רב פעלים/ב/אבן העזר/יג

רב פעלים ‏ ב אבן העזר

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. נשאלתי מן הב"ד יכב"ץ, באיש שנשא אשה, ואח"כ נסמית בשתי עיניה ב"מ, והוא עני, ורוצה לישא אשה אחרת כדי שתשמשנו, ורוצה ליתן לה מזונות כמו שהיה נותן לה מקדמת דנא קודם שנסמית, שהיה קטטה בניהם, ואנן ב"ד פסקנו לה מזונות, והיא אומרת, אם רוצה לישא אשה אחרת יתן לי כתובתי, ואח"כ ישא אשה, אך באמת הוא עני, ואין לו יכולת לשלם הכתובה שלה, אם נוכל לתת לו רשות לישא אשה אחרת, משום דא"א לו לעמוד בלא אשה, וראינו מ"ש מרן ז"ל בסי' קי"ז סעיף י"א וז"ל, מי שנודע לו שאשתו נכפית, ורוצה לגרשה וכו', וכתב מור"ם ז"ל בהגה"ה, ודוקא במום גדול כזה, ואלו היה באיש היו כופין אותו לגרש וכו', אבל משום שאר מומין אינו יכול לגרשה בע"כ וכו' ע"ש, ויש להסתפק אם זה המום של סמיית עינים ב"מ נחשב מום גדול שנדון בו דין אשה שנכפית, דאם אין ידו משגת יתן כשתשיג ידו, או זה המום הוא כשאר מומין וצריך שיתן לה כתובה משלם. והנה ספק זה יש לפשוט מסי' קנ"ד סעיף ד', האיש שנולדו בו מומין וכו', או שנסמית עינו, ולא רצתה אשתו לישב עמו, אין כופין אותו להוציא וליתן כתובה וכו', וכתב רמ"א בהגה"ה, וי"א דכל זה דוקא בידו, או ברגלו, או בעינו אחת, אבל בשתי ידים, או שתי עיניו, וב' רגליו, כופין אותו להוציא ע"ש, הרי מום זה של סמוי עינים יש בו מחלוקת, ועיין פתחי תשובה ס"ק יו"ד, מ"ש בשם ג"א סי' מ"ד, ולפ"ד במום זה של סמוי עינים, אין כופין לגרש, ודמי לשאר מומין, שצריך ליתן כתובה משלם, כמ"ש רמ"א בהג"ה סי' קנ"ד, ולפ"ז בנ"ד נמי שהאשה רוצה כתובתה צריך לשלם לה כתובתה משלם, ואח"כ יכול לישא אשה אחרת, על כן, יורינו מעכ"ת דעתו בזה ושכמ"ה:

תשובה. נתפלאתי מאד כל מעלתכם בדבר זה, דמה ענין של השאלה עם הך דסי' קי"ז וקנ"ד דהתם איירי בכפיה של גירושין, ובנידון השאלה הוא אינו רוצה לגרשה בע"כ, אלא אומר אם תרצה להתגרש הוא יגרש אותה, ומחמת שהוא עני ואין לו לשלם לה כתובתה יכתוב לה שטר חוב כמה שמגיע לה מסכי כתובתה אחר ניכוי מה שיש בידה מסכי כתובתה (כי כן ספר לי הבעל שיש בידה יותר מחצי סכי כתובתה), ואם לא תרצה להתגרש הוא נותן לה מזונות כאשר הושת עליו בב"ד מקדמת דנא, ויתנו לו רשות לישא אשה אחרת כי א"א לו לעמוד בלא אשה. והנה באמת פה עירינו בג'דאד יע"א אין הבעל נשבע שלא ישא אשה אחרת ורק מתורת המנהג אין מניחים הב"ד לישא אשה על אשתו בלי סיבה הכרחית, ובנידון השאלה שנסמית משתי עיניה ב"מ ואינה ראויה לו, הנה אם אין רוצה להתגרש והוא מעלה לה מזונות, למה לא יתנו לו רשות לישא אשה אחרת, ובפרט כי הוא אומר שא"א לו לעמוד בלא אשה ונכשל בקרי ב"מ, וגם אומר שאם ידור עמה ביחד א"א לו לבא עליה, כי מי יבדוק לה הדמים ומי יטבלנה, שהוא איש עני ואין לו משרתת בביתו ומוכרח שיבא לידי מכשולים של איסור, וגם הוא רוצה אשה שתשמש אותו וזאת אינה ראויה לעשות לו שום שמוש כי היא צריכה לשמוש והרי אלו טענות חזקות הם:

ומאד אני תמיה על מעלתכם איך חשבתם לדמות האי דינא דלתת לו רשות לישא אשה אחרת על אשתו שהוא רק מתורת מנהג, לדין כפיה בגט, והלא ודאי ראיתם מ"ש מרן ז"ל בבדק הבית שדעת הרמב"ם ז"ל דכופין להוציא בכה"ג, ומ"ש פתחי חשובה בשם גבורת אנשים דחולק בזה, הנה שם מפורש דכל חיליה הוא משום דלא להוי גט מעושה ובניה ממזרים, וכתב דהמשנה מן המנהג מרבה ממזרים בישראל, והוא לא כתב זה אלא בדין דסי' קנ"ד דאיירי בכפיית הבעל, דאיכא בזה גט מעושה וחשש ממזרות, ולא בכפיית האשה, ואתם דמיתם לזה גם דין כפיית האשה, ולא די לכם בזאת, אלא דמיתם לזה דין רשות לישא אשה אחרת במקום דליכא שבועה, אלא רק מונעין מתורת המנהג:

והנה בהיכא דנסמית בשתי עיניה ורוצה לישא אשה אחרת, כתב הכנה"ג סי' א', הגהב"י אות פ' דאם נשבע שלא ישא אשה על אשתו ונסמית ברשותו משתי עיניה, דסברי מרנן מהר"ם אלשיך ז"ל בתשובה סי' פ"ו, ומהראנ"ח ז"ל ח"ב סי' ל"א, דיכול לישא אשה אחרת ולא בעי התרה, וגם המבי"ט ח"ג ס"ל הכי, אלא דכתב נהי דיכול לישא אשה אחרת אבל התרה מיהא בעי ע"ש, ובספר יד אהרן שם הגהב"י אות נ"ה כתב, אם האשה נכפית יכול לישא אשה אחרת עליה, ובתנאי שיפרע לה כתובתה משלם, ואם אין לו כדי כתובתה סגי בשטר חיוב על שאר כתובתה, וציין בזה על כמה גדולים דס"ל הכי ע"ש, וכל זה כתבו בנידונים שלהם, שיש על הבעל שבועה שלא ישא אשה על אשתו, וכאשר האריכו בזה, וכמ"ש הרב בני יעקב ז"ל:

ועל כן בנידון שאלתכם דליכא שבועה אלא רק מתורת המנהג מונעין אותו, הא ודאי הדין ברור שאם תרצה להתגרש, ותקבל שטר חוב מה שנשאר לה מסכי כתובתה הנה מה טוב, ואם לאו מעלה לה מזונות כאשר הושת ויתנו לו רשות לישא אשה, כי לא מן השם הוא זה להניחו תלוי ועומד בלא אשה, וירע לו מצד הנפש ומצד הגוף, וזה פשוט ואין צורך להאריך בו. ברם אם תרצה להתגרש ויכתוב לה שטר חוב, והבעל יטעון שהוא חושש שמא אח"כ תקבול עליו בערכאות של גוים בכח שטר שבידה ותניחו בבית האסורין, דבאמת הוא עני ואין לו לשלם, ולכן הוא אינו רוצה באופן זה לגרש ולכתוב עליו שט"ח, הנה זו טענה גדולה בזה"ז, שאין ביד ב"ד כח למנוע את ההולך בערכאות, ולכן תעשו לדבר איזה תיקון להניח השט"ח ביד שליש, או באופן אחר, ואם א"א לתקן הדבר הזה אה"ן יעלה לה מזונות ותתנו לו רשות לישא אשה, ובעת שימצא לו מעות יפרע הכתובה ויגרש, והשי"ת יאיר עינינו באיר תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.