רב פעלים/א/יורה דעה/מז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה. שנים שותפים בחנות למכור מנעלים וסנדלים ולעסוק בהם לתקנם, והם דחוקים ונצרכים הרבה, שאם לא יפתחו חנותם אין להם במה להתפרנס, ואירע לאחד מהם שהיתה בתו מסוכנת, וירא שותפו שמא תמות ויהיה אסור לו לפתוח החנות ולמכור כל ימי אבלותו וקשה עליו דבר זה ביותר, מפני כי הוא סמוך לחג הגוים, שימצא קונים הרבה, ועיניו צופיות לימים אלו ואיך עתה בימים אלו יסגור חנותו, ולכן בא אצלינו ביום ערב שבת לבקש להתיר לו לקנות משותפו כל אשר בחנות, ולא ישאר לשותפו חלק בהם, כדי שאם יארע לשותפו דבר רע יפתח הוא החנות וימכור ויעסוק שם. ונסתפקנו אם יש להתיר בכך, או"ד אסור משום מראית העין, דהכל יודעים שחבירו האבל הוא שותף בחנות זה, ואין יודעים שמכר לו קודם אבלות כל מה שיש בחנות, ולעצמו הוא עוסק ומשלו הוא מוכר, ע"כ יורנו המורה, ושכמ"ה.
תשובה. מרן ז"ל בסי' ש"ף סעיף כ"א פסק, שני שותפים חנונים שאירע אבל לאחד מהם נועלים חנותם וכו', ובסעיף י"ט כתב חוששין למראית העין ואסרו בקבלנות יע"ש, והרב פתחי תשובה סק"ד הביא מתשובת מהראנ"ח ז"ל ח"ב סי' צ"ג, בדין השותפים אפילו אם התנו מתחלה ביניהם, שאם יארע אבל לאחד מהם יתעסק השותף בעסק השותפות, ויטול שכר כל השבוע. ההוא, והשותף האחר יטול שכר שבוע אחר כנגדו אסור, דמשום מראית העין נגעו בה, אפילו התנו מתחלה לא מהני, דלאו כ"ע ידעי שהתנו מתחלה, ואף דבאיסור שבת אשכחן בעובד כוכבים וישראל שותפים דשרי בכה"ג, ולא חששו למראית העין, שאני התם שהוא דבר ההוה בכל שבת, אמרי אינשי בודאי התנו, אבל בנידון זה לא סברי אינשי דהתנו עכ"ל. מיהו י"ל נידון השאלה שאני מנידון מהראנ"ח, כיון דמוכר לו הכל ומסתלק לגמרי מחלקו, ולא נשאר לו חלק בריוח כלל כפי הדין, וזה עדיף מהאי גוונא דהתנו ביניהם זה יטול שבוע זה וחבירו יטול שבוע אחר, וכן תמצא להרב הכנה"ג שהביא דברי מהראנ"ח ז"ל הנז', וכתב יש להסתפק אם מוחל האבל חלקו לחבירו מכל וכל אם מותר ע"ש, נמצא נסתפק במוחל מכל וכל, ונידון השאלה אשר קודם שמת המת הוא מוכר כפי הדין את הכל עדיף טפי מדין מוחל דנסתפק בו הכנה"ג, ולכן אע"ג דהרב בית עובד דף רמ"א סעיף כ"ד דעתו לאסור בספק הכנה"ג בהיכא דמוחל, י"ל בנידון השאלה דהוא מוכר הכל קודם שמת המת יודה דמהני:
ומצאתי להגאון תשובה מאהבה בסי' שמ"א, שכתב נוהגין פה פראג יע"א מעולם, מי שיש לו מסחר בשותפות ואירע אבל לאחד, מבטל ומוחל לחבירו השותפות בקנין סודר בעודו אונן, למען אשר יוכל האחר לעסוק במו"מ ע"ש, ועוד בסי' ש"ף כתב, פה ק"ק פראג נהגו מעולם אם אירע אבל לאחד מן השותפים, מסלק עצמו בשעת אנינות. מהשותפות ע"פ קנין סודר משליח ב"ד, שלא להיות לו עוד שום חלק בהשותפות, והשני עוסק בחנות לבדו עכ"ל, והרב בעל שערי תשובה בא"ח סי' תל"א הביא דברי תשובה מאהבה הנז' ולמד לעשות כזאת גם לענין חמץ ע"ש, ולפ"ז בנידון השאלה שהוא מוכר חלקו ומסתלק ממנו קודם שמת המת, ודאי עדיף ממנהג הנז' דמסתלק כשהוא אונן:
והגאון חתם סופר ביו"ד סי' שכ"ד, נשאל מרבא חד על מנהג עירו דאונן מוכר חנותו וכו', והשיב לו הגאון שמעתי מגאונים ורבנים קשישאי, שאם היו שותפים ואחד מקרוביהם גוסס, צוו לשלוח ע"י נאמני הקהלה שמבטל השותפות ואינו רוצה להיות עוד שותף עמו, ועי"ז התירו לזה השותף לעסוק במו"מ כל ימי האבל, והזהירו שלא יגיע לזה האבל שום ריוח מן המו"מ של ימי האבל, ואם אח"כ נהגו בו טובת עין ומבליעו בחשבון אין בכך כלום, והוראה זו נכונה אין בה משום איסור פרקמטיא ומלאכה, שהרי מוכר לו בשעה שעדיין הקרוב חי, וגם אין בו חלול אבלות בימי אבלו של זה, כי כ"ע ידעי שבחלקו הוא עוסק ואדעתא דנפשיה עביד, משא"כ בנידון שלפנינו איכא תרתי לריעותא, חדא כשזה עומד בחנותו של זה כל ימי האבל יאמרו שכירו ובשליחותו עביד, והריוח של בעל החנות האבל הוא, ואפילו ידעו שיוכר לו ע"י נאמני הקהלה הוא בעיניהם כשחוק וחוכא וטלולא והערמה בעלמא, והאונן לענות אמן על ברכה אינו יכול, ולמכור סחורתו מי יתיר וכו' עכ"ל ע"ש, הרי הגאון לא פקפק אלא במנהג שמוכר האונן, אבל אם מוכר קודם שמת המת התיר בשופי, והעיד שהגאונים ורבנים קשישאי עבדי עובדי טובא בכה"ג, ועל כן בנידון השאלה דמוכר כפי הדין קודם שמת המת יש להתיר בשופי, ובפרט דקי"ל הלכה כדברי המקיל באבל:
ונראה כיון דקי"ל הלכה כדברי המקיל באבל, אם אחד הורה למכור בהיותו אונן אין מזניחין אותו, דהא עכ"פ מצינו דגאוני עיר פראג נהגו היתר בזה, וכמ"ש תשובה מאהבה. ועוד ראיתי להרב יקהל שלמה קמחי, שציין עליו הרה"ג מהרח"ף ז"ל בספר חיים ביד סי' קכ"ה אית ב' שכתב וז"ל ודרך לימודי ראיתי בס' זכר דבר הג"מ דף ט', שהעיד ע"ד השותף מהאבל שיוכל לעשות התיקון הנהוג בעוב"י קושטא יע"א, על אודות השותפין בעודו אונן שותפו, וכן עשו מעשה שני המאורות הגדולים, מע' הרב המופלא תנא דאורייתא כמהר"א די טולדינו ז"ל, והרב המופלא מהר"י בכר דוד בעל ספר דברי אמת ע"כ, וזכורני למעלת מוה"ר מהר"ש מאירסו ז"ל, היה עושה כן כמה פעמים עכ"ל, ובהשמטות כתב וציין על הרב שערי תשובה בא"ח סי' תל'א, שכתב שהאונן מקנה חלקו לשותפו וכן נוהגין ע"כ ע"ש, נמצא כמה גדולי עולם התירו בשותפים למכור חלקו בהיותו אונן, ולכן המורה בכה"ג יש לו על מה לסמוך, מאחר דקי"ל הלכה כדברי המקיל. והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |