רב פעלים/א/יורה דעה/כה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב פעליםTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png יורה דעה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


עוד עמד השואל ושאל, בישראל שמושך שכר מן התמרים כדרך הנז"ל, ורוצה להניח בתוך הדוד שמניח בו שכר שקורין ג'גיע"י, תרנגולת שחוטה עם זה השכר שקורין ג'גיע"י, כדי למשוך ממנו שכר הטוב שקורין דובאר"ה, אך רוצה להניחה בלא מליחה, שאם ימלחנה יזיק המלח שבה לשכר, ולזה שואל אם מותר לעשות כן, דהא הזיעה יוצאה מן הדם של בשר התרנגולת שעדיין לא נמלח, ולפעמים אין ששים בזה השכר שקורין ג'גיע"י, ואפילו אם יש ששים הא קי"ל אין מבטלין איסור לכתחילה, יורינו ושכמ"ה:

תשובה. הגאון שפ"ד סי' ס"ט ס"ק נ"א כתב וז"ל, ודע דאין תקנה ליטול מששים אווזות שומן ולהתיכם יחד, ולא הוי מבטל איסור לכתחילה, כיון דלעת עתה שרי דם שלא פירש, כמו בסי' ק"ט ס"ב יבש ביבש מותר להרבות עד ס', כיון שכל אחד בפ"ע היתר, דל"ד דהתם כל אחד מותר לבטל, משא"כ כאן שומן אווז חי אין ראוי כלל, ואפילו בשר הראוי לכוס חי אין לעשות כן, ואפילו שהה שלשה ימים דשרי לצלי אין לבטלו אח"כ בששים ולבשלו, כיון דלבישול לא ראוי תו הוה מבטל איסור, ולא דמי ליבש ביבש דכל אחד בפ"ע היתר לבשל, והוא לא מכוון להתירו ממה שהיה אסור, אלא רוצה לבשלם כאחד משא"כ כאן מכוון להתיר, ובחמץ קודם חמישית אסור לערב עד ס' לאכול בפסח, אף דעכשיו כולו היתר עכ"ל. וכ"כ עוד הגאון הנז' בפתיחה להלכות מליחה בד"ה ויש לחקור מליחה זו מה טיבה וכו' יע"ש, וכן סבר הגאון יד אפרים בסי' ס"ט ס"ק י"ב ע"ש:

והנה לדידן דקי"ל כמרן ז"ל, שפסק בסי' פ"ז סעיף וא"ו, דם שבישלו אסור מן התורה, נמצא הו"ל זה איסור תורה, ואפילו לסברת האשכנזים דס"ל כמ"ד דם שבשלו דרבנן, הנה בלא"ה הם אזלי בתר פסק רמ"א ז"ל שפסק בסי' צ"ט, דאסור להוסיף ולבטל האיסור אפילו באיסור דרבנן, ולהכי גם הם אוסרים בזה:

ודע דאין לפקפק בזה ממ"ש מרן ז"ל בב"י יו"ד סי' קל"ד, גבי משקין הנעשים מסתם יינם ודבש, דאין לומר דבטל סתם יינם במיעוטו, יען שכל דבר שעיקרו כך אינו בטל, דדוקא אם נתערב דרך מקרה בטל בששים, אבל כל דבר שדרכו לעשות כן אינו בטל כלל אפילו בששים, ככבשין שדרכן לתת לתוכן יין ע"ש. ועיין להמג"א ז"ל סי' תמ"ב שהביא דברי הרשב"א הנז', וכתב דהרשב"א מודה דבטל מן התורה, ומ"ש דאינו בטל היינו מדרבנן, דהוי כמו מידי דעביד לטעמא דאינו. בטל, ועיין מחצית השקל שם, ונמצא דעכ"פ מדרבנן אסור דלא בטל כלל, וא"כ גם בנ"ד י"ל כן דלא בטל, דזה אינו, דהתם האיסור הוא גוף היין, אבל הכא גוף הבשר אינו אסור, אלא האיסור הוא בדם, וזה לא נחית לערב הדם, ואין לו צורך בו ולהכי בטל בששים:

מיהו עדיין י"ל נ"ד שאני, שאין כאן תערובת ממשות האיסור אלא רק זיעה בעלמא, ואפשר לומר בכה"ג כ"ע יודו דאין לחוש להא דאין מבטלין איסור לכתחילה. ואנכי הרואה להתייר הגדול הגאון חק"ל יו"ד ח"א סי' נ"ג, שנשאל בחרצנים של ענבים או צימוקין השרויים במים כדי להוציא מהם שכר, שהתליעו וא"א לבררם, אם מותר להוציא מהם יין שרף מטעם דאין כאן תערובת ממשות האיסור ואינו אלא זיעה בעלמא, או"ד הא נמי אסיר משום לתא דמבטל איסור לכתחילה, והאריך והרחיב בהאי דינא, דאין מא"ל ואסף וקבץ דברי הראשונים ואחרונים, ובסי' נ"ד הביא דברי הרב בית דוד שנשאל גם הוא על ספק זה, ובסו"ד כתב וז"ל, ומ"מ יש להתיר בחרצנים וצמוקין להוציא מהם יין שרף, מהטעם שביארתי, דכיון דע"י התולעים אזיל לאיבוד ואין להם תקנה חשיב דיעבד ואין כאן משום מא"ל, ואף שיש חולקים יש להתיר מטעם דהוי ס"ס, וגם יש עוד סניף להתיר מ"ש פני יהושע, דיין שרף שהוציא מאיסור אינו אסור מן התורה, ובית הרואה התיר חרצנים מתולעים ליין שרוף, גם מחב"ר הביא מן מהר"ש הלוי שהתיר, ולי נראה דוקא בשלו שרי, אבל לקנות מן השוק זתים וצמוקים מתולעים להוציא מהם יין שרף אסור, עכ"ד ע"ש. ועיין רוח חיים סי' פ"ד אות ז', מה שציין על סברת המתירים לעשות שכר מפירות שהתליעו, יע"ש.

והשתא בנידון השאלה דעביד לכתחילה אין להתיר, וכמ"ש הגאון חק"ל בפירות שהתליעו, דאין להתיר אלא בהיכא שהיו אצלו, אבל לקנות פירות מתולעים כדי להוציא מהם יין שרף אסור, וכן כאן כיון דעביד לכתחילה לתת תרנגולת בידים בלי מליחה עם השכר אסור, מיהו יש תקנה לזה לצלות התרנגולת. כמאכל בן דרוסאי, ולא ימלחנה, ואז יתננה תוך הדוד עם השכר. ושוב אח"ז ראיתי להגאון נו"ב תניינא ביו"ד סי' נ"ו שנשאל בשאלה דנ"ד, ונסתפק השואל מהך דהרשב"א שהביא הב"י בסי' קל"ד הנז"ל, והשיב הרשב"א לשואל, בדין זה פליגי הר"י בן מיגש והרמב"ם, דס"ל גם בכה"ג בטל בששים, ולכן אע"ג דהראב"ד והרשב"א ס"ל אינו בטל, מ"מ כיון דהוא מידי דרבנן כדאי הם מהר"י ן' מיגש והרמב"ם לסמוך עליהם להקל. ועוד הוכיח דמרן הכריע כסברת הרמב"ם ע"ש. ואנא עבדא תמהתי על דבריו, דהכא אין האיסור בבשר אלא בדם, וזה האיש אינו צריך לדם ולא נחית ליה, ויישבתי דבריו בדוחק, דהאשכנזים יש להם חתיכה נעשית נבלה גם בשאר איסורין, ועדיין לא נתיישב בכך, ואיך שיהיה מחמת טעם דאין מא"ל, כתב הרב ז"ל דימלחנו תחלה. והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.