רב פעלים/א/סוד ישרים/ו

רב פעלים ‏ א סוד ישרים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חקרתי לדעת בס"ד, בענין יו"ט שני של גליות מה בחינתו, ומה עניינו ע"פ הסוד. וראיתי בספר חיים שאל ח"ב סי' יו"ד דף ט"ז, בד"ה ואולם, כתב דאומרים יום ראשון הוא בעצמות, ויו"ט שני הוא רשימו בלבד ע"ש, ובספר טוב הארץ כתב בשם רבינו הרמ"ק ז"ל בעל הפרדס, כי יו"ט ראשון שהוא מדאורייתא, מתלבש ביו"ט שני שהוא מדרבנן, כהתלבש אור הקדוש באור הגולה ע"ש, ומבואר בספר חיים שאל הנז' וז"ל, יו"ט שני כתב הרמ"ז ז"ל דסודו כחיצוניות אל הפנימיות המתפשט בעולמות, והיינו יו"ט שני של גליות, שהאור גולה ומתפשט לשבעים שרים, וכמ"ש יפה בזה הרמ"ק ז"ל, וכ"כ בספר חסד לאברהם, עכ"ל הרמ"ז בכ"י עכ"ד ע"ש:

אמנם מצינו בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות בדרוש ב' דר"ה דף צ"א ע"ד, שכתב וז"ל, נבאר ענין ב' יום דר"ה מה עניינם, כי הרי נוהגים לעשות ב' ימים ר"ה גם עתה בא"י משא"כ בשאר הי"ט. אבל הענין מובן. כי ב' בחינות יש בז"א, והם חצוניות ופנימיות, וכנגדם הם ב' ימים טובים דר"ה, והענין הוא במה שהודעתיך בתפלת שחרית דחול, כי כל התפילות שאנחנו מתפללים בזמן הגלות והחרבן, אין בהם כח רק להעלות בחי' פנימיות העולמות בלבד, ולכלול פנימיות דעשיה ביצירה, וזה בזה, וזה בזה עד האצילות, וזה בכח נשמותינו הנמשכות מבחינת הפנימיות, אבל בחינת החיצוניות שהם העולמות בעצמם והמלאכים אינם יכולים לעלות, וז"ס הן אראלם צעקו חוצה, ר"ל כי המלאכים צועקים לסיבת היותם חוצה, ואינם מפנימיות כמו נשמות בני אדם. והנה קודם החרבן היה כח ויכולת בתפלתינו להעלות הפנימיות והחיצוניות ביום אחד בלבד, ולא היו עושין רק יום אחד בלבד, זולתי כשלא באו העדים אלא מן המנחה ולמעלה, אבל אחר החרבן הוא בהכרח לעשות ב' ימים של ר"ה, וכנז' בדברי רשב"י בס"ה, וביום הראשון עולה בחינת הפנימיות והנשמות, וביום השני עולה אף בחינת החצוניות, וזהו הטעם שאמרו בזוהר דיום ראשון הוא דינא קשיא, והשני דינא רפיא, והטעם הוא כי ביום ראשון עדיין לא נתבסמו העולמות, ואינם יכולים להתעלות ליכלל זה בזה, אמנם הפנימיות לבדו הוא העולה ונכלל כנז', ולכן הוא דינא קשיא, אך ביום הב' שכבר נכללת בחי' הפנימות ביום הראשון, מכח זה גם העולמות שהם בחינת החיצוניות עולים ונכללין ביום הב' גם הם, ואף גם אז אינם עולין ונכללין מעצמם אלא רק ע"י הפנימיות של הנשמות, וכיון דעולין העולמות עצמן ביום הב', לכן נקרא דינא רפיא, ולטעם זה ביום ראשון עולה הפנימיות, כדי שיהיה כח ביום ב' לעלות גם החיצוניות, משא"כ אם היה הדבר בהפך, כי ביום ראשון א"א אל החיצוניות לעלות, עכ"ל ע"ש:

וכתב הרב החסיד בתורת חכם דף קמ"ב ע"א, על ענין פנימיות וחיצוניות הנז"ל וז"ל, הכונה היה כי כל פרצוף תחתון נקרא חיצוניות בערכו, ואינו נתקן תיקון הצריך לו בערך העליון, אבל גם הוא נקרא פנימיות בערך התחתון ממנו, ונתקן ביום ראשון תיקון הנקרא תיקון בערך התחתון ממנו, אבל בערך העליון נקרא כל אותו התיקון ואותו העליה שלא נתקן ושלא עלה כלל, וביום השני נתקן תיקון שנקרא תיקון גם בערך העליון וכו' עכ"ל, ולפ"ד של הרב ז"ל מובן, כי מ"ש רבינו ז"ל בענין פנימיות וחיצוניות, היינו הפנימיות הם פרצופי חג"ת ונה"י הכוללים דזו"ן, שהם נקראים פנימיות בערך פרצופים התחתונים מהם, והחיצוניות הם פרצופי יעקב ורחל, שנקראים חיצוניות בערך פרצופים שלמעלה מהם:

ומדברי רבינו ז"ל בשער הכונות הנז"ל, אנחנו למידין לענין שאר ימים טובים, דבא"י מחמת קדושת ארץ ישראל אנחנו עושים תיקון ועלייה בפנימיות ובחיצוניות ביום אחד על ידי תפלותינו, כי רק בראש השנה שהוא זמן דין אין בנו כח להעלות הפנימיות והחיצוניות ביום אחד, אבל בשאר ימים טובים מעלים הפנימיות והחיצוניות בארץ ישראל ביום אחד, כי קדושת א"י מסייעת, משא"כ בחו"ל אין בנו כח בשאר ימים טובים להעלות הפנימיות והחיצוניות ביום אחד כמו ארץ ישראל, אלא צריך יום ראשון להעלות הפנימיות, ויום שני להעלות החיצוניות, מיהו ביום הכפורים שהוא יום אדיר בימי שנה, וקדושתו עצומה וגדולה, ומאיר לנו בהארת הבינה, ואין שטן ואין פגע רע בו ביום, יש בנו כח לעשות כל התיקון שלם ביום אחד, ולא הצריכו שני ימים:

והנה ידוע מ"ש רבינו הרש"ש ז"ל, דיו"ט ראשון הוא בפרצופי חג"ת ונה"י הכוללים דזו"ן הכוללים, דיו"ט שני בפרצופי יעקב ורחל, והוא הדבר שכתבתי לעיל בשם תורת חכם, כי פרצופים העליונים נקראים פנימיות, ופרצופים התחתונים נקראים חיצוניות, והוא הדבר שכתב רבינו הרש"ש ז"ל בנה"ש, דכל מצות דאורייתא הוא בשני פרצופי חג"ת ונה"י הכוללים דזו"ן הכוללים, אבל מצות דרבנן הם ביסוד שהם פרצופי יעקב ורחל, ולכן כתב בספירת העומר לבני חו"ל צריך לאומרה בלילה הראשונה אחר ערבית כשאר לילות, כי אין לה שייכות עם הסדר בלילה זו לבני חו"ל, כי מצות ספירת העומר היא מצוה דאורייתא, שהם פרצופי חג"ת ונה"י הכוללים דזו"ן הכוללים, והסדר בלילה זו לבני חו"ל הוא ממצות דרבנן, שהם ביסוד שהם פרצופי יעקב ורחל כנודע, ע"ש:

וכן כתב הגאון מהריט"א ז"ל בפסק השביעית שהועתק באמת ליעקב בשפת אמת, ובספר דברי שלום וז"ל, והנה כי כן, כפי הכלל המסור בידינו ממה שקבלנו מפה קדוש מוהרש"ש ז"ל. וכ"כ בכתבי הקודש שלו, שכל מצות דרבנן כגון נר חנוכה ופורים וכיוצא ממצות דרבנן הם ביסוד, שהם יעקב ורחל, שהם מלכיות דמ"ה וב"ן דכל הפרצופים, לפיכך כל ההמשכות וכל הזווגים הנזכרים במצות אלו, הם משרשי יעקב ורחל העליונים ליעקב ורחל דכל הפרטים, והוא להעלות מ"ן מבירורי אורות וכלים וכו', וא"כ יוצא לנו מזו, דאיסור עבודת הארץ בשביעית בזה"ז דרבנן, וא"א לומר דנתקן בכל הבחינות, כי אם דוקא ביעקב ורחל שהם המלכיות דמ"ה וב"ן, כנז' במשפט מצות דרבנן, ואף דיש לחלק דשאני שביעית דעיקרו מצוה מן התורה היא, ולא דמי לחנוכה ופורים, מ"מ מוהרש"ש ז"ל כתב כן אפילו במצות דרבנן דעיקרם מדאורייתא, כמו מרור בזה"ז וכיוצא, א"כ ה"ה שביעית. וא"כ איך נאמר דלא נכוין בכונות הק"ש דהוא מ"ע דאורייתא, שהוא תיקון זו"ן, כיון דענין שביעית אינו נוגע בהם כלל, כי אם ביעקב ורחל וכו', עכ"ל ע"ש:

ונמצא לפ"ז, יו"ט שני שהוא מצוה דרבנן, כל המשכות וכל הזווגים הנעשים בו על ידי התפלה והמצות שבו, הכל פועלים ביעקב ורחל דכל הפרטים, ולא בזו"ן הכוללים, אבל ביו"ט ראשון גם בחוצה לארץ הפעולה מגעת לזו"ן הכוללים, כמו א"י תוב"ב, כי לשניהם יום טוב ראשון הוא דאורייתא. ולפי מ"ש רבינו הרש"ש ז"ל בענין הלולב, והביא דבריו בספר תורת חכם דף כ"ד ע"א וז"ל, התירוץ הוא פשוט כמ"ש מוה"ר ז"ל בענין הלולב, כי כשאנחנו מתקנים ע"י מ"ע מן התורה בזו"ן, אז נעשה אותו ענין מאיליו ביעקב ורחל, וכן כשאנחנו מתקנים ע"י מ"ע דרבנן נעשה בזו"ן מאיליו עכ"ל ע"ש. הנה לפ"ז נראה דמה שאנחנו עושין ביו"ט שני שהוא מדרבנן, שהם בבחי' יעקב ורחל, הנה גם בזו"ן הגדולים יש תיקון זה, ודבר זה הוא מוכרח, דידוע דא"א שיתוקנו פרצופי יעקב ורחל בלתי תיקון פרצופים של זו"ן הגדולים, אמנם אין קבלת שכר לתחתונים, על תיקון הנעשה בזו"ן הגדולים ביו"ט שני, מפני ששם נעשה מאיליו בו ביום, ולא נעשה אלא בשביל כדי שיעשה התיקון ביעקב ורחל, ולכן אין להם שכר אלא רק על מצוה דרבנן הקבועה להם חובה בו ביום. וכל זה אני כותב להמעמיקים בסוד ה', אבל דרך כלל בקצרה אשיב לכל שואל על דבר זה, שיום ראשון הוא מתקן בפנימיות, ויו"ט שני מתקן בחיצוניות, והכל הולך אל מקום אחד, ועולה בקנה אחד, והמשכיל יבין. והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.