רב פעלים/א/סוד ישרים/ז

רב פעלים ‏ א סוד ישרים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. ילמדנו רבינו, למה ביו"ט יש אסרו חג, ובשבת אין עושין יום כמו אסרו חג. ועוד יש לשאול, למה בשבת אין הפרש בין א"י ליושבי חו"ל, וביו"ט יש הפרש, שבא"י עושין יום אחד, ובחול עושין ב' ימים, אע"פ דבקיאין בקביעותא דירחא, ואנחנו מונין עיקר ליום ראשון, יורנו ושכמ"ה:

תשובה. מה ששאלת בשאלה הראשונה, כבר שאלה זו באה על שלחן הקדוש של מרן האר"י ז"ל, בשער הכונות דף ע"ח ע"א, וז"ל, בענין אסרו חג הנה יש כאן מקום שאלה, כי הנה קדושת שבת מעולה מקדושת יו"ט, וא"כ למה קדושת שבת אין אחריה קדושת אסרו חג. והדבר נראה להפך, והשיב כי אדרבה גודל קדושת שבת גורם מיעוטה אחר השבת, והוא כי בשבת כל העולמות עלו שתי מדרגות גדולות, ובמוצאי שבת שבאו ימי החול חוזר כל עולם לירד ב' מדרגות גמורות, אותם אשר עלה בשבת, ולכן אין כח להמשיך אור העליון ממקום העליון למקום התחתון ביום זה שאחר השבת, להיות כמו ענין אסרו חג שאחר יו"ט, אבל ביו"ט לא עלה שום עולם, אלא רק מדרגה אחת, לכן במוצאי יו"ט יש כח להמשיך קדושת יו"ט ממקום עליון אל מקום תחתון, ולכן ביום שלאחר יו"ט עושים אסרו חג, שהוא בחינת המשכת אור קדושת יו"ט ממקום העליון אל מקום התחתון שירד בו עתה, משא"כ בשבת, שיש מרחק ב' מדרגות, אין בנו כח להמשיך האור העליון ב' מדרגות חוץ למקומו, עכ"ד זלה"ה. ובזה פירש עט"ר אדוני הרב מור אבי זלה"ה, מאן דאיהו רב איהו זעיר, ומאן דהיהו זעיר איהו רב, ר"ל השבת דאיהו רב, שעולה ב' מדרגות, איהו זעיר, דאין אחריו קדושת אסרו חג, ומאן דאיהו זעיר יו"ט שעולה רק מדרגה אחת, איהו רב בסופו, שיש אחריו קדושת אסרו חג, ודפח"ח. ובזה פירשתי אנא עבדא בס"ד, שאול באחת ועלתה לו, דוד בשתים ולא עלתה לו, שאול רמז ליו"ט שקביעותו תלויה בשאלה מן העדים שראו את החודש, וגם ב"ד של מעלה שואלין עליו מב"ד של מטה, כמ"ש רז"ל, אומרים מה"ש לפני הקב"ה אמתי ר"ה ואמתי יוה"כ, ואומר להם אני ואתם נשאל מב"ד של מטה, ולכן שאול רמז ליו"ט, שהוא באחת, שעולה מדרגה אחת, לכן עלתה לו המשכת אור קדושתו אחריו ביום אסרו חג, אך דוד רמז לשבת, שהוא סוד מלכות הנקראת דוד, כמ"ש בזוה"ק דוד אחרא אית ליה לקוב"ה, כיון שהוא בשתים מדרגות עולה, לכך לא עלתה לו קדושתו אחריו כמו אסרו חג דיו"ט:

ועל שאלה הב' י"ל, הנה אין סגנון השאלה דנקיט השואל עולה נכון, דמה שאלה היא זו, הלא השבת קבוע מששת ימי בראשית, אך יו"ט תלוי בקדוש החודש, ועושין שני ימים מספק, דלא ידעי מתי קבעו ב"ד את החודש, ועתה שיש לנו עיבור ובקיאין בקביעותא דירחא, מנהג אבותינו בידינו, ומה זו שאלה, אך כך צריך לשאול על סודן של דברים למה קדושת יו"ט אין אנחנו יכולין להמשיכה ולתקן בה אלא רק בשני ימים, וקדושת שבת שהיא גדולה יותר יספיק לה יום אחד:

והנה בספר טוב הארץ, הביא דברי רבינו הרמ"ק ז"ל שחקר בכך, והשיב קדושת יום שבת בא"י הוא עיקר הכל, מפני שמנוחת שבת תלויה במה שמתפשטת קדושת שבת דרך פתח היכל לבנת הספיר, כי נקודת א"י שהיא מבחר הישוב מכוון כנגדה פתח היכל לבנת הספיר, ולכן קדושת שבת בא"י הוא עיקר, ובחול יתפשט אור היחוד מנקודה אמצעית זאת אל כל בחינת השרים שישראל שרויים תחתם, כי נצוץ אור השכינה מתפשט אליהם, וקדושת השבת תמשך להם מצד הניצוץ ההוא, ועד"ז הוא ג"כ קדושת ימים טובים, אמנם מספק עושין שני ימים טובים, ולא עושין כן ליום שבת, מפני ששביתת שבת מוסכמת בחיצונים ואינם מסתפקים בה, דהא אפילו גיהנם שובת, והשרים שובתים לפי זריחת השמש באיחור וקדימה קרובים או רחוקים. אמנם יו"ט אינם מודים השרים בקביעותו ע"פ קדוש החודש, והם מסתפקים בקדושתו, לכך צריך שני ימים טובים, עכ"ד ע"ש. ואנא עבדא בתשובה אחרת טענתי על דברים הנז' כמה טענות, ועתה אוסיף לטעון, כי הלא גם בא"י יש מקומות שעושין שני ימים מספק, והם מקומות שלא היו השלוחין מגיעים, ולפ"ד רבינו הרמ"ק כל ארעא דישראל שוה היא בענין היחוד הנעשה למעלה, כי שם אין שייכות לשרים, ועוד יש לטעון מצד יוה"כ, שאנחנו עושין יום אחד בכל מקום, וקביעות יוה"כ נמשכת אחר קביעות החודש של ראש השנה, ולפי דבריו שהשרים אינם מודים בקביעות יום טוב, והם מסתפקים בקדושתו, א"כ גם בקדושת יוה"כ לא יודו וצריך לעשותו שני ימים:

אך באמת תשובת שאלה זו היא פשוטה, כי קביעות קדושת השבת ביום השביעי אינה על ידינו, אלא השי"ת קבעה ביום השביעי הזה, ולכן עיצומו של יום חזק ונורא הוא, והתיקון אשר נעשה על ידי התפילות והמצות עושה פועל שלם, ואין צריך להתחלק בידינו לשני ימים, כי עצומו של יום שהוא מקודש ומבורך מאתו יתברך, כדכתיב ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו, הוא מסייעינו בתיקון ועליות שנעשים על ידי תפלותינו, אך קביעות קדושת יו"ט ביום זה, הוא נעשה על ידינו, הן בזמן שהיו מקדשים על פי הראיה, הן עתה שמתקדש ע"י העיבור, שסדרו חז"ל מזמן הלל מזרעו של הלל הזקן שתיקן ויסד העיבור עד סוף אלף הששי, וכיון דקביעות קדושת יום טוב ביום זה הוא נעשה על ידינו, אין בעצומו של יום כח לעזור לנו ולסייעינו, שיהיה נשלם כל התיקון הראוי להיות ביום זה ביום אחד, אלא צריך להתחלק לשני ימים, ורק בארץ ישראל קדושת א"י מסייעת אותנו לעשות הכל ביום אחד וכן ביום הכפורים קדושת יוה"כ ועוצם הארה שלו שהיא מן הבינה, מסייעת אותנו אפילו בחוצה לארץ, לעשות הכל ביום אחד. והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.