רב פעלים/א/יורה דעה/לג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה. נשאלתי ממעלת החכמים הי"ו, באשה זקנה שפסקה מלראות קרוב לעשרים שנה, וראתה כתם אם נאסרת בזה וצריכה טבילה, דהא מצינו בש"ע סי' ק"ץ ס"ד, תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וראתה ג"פ ופסקה מלראות שיעור ג' עונות חוזרת לקדמותה, וכתמה טהור עד שתחזור ותראה ג"פ, ובסי' קפ"ט סעיף כ"ח כתב וז"ל, וכן זקנה שעברו עליה ג' עונות משהזקינה ולא ראתה, הרי זו מסולקת דמים ואינה חוששת לוסת הא', וכתב בהגה"ה וקטנה וזקנה אינה חוששת לוסת שאינו קבוע ע"ש, ובסעיף למ"ד כתב, חזרה וראתה דינה כדין תנוקת שלא הגיע זמנה לראות, ע"ש, ועל כן י"ל כמו שמצינו בקביעות וסת, שדין זקנה כדין תנוקת שלא ראתה, דאם לא ראתה ג"פ לא קבעה וסת ואינה חוששת לו, רק במה שהוזכר שם בסעיף ל"א, דכתב ובזה חמור דין הזקנה מדין הקטנה שלא הגיע זמנה לראות, א"כ ה"ה נמי י"ל כאן בנ"ד, דכמו שמצינו לענין הכתם שכתב מרן ז"ל בסי' ק"ץ ס"ד, דתנוקת שלא הגיע זמנה לראות כתמה טהור עד שתחזור ותראה ג"פ, כן ה"ה בזקנה שפסקה מלראות ג' עונות ואח"כ ראתה פעם אחת כתם דכתמה טהור, עד שתחזור ותראה ג"פ. וא"כ נ"ד שהזקנה ראתה כתם פעם אחת כתמה טהור. כן נ"ל, ויגיד לנו מעכ"ת דעתו בדבר זה, ושכמ"ה:
תשובה. מאד נתפלאתי על מעלתכם, שחשבתם ללמוד דבר מדבר, להוציא דין מחודש שתהיה הזקנה כתמה טהור כמו תנוקת שלא ראתה שלא הגיע זמנה לראות, כי באמת תנוקת שאני, משום דלא גזרו בה רבנן מעיקרא דין הכתם, שלא גזרו אלא רק באשה שהגיע זמנה לראות אע"פ שעדיין לא ראתה, וגזרה זו של הכתם חלה על האשה מזמן שהגיע זמנה לראות עד סוף ימיה, שבכל ימיה יהיה כתמה טמא, בין בזמן עיבורה, בין בזמן יניקה, בין בזמן זקנתה, דאע"פ שבכל אלו הנידונים אין דרכה לראות ופוסקת ראייתה, עפ"ז אם מצאה כתם טמאה, ובפירושא אתמר בגמרא דנדה דף ה', נשים שאמרו חכמים דיין שעתן כתמן כראייתן, חוץ מתנוקת שלא הגיע זמנה לראות וכו', הרי שללו הכל ואמרו חוץ מזו, ואם גם הזקנה הכי הוי הול"ל זקנה ג"כ. וכן עוד מפורש בברייתא התם, נשים שאמרו דיין שעתן כתמן כראייתם, ותינוקת שהגיע זמנה לראות יש לה כתם, ושלא הגיע זמנה לראות אין לה כתם, ע"כ:
ועוד אני תמה, שדבר זה מפורש ג"כ בש"ע בסי' ק"ץ, אשר הבאתם הוכחה ממנו, והוא כי בסעיף נ"ב אמר בד"א כשכולן שוות וכו', ואם היו כולן שוות מניקות או זקנות או אחת זקנה ואחת מניקה אין תולות זו בזו אלא כולם אסורות ע"ש, הרי להדיא דין הכתם ישנו גם בזקנה, ולא עוד אלא אפילו היה עמה אשה מניקה אינה יכולה לתלות במניקה, ועיין בש"ך ס"ק מ"ג שכתב אחת זקנה ואחת בתולת דמים אינם תולות זו בזו, כדאיתא ברשב"א והביאו בב"י, וכתב שפשוט הוא ע"ש. וכונתו בבתולת דמים, היינו ר"ל שהגיע זמנה לראות, אלא שלא ראתה עדיין, וכמ"ש בגמרא דף ה' וכפרש"י ע"ש, ופשוט:
וכן נמצא כתוב ומפורש בתשובת הרשב"א ז"ל חלק חמישי סי' ח"ן, וז"ל שאלת זקנה שעברו עליה כמה עונות ולא ראתה, ועכשיו מצאה כתם וכו', תשובה, כל אשה ואפילו זקנה ומעוברת ומניקה, ויש לה וסת קבוע יש לה כתמים, ואין לך דאינה חוששת לכתמים, אלא תינוקת שלא הגיע זמנה לראות, דגרסינן ברפ"ק דנדה דף ה' א"ר יאודה אמר שמואל משום רחב"א, כל הנשים כתמן טמא למפרע, ונשים שאמרו חכמים דיין שעתן כתמן כראייתן, חוץ מתנוקת שלא הגיע זמנה לראות, שאפילו סדנין שלה מלוכלכין בדם, אין חוששין לה וכו', עכ"ל, הצריך לענין זה ע"ש. ודבר זה הוא פשוט וברור, ולא פירשו הרשב"א שם אלא דרך אגב, שגם השואל לא נסתפק בדבר זה, אלא ספיקו היה בדבר אחר:
על כן, דין הזקנה שוה כשאר נשים בכתמים, וכל מה שאנו דנין בכתמים כשאר נשים, אפילו דברים שנהגו בהם מחומרא, כן דנים בכתמי הזקנה, ומעיקרא בזה"ז חוששין לכתמים אפילו שהיא קטנה כמ"ש רש"ל, וכן הסכים הב"ח, דאין להקל מן המנהג בזה, וכן הסכים הט"ז, ורק הש"ך חולק בזה, ושאר אחרונים הסכימו להחמיר בכל, וכאן אין להאריך בזה:
ושוב אח"ז רב, הראו לי ספר דברי משה יו"ד סי' למ"ד, שנסתפק בספק זה של הזקנה, וכתב שכעת צ"ע, אך לענין דינא הסכים הרב מור אביו ז"ל להחמיר, ועשה הרב שם שני טעמים בדבר ע"ש, וזה פלא דאשתמיט מיניה כל מה שכתבתי לעיל, ואין בזה שום ספק כלל. והשי"ת ברחמיו יאר עינינו באור תורתו, אכי"ר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |