רב פעלים/א/יורה דעה/יב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב פעליםTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png יורה דעה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה. חממו על האש חמאה שיעור שמונה מאות דרה"ם, לעשותה לחה וצלולה, ואחר שהורידו אותה מעל האש המתינו עד שתצטנן, ועירו יותר מחציה לתוך כלי אחד, ונשאר פחות מחצי בתוך הקדרה, וזה היה ביום ששי, ולא היה להם פנאי לקנות כלי אחר לערות החמאה בו, ונשאר זה בתוך הקדרה, והם כיסו אותה תכף, ונתנו כובד על הכסוי, וביום ראשון קנו הכלי, ובאו לערות החמאה בתוכו, וימצאו בשולי הקדרה עם החמאה חתיכת בשר משקל עשרה דרה"ם, ונתברר אצלם כי תינוק לקח חתיכה זו מן הסל של הבשר ביום ששי, והשליכה בתוך הקדרה של החמאה, כשהיתה על האש, כי אמרה המשרתת שראתה חתיכה זו בידו, והוא היה עומד סמוך לקדרה ממש, וצעקה עליו והיא חשבה שזרקה לתוך הסל של הבשר, אך עתה נראה שזרקה לתוך הקדרה, ובעה"ב יודעת שחתיכה זו חסרה לה מן סל הבשר, על כן יורינו מה משפט החמאה שעירו ביום ששי, ומה משפט החמאה הנשארה ליום ראשון בתוך הקדרה, ושכמ"ה:

תשובה. השערה זו שמשערין שהתינוק השליך חתיכת הבשר ביום ששי כשהיתה רותחת הקדרה על האש, זה אמת לפ"ד המשרתת שראתה החתיכה בידו, והיה עומד סמוך לקדרה וצעקה עליו, ובעה"ב יודעת בבירור שנחסרה חתיכה זו מסל הבשר, וגם אומרים שהקדרה אחר שהורידו אותה מעל האש כיסו אותה, ונתנו כובד על הכסוי, א"כ ודאי זו השליכה התינוק כשהיתה הקדרה מגולית ועומדת על האש, אך כיון דהחתיכה היא עשרה דרה"ם, והחמאה היתה שמונה מאות דרה"ם, נתבטל הטעם של הבשר בששים, אמנם אחר שלקחו מן החמאה יותר מחציה, אע"פ שאז היתה הקדרה צונן, עכ"ז כיון דנשארה החתיכה בתוך החמאה מיום ששי עד יום ראשון, אוסרת את החמאה מדין כבוש, שאותו זמן לא היה בחמאה ששים:

יראיתי בספר יד יוסף, לאחד מגאוני אשכנז האחרונים בסי' ס"ז דף ס"ה ע"א, שהשיב לרב אחד וז"ל, וע"ד השאלה שנשאל רו"ם בחלב שנפלה לתבשיל של בשר, והיה בתבשיל ששים נגד החלב שנפל, ונצטנן התבשיל ונשפך מתוכו קצת רוטב, באופן ששוב לא היה בו ס' נגד החלב שנפל לתוכו, ועמד כך מעל"ע, והורה מעלתו להתיר מטעם שאינו מוסיף עוד בליעה על ידי הכבישה שנכבש עתה בשיעור כבישה, וחכם אחד ערער עליו בזה. הנה דבר הוראה זו מבואר בשו"ת תפארת צבי, או"ח סי' כ"ד וז"ל, והרי הדין זה שייך נמי בשאר איסורין, דמשערין בששים, אם נצטנן התבשיל ונתמעט ההיתר, שעכשיו אין ס' ודאי יאסור מחדש אם נכבש שיעור כבישה, ולא שמענו לחלק בעבור שכבר נתבשל עם איסורו, שלא יבלע עכשיו בכבישה, עכ"ל, והאריך שם בראיות לאסור משום דכבוש אמרינן כמבושל כולו. אמנם ראיתי זה דבר חדש בעקרי הד"ט, או"ח סי' י"ח אות ך' וז"ל, עוד חידש לנו הרב יכין ובועז ח"א סי' קמ"ב דין מחודש בזה, דבתרנגולת לא הוה שייך ביה דין כבוש, משום דלא אמרינן כבוש כמבושל רק בדברים שנכבשו במשקין אחרים שלא נתבשלו מהם, אמנם דבר מבושל שנשתהה בצונן במשקין עצמן שנתבשלו עמהן, לא אמרינן כבוש כמבושל, והביא ראיה על זה עכ"ל, ומעתה יש לו רב גדול לסמוך עליו, ואין להרהר על מעלתו בהוראה זו, עכ"ד הגאון יד יוסף ז"ל הנז' יע"ש:

ואנא עבדא נתפלאתי על סברה חדשה כזאת, שאין לה טעם ולא ריח בשום פוסק, ופתחתי ספר עקרי הד"ט הנז' בא"ח סי' ך', ומצאתי שהביא שם דבר אחד מספר יכין ובועז, ובסוף כתב עוד חידש לנו הרב ז"ל דין מחודש בזה, דאפשר וכו' כלשון שהעתיק הרב המחבר יד יוסף הנז', ופתחתי ספר יכין ובועז ולא מצאתי שם ד"ז כלל, וידעתי כי טעות דפוס נפל בספר עקרי הד"ט, שדברים אלו שכתב עוד חידש לנו הרב ז"ל וכו' לא שייכי לאות ך' שמביא שם מן תשובת יכין ובועז, אלא שייכי לאות י"ט שקודם לזה שמביא שם תשובת פרי צדיק, שכתב וז"ל ואי לאו דמסתפינא אמינא טעמא, דלעולם הכח לא שייך דין כבוש, דלא אמרינן כבוש אלא בדברים חיים שנכבשו ונשארו בכבושם, או אפילו בדברים מבושלים אם נכבשו במשקים אחרים שלא נתבשלו בהם, אבל דבר מבושל שנשרה בצונן עם המרק שנתבשל בו עצמו, לית ביה דין כבוש כמבושל, ולפ"ז בתרנגולת עם החטה, אף גם שוהה שיעור כבישה לעולם מותרת. וקצת ראיה לזה, ממאי דאמרינן גבי קרבן פסח צלאו ולבסוף בשלו, או בשלו ואח"כ צלאו, דלדעת שאר הפסקים חוץ מהרא"ש ז"ל אין צליה אחר בישול, ואין בישול אחר צליה, הכי נמי הכא אין כיבוש לאחר בישול, אלא שאין פנאי כעת לחקור על זה, עכ"ל פרי צדיק סי' י"ט:

נמצא דסברה חדשה הנז' לא יצאה מן הגאון יכין ובועז שהיה מן הראשונים ז"ל, אלא היא מאחד מן החכמים האחרונים, וגם הוא לא אמרה למסמך עלה כלל אפילו לסניף, אלא אמר לולי דמסתפינא הוה אמינא הכי, וסו"ד סיים שאין לו פנאי כעת לחקור על זה, ועתה ראה תראה כמה שגג הרב יד יוסף ז"ל בזה, חדא דחשב מכח טעות הדפוס שבעל הסברה הזאת הוא הגאון יכין ובעז ואינו כך, ועוד שלא ראה הדברים במקומן, שגם בעל הסברה הזאת לא סמך על סברתו זו כלל, אפילו בסוג סניף, אלא רק אמר לולי דמסתפינא הוה אמינא הכי:

הנה כי כן דברים אלו שכתב הרב יד יוסף ז"ל לאותו המורה שסמך על סברה זו להקל, שיש לו רב גדול לסמוך עליו, ואין לערער על הוראתו וכנז"ל, אחר הס"ר במחילת כבוד תורתו אין בדברים אלו ממש, ואין לעשות מהם אפילו סניף בעלמא, ומ"ש הרב תפארת צבי בזה הוא אמת, דגם בכה"ג אמרינן דין כבוש כמבושל, וספר תפארת צבי אינו מצוי אצלי, אך ראיתי להרב פתחי תשובה סי' ק"ו סק"ב שהביא דבריו הנז', ושו"ר להרב ערך השלחן בסי' ק"ה סק"ב שהביא דברי הרב פרי צדיק ז"ל בקיצור, ודחה דבריו ע"ש, ובאמת שגם הרב פרי צדיק לא סמך על סברה זו להלכה כלל. הכלל העולה בנידון השאלה, כיון דברור לנו שחתיכת הבשר הזה נכבשה בתוך החמאה שהיתה לחה וצלולה, מיום ששי עד יום ראשון, מפני שהם כיסו קדרה של החמאה, והניחו כובד על הכסוי, ועוד ברור להם שזו החתיכה היתה ביד התינוק ביום ששי, כשהיה עומד סמוך לקדרה, וגם בעה"ב ידעה מיום ששי שנחסרה חתיכה מסל הבשר, א"כ זה ודאי כבוש, ואין בו ספק ואסור, דליכא ששים באותה חמאה שנשארה בקדרה. והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.