתמו העדים, דנמצא העדים חתמו בפיסול, וכיון דחתמו העדים בפיסול לא תועיל אח"כ הגרירה, וכמ"ש בבית שמואל סי' קכ"ה סוף ס"ק י"א, וז"ל, ואם כבר חתמו העדים בגט, אין תקנה לתקן הגט, דהא עכ"פ העדים חתמו בפיסול, וכ"כ בחלקת מחוקק עכ"ל, וכ"כ בתורת גיטין ושאר אחרונים ז"ל, וכתב בספר קב ונקי סי' פ"ח דהכי מסתבר, דאע"ג דעדי מסירה כרתי, מ"מ כיון שחתמו על גט פסול הוי מזוייף מתוכו, דפסול לכ"ע ע"ש, ואיך אתם פסיקא לכו דהגט הנז' כשר:

הנה כי כן, אין אנחנו יכולים להשיב על שאלה הנז"ל, אלא עד שתכתבו לזה בעל השאלה אשר בעיר סנגיפור יע"א, שיודיענו מה היתה איתה תיבה היתירה שגרר אותה, גם יודיענו, אם הגרירה עשאה הסופר בעצמו, או אדם אחר, כי יש בזה נפקותא לענין דינא, וכנז' בספר תורת גיטין שהביאו פתחי תשובה סי' קכ"ה ס"ק יו"ד, והגם שמדברי השואל נראה להדיה, שהסופר עצמו גיררה, עכ"ז תשאלו על דבר זה, מפני דאלו עמי ארצות הם, ואפשר שנכתב דבר זה בלא כונה:

גם, תכתבו לבעל השאלה, שיושיב ג' ב"ד בסנגפור, ויקבלו עדות של עידי המסירה בעבור הגט הנז', איך נמסר לפניהם, כדי שאח"כ אם לא מצינו בגט זה פיסול מצד אותו הספק שכתבנו תהיה מותרת ע" פ עידי המסירה, יען דאותם עדי מסירה של גט זה לא באו עדיין בפני ב"ד, ואמרו שנמסר לפניהם בכשרות:

ועוד, מלתא דא צריך אנא לאודועי, כי יש לפקפק באלה האנשים שעסקו בזה הגט, שהם המסדר והעדים, שהם הדיוטות כמפורש בשאלה שהביאם מן השוק, והם אינם יודעים בדברי רז"ל, ויתכן אפילו גרסא של מאמר רז"ל אין יודעים לגרוס, ויש לחוש בזה מצד הסברה של הגאון נו"ב תניינא באה"ע סי' קי"ד, שהעלה לפסול גט של נשואה שנעשה בלא ב"ד, כי יצא לחלק בזה בין נשואה ובין ארוסה, ועיין לו עוד שם בסי' ק"ה, ועיין אמרי אש אה"ע סי' ס"ט, ותפארת יוסף אה"ע סי' כ"ג יע"ש:

ועוד יש לפקפק לפ"ד החכמים שזה עבר על החרם, איך פשיטא להו בהיתר הגט הנז', דהא הרב גט פשוט ס"ק כ"ד הביא בשם מהר"י מינץ סי' י"ז, דמפורש בתקנת ר"ג דאם גרשה בעל כרחה לא הוי גט אפילו בדיעבד, והגם דהרב המחבר תמה על זה, ופירש כונתו לדונו בדין הספק, ועיין יד אהרן הגה"ט אות ט"ז, מ"מ מספק צריכה גט אחר, ועוד אם זה עבר על איסור דחרם ר"ג, א"כ העדים והסופר סייעו ידי עוברי עבירה בבואם עמו לבית האשה לזרוק לה הגט בחיקה בפניהם, ומפורש במכתב השואל שהוא נתן ממון לסופר ולעדים על חד חמש בשביל דבר זה לגרשה בע"כ, ואיך שיהיה ענין הגט הזה לא נדבר בו כלום, אלא עד שיבא לנו ידיעה מענין השאלות הסדורים למעלה שצריך לשאול מן השואל מעיר סנגפור, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.