רב פעלים/א/סוד ישרים/ח

רב פעלים ‏ א סוד ישרים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חקרתי בס"ד, בענין נס הפורים, שכתב מרן האר"י זלה"ה, שהשי"ת ברחמיו האיר הארת נוקבה העליונה, והיא גדולת מרדכי ואסתר, ועל ידם נושעו ישראל מן הצרה ההיא וכו' וכנז' בשער הכונות. והנה צריך לדעת אותה ההארה בשעתה בשנה הראשונה אימתי נעשית אם היה זה בט"ז בניסן ביום צליבת המן ועלה מרדכי לגדולה, א"כ ראוי שתתגלה ההארה ההיא ותתקיים בכל שנה ושנה בניסן, ולמה אנחנו עושין מצות מקרא מגילה ומתנות לאביונים ומשתה ושמחה לקיים ההארה ההיא באדר, וראוי שיהיה זה בניסן, ואם גם בשנה הראשונה לא נעשה גילוי ההארה ההיא אלא באדר, א"כ מה נעשה בניסן, בנס הגדול של צליבת המן וגדולת מרדכי והוראת אחשורוש לבטל האגרות הראשונות. גם יש לחקור, אם נאמר שנעשה גילוי ההארה ההיא באדר, צריך לומר שהיה זה בי"ג באדר ביום ששלטו היהודים בשונאיהם, וא"כ למה עושים בכל שנה ג' מצות לקיום ההארה ההיא, בי"ד באדר ובט"ו בו, ביום שנחו מאויביהם, וביום י"ג אדרבה עושים תענית:

ובספר נהר שלום לרבינו הרש"ש ז"ל איתא בסדר הפורים שאלה בלי תשובה וז"ל, ועוד צ"ל עיון, איך קבעו לנו חז"ל פורים באדר, והיה ראוי לקבעו בניסן ביום שני דפסח, כי בו ביום נתגלית אותה ההארה ונתבטלה הגזרה, ובשלמא באותה השנה הראשונה, של הנס כי בו ביום אשר שברו אויבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא, שפיר דמי, אבל לדורות אשר קבעוהו להם זכר לאותה הארה, היה ראוי לקבעו בפסח עכ"ל. ולא נמצא על זה תשובה שם ע"ש:

והנראה בס"ד, בישוב חקירה כפי העולה לנו מדברי מרן רבינו האר"י ז"ל, כי מוכרח לומר דגילוי ההארה ההיא בשנה ראשונה נעשה בט"ז בניסן, כי הוא היום אשר בלילה ההוא נדדה שנת המלך, (ונודע הסוד הרמוז בפסוק בלילה ההיא נדדה שנת המלך), וזה מוכרח, והוא היום אשר נצלב בו המן ונשברה קליפתו מכח גילוי ההארה הגדולה ההיא, והוא היום אשר הצליחה אסתר להפוך לבב אחשורוש על ביטול הגזרה, והוא היום אשר בו עלה מרדכי לגדולה מכח גילוי ההארה ההיא, וככתוב ומרדכי יצא מלפני המלך וכו', ונודע הסוד הרמוז בזה הפסוק בענין גילוי ההארה ההיא, וכנז' בשער הכונות על כן מוכרח לומר שגילוי ההארה ההיא נעשית באותו היום בט"ז בניסן, וכן נקיט בפשיטות בספר נהר שלום הנז"ל, שכתב והיה ראוי לקבעו ביום שני דפסח, כי בו ביום נתגלית אותה ההארה הגדולה, וכנז"ל:

ברם, אע"פ שכל הנסים נעשו ע"י גילוי ההארה ההיא, שנעשית בט"ז בניסן, לא רצו חז"ל לקבוע לה זכר בעשיית יו"ט בט"ז בניסן, מפני כי ט"ז הוא מועד הפסח, ואין מערבין שמחה בשמחה, ולא היה ניכר זכר זה, לכך קבעו לה זכר ביום הפורים שבו נחו ישראל, ובו היה סיום פועל הנסים אשר נעשו בתחלתם מחמת גלוי ההארה ההיא, כי בט"ז ניסן היתה ההתחלה, אך הסוף של עיקר הנס של ביטול הגזרה בפועל היה באדר, אשר בו נקבע יו"ט כנגד יום שנחו בו היהודים, ועשאוהו בשנה הראשונה יום טוב על זכר הנס של הצלתם:

ועוד, המה ראו כי בשנה הראשונה בי"ד אדר וט"ו בו שנחו בו היהודים, עשה השי"ת חסד עם ישראל, שאותה ההארה הגדולה שגילה אותה בט"ז ניסן בתחילת הנס, גילה אותה וקיימה ביום י"ד וט'ו אדר בשנה ראשונה, לכך כשעמדו מרדכי וב"ד ותיקנו שכל שנה ושנה יעשו ימים אלה לימים טובים, קמו ותיקנו בהם מצות, שהם מקרא מגילה, ומשלוח מנות, ומתנות לאביונים ורבוי אכילה ושתיה, שבהם והיה קיום והמשכה לאותה ההארה הגדולה כל היום כולו, כי ראו ברוה"ק, כמו שעשה השי"ת חסד עם ישראל לגלות אותה ההארה הגדולה בשנה הראשונה ביום י"ד וט"ו אדר, כן יעשה חסד זה בכל שנה ושנה בימים אלו, בגלוי ההארה. הגדולה, ולכן עשו ותיקנו מצות שיועילו להיות קיום אותה ההארה כל היום על ידינו. וכיוצא בזה תמצא בענין חג הסוכות, שאנחנו עושים סוכה, זכר לחסדי השי"ת שעשה לנו בענני כבוד שנעשו ביציאת ישראל ממצרים שהיתה בניסן, ואנחנו עושין זכר לזה בתשרי, ובניסן אין אנחנו עושין זכר לזה, וכן הדבר כאן, דלעולם גלוי הארה הגדולה בראשונה היה בט"ז ניסן, שעי"כ נעשו כל אותם הנסים של צליבת המן, והפיכת לבב אחשורוש לבטל הגזרה, וגדולת מרדכי, והזכר שאנחנו עושין לזה הוא בפורים שהם באדר, וקבעו חז"ל ג' מצות בימים אלו, כדי שיהיה קיום לההארה הגדולה ההיא כל היום כולו על ידינו, ויהיה לישראל בזה שכר טוב, וימשך לנו שפע והארה מן אותה ההארה הגדולה ביום ההוא כל היום כולו:

ובשער הכונות בדרוש הפורים, כתב רבינו זלה"ה בזה"ל, ואמנם היות ימי הפורים האלו נעשים בכל שנה ושנה, ולא הספיק לעשות בזמן ההוא לבדו, הטעם הוא כי השי"ת ברחמיו רצה שאותה ההארה המתחדשת בהיות המוחין דאו"א תוך הנקבה בזמן דורמיטת ז"א, לא תתבטל לעולם בכל שנה ושנה בימים ההם עצמם וכו', ע"ש. נמצא זהו חסד בפ"ע, מלבד חסד הראשון שגילה ההארה הגדולה הזאת בט"ז ניסן, כדי שעי"כ יהיו נעשים כל אותם הנסים, עוד עשה חסד גדול לעשות גלוי הארה זו בימים של הפורים, שבם נחו היהודים מאויביהם, וממילא זיכה אותנו בגלוי הארה גדולה זו בכל שנה ושנה. והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.