רב פעלים/ב/אבן העזר/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב פעליםTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png אבן העזר

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה. נשאלתי ממעלת הב"ד יכב"ץ, על אודות אשה שטבע בעלה במים, ולא עמדו עליו עד שתצא נפשו, ואח"כ יצא מן המים ועשינו קב"ע והיה בה כמה ספיקות, והעדים הכירו את בגדיו בטביעות עין, ובסימן מובהק, וקודם כל דבר צריך להוציא אותה מאיסור תורה ויש להסתפק אם תצא אשה זו מספק תורה, כיון שיש סי"מ וטב"ע בבגדיו, כי בזה יש מחלוקת גדולה, אי חיישינן לשאלה, דהכנה"ג ויא"ה ופתחי תשובה כתבו שהרבה פוסקים ראשנים ואחרונים ס"ל דלא חיישינן לשאלה, ומתירין אותה לעלמא, ומרן ז"ל פסק דחיישינן לשאלה, וא"כ יש להסתפק ולומר, הגם דמרן ז"ל פסק דחיישינן לשאלה, מ"מ כיון דהרבה פוסקים ס"ל דלא חיישינן הנה לפחות תצא מאיסור תורה, ולא נשאר עליה אלא איסורא דרבנן, כמ"ש מוה"ר ז"ל בתשובה סי' ג' וד', גבי הכרה, דרבינו משולם ומהר"ם אלשקאר והמבי"ט התירוה להנשא, והגם ששאר פוסקים פליגי עלייהו, מ"מ יודו שיצאה מאיסור תורה דלא עבדינן פלוגתא מן הקצה אל הקצה עי"ש, וא"כ יש לסמוך גם הכא לומר ודאי יצאה מאיסור תורה, או"ד נידון זה שאני, ולא אמרינן הכי. יורינו ושכמ"ה: תשובה. הגם דאין דרכי להטפל בדיני עגונה, עכ"ז להיות שאלה זו היא, כדי לברר רק סניף אחד, פניתי היום להשיב על ספק של מעלתכם, וראיתי שדבר זה נפתח בספר ראש משביר אה"ע סי' ט' דף י"ב ע"ב בד"ה הנה וכו', שכתב אע"פ דבענין סימן בכלים איכא פלוגתא דרבוותא, אי חיישינן לשאלה, ולענין הלכה לא סמכינן אסימני כלים כמבואר במהרח"ש וכו', מ"מ אהני לן להנצל מסכנתא דאיסורא דאורייתא, כמו שהסכיס דעת עליון המבי"ט סי' קל"ה וכו' ע"ש, נמצא הרב הנז' פשיטה ליה, דאי איכא סימנים במלבושיו, אע"ג דלא סמכינן להתיר אותה לעלמא, נפקא לה מאיסור תורה ונשארת באיסור דרבנן בלבד, ודברי הרב ראש משביר הנז' הביאם בספר הבהיר בני בנימין אה"ע סי' י"ד, ומ"ש שם בדף כ"ו ע"ג בד"ה אך בזאת, שדבריו סותרים שהוא כתב בסי' י"ב דסומכין אסימנים דציצית, ואלו בסי' ט' הנז', כתב דלא סמכינן אלא רק תהני להוציאה מאיסור תורה, הנה אחה"מ אגב ריהטא כתב כן, ולא עיין בשאלה דסי' ט' הנז' בעדות הב', ששם מפורש שלא הכירו בחתיכות הציצית, אלא כתוב שהכירו בחתיכות ממלבושיו, שהיו מלוכלכות בדם, ואין כאן סתירה בדבריו:

גם ראיתי בס"ד, דאיכא עוד טעם אחר בנידון שאלתכם להצילה ולהוציאה מאיסור תורה, והוא כי ראיתי להרב נכח השלחן ז"ל אה"ע סי' י"ד דף י"ט ע"א, שכתב אע"ג דהגאון מהר"ם בן חביב ז"ל, בספרו עזרת נשים ס"ק ל"ו, הביא דברי המב"ט דסי' קל"ה, ודחה אותם, הנה הוא מצא תשובה כ"י למהר"ם בן חביב שכתב וז"ל, ומיהו יש ללמד זכות ולומר דיצאה אשת אצלאן הארוך מחזקת א"א מן התורה, מטעם דהרי יצא קלא דלא פסיק דאצלאן זה נטבע בנהר, וזה היה בשנת אמ"ת, והרי עברו כמו שלשה שנים, ואם איתא שיצא למקום אחר קלא הו"ל למילתא במשך זמן זה, וכיון דאיכא קלא דלא פסיק דטבע אצלאן בנהר ונשתקע ואבד שמו באומדנא רבא הוא דטבע ומת בנהר, ומהניא האי אומדנא להוציאה מחזקת א"א מן התורה, כיון דאבד זכרו ונשתכח שמו, ותדע שכן הוא דהא כתב הרמב"ם ז"ל וכו' וכו', א"כ גם אנו נאמר בנ"ד, כיון דעברו ג' שנים ונשתכח שמו אגלאי מילתא למפרע מכח אומדנא, דמוכח דהאמת הוא, שטבע בנהר ומת, ואם נשאת לא תצא, ולא רביע עלה אלא איסורא דרבנן, דלכתחילה לא תנשא, כנ"ל עכ"ל:

וכתב הרב המחבר ז"ל וז"ל, העתקתי כל לשונו יען היותו בכ"י, ודינא רבא קא נפיק מיניה, דאם עברו י"ב חודש דינא יתיב, דאין כאן אלא איסורא דרבנן. ודוגמא לסברה זו של מהר"ם בן חביב, מצאתי בתשובת הרב דברי אמת סי' ד' דף. ל"א, שהביא תשובת רבינו משולם, שהביא מרן בב"י סי' י"ז, והמבי"ט בסי' שכ"ה, ותחלה כתב דבתשובת רבינו משולם הלזו פליגי עלה רבוותא, ושוב כתב ואומר אני דאפשר דלא פליגי רבינו משולם עם כל הגדולים הללו, דנידון רבינו משולם הוא כמ"ש מהר"ם אלשקאר וכו', הרי השני נביאים מתנבאים בסגנון אחד, דבמה שעברו י"ב חודש לדעת רבינו משולם תנשא אפילו לכתחילה, ומכ"ש דאזיל ומודה לסברת מהר"ם בן חביב דלכל הפחית נפקא מאיסור תורה עכ"ל ע"ש:

ולפ"ז נדון השאלה דיצא קלא שנטבע בנהר ולא עוד אלא שהכל ראו הטביעה שלו, ועתה עבר יותר מן י"ב חודש כמה וכמה ולא נמצא, הנה לדעת מהר"ם בן חביב יצאה זו מאיסור תורה דאפילו אם נאמר שזה אשר יצא מת אח"כ הוא אדם אחר ואינו בעל האשה הזאת הנה מאחר דבעלה של זו טבע בנהר בודאי, ועד עתה קלא נפיק שטבע ויש לו יותר מן י"ב חדשים שלא נמצא, הנה זו יצאה מאיסור תורה, ונידון זה הוא כ"ש מדין מוהר"ם ב"ח ז"ל, חדא דהכא לאו דוקא קלא איכא דטבע אלא באמת יש עדים שראו הטביעה שלו ורק לא עמדו עליו עד שתצא נפשו, ועוד דאומדנא רבא איכא שזה הנטבע זה הוא שיצא אח"כ מת מן המים, מאחר שלא נשמע שטבע אדם אחר, וגם עוד שיצא בבגדיו שיש בהם סימנים מובהקים שהם של זה שראהו שנטבע, וגם לפ"ד הגאון דברי אמת ז"ל אשה זו יצאה מאיסור תורה:

הרי בנידון השאלה איכא טעמי תריצי של הרב ראש משביר, ושל מהר"ם בן חביב, ודברי אמת שאשה זו יצאה מאיסור תורה, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.