רב פעלים/א/יורה דעה/יא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה. סל מלא ככרות לחם רקיקין, שיש בו קרוב לשבעים ככרות, והיה מונח על הזיז למעלה מן הסל כלי מלא חלב, ונפל הכלי ונשפך החלב כולו על הככרות שבסל, ומעט מהם פלטי שלא הגיע להם החלב, אך רובם נשפך החלב עליהם, ושואלין הלכו בו מה דינם של ככרות אלו. יורינו המורה לצדקה, ושכמ"ה:
תשובה. הנה ודאי ככרות אלו אע"ג דאין בהם שינוי ודרכן לאכלן עם בשר, עכ"ז לא שייך בהו הקנס שקנסו חז"ל לעושה ככרות בחלב, ולא עשה בהם שינוי, דאסרו כל הככרות עליו לאכלם אפילו עם חלב, יען דהכא נפל החלב אחר אפייתם מאיליו דרך מקרה ואונס, ומאי הו"ל למעבד, ועל כן ודאי מותר לאכול ככרות אלו בחלב, מיהו נראה דצריך לאכלם תכף ומיד, שלא ישהה אותם אצלו, דחיישינן לתקלה שמא ישכחו ויאכלום עם הבשר, ולכן יחלקם לבעלי בתים, כדי שיהיו נאכלין בו ביום, ואינו רשאי שישהם ויאכלם קמא קמא עם חלב או לבדם, דכבר נשאלתי כיוצא בזה בהיכא דשכחו והניחו היתר צונן, שאין דרכו בהדחה, בכלי איסור שלא הודח, אם אחר שהרגישו בו צריך להסירו תכף ולהדיחו, או"ד כיון שכבר הונח שם בדיעבד יוכל להשהותו שם, ואח"כ יסירנו וידחנו, והעלתי בתשובה בס"ד, דצריך להסירו תכף ומיד ולהדיחו, דחיישינן לתקלה, והבאתי ראיה לזה, מהא דאיתא בסי' ס"ט סעיף י"ב בהגה"ה, דאין להשהות בשר ג' ימים בלא מליחה, דחיישינן שמא יבשלנו, וכתב הרב מחב"ר ז"ל בשם שמש צדקה, וכמה גדולים דס"ל, דאם שהה ג' ימים בשוגג מחוייב לאכלו תכף צלי, דחיישינן דילמא משתלי ומבשל ליה, ע"ש:
גם הבאתי שם, דמצינו בכמה דוכתי דחשו חז"ל לשהיה בשביל תקלה, ובגמרא דקמא דף קט"ו אמרינן ותקלה עצמה תנאי היא, ועיין ביומא דף כ"ו דאמר רבא גזרה משום תקלה, וכן בפסחים דף ל"ג אמר רבא הכי, ועיין בסוטה דף מ"ח ע"ב ברש"י ז"ל בד"ה מפריש, שכתב גזרה אי משהי ליה, ועיין הרמב"ם ה' ערכין פ"ח ה"ח, ובהלכות תרומות פי"ב הי"ב וכ"מ שם, ועיין בש"ע יו"ד סי' ז"ן סעיף ך', ופר"ח ופר"ת שם:
ועוד הבאתי שם בס"ד דברי הרשב"א בת"ה, בית ד' ש"ד, בההיא פינכא דאימלחא בי רבי אמי ותברה, שהקשה ולעביד לה הגעלה, ותירץ כיון דבעי הגעלה תלתא זמני לא משהי לה, דילמא פשע בה בנתים, ותדע דאי לא לישהי לה ויחזור לכבשונות, אלא דחיישינן שמא ישתמש בה בנתיים, ע"ש:
ולכן הדבר ברור בנידון השאלה, שצריך לאכול כל אותם ככרות באותה שעה, וכיון דהם הרבה וא"א לאותו בעה"ב לאכול כולם, יחלקם לשאר בעלי בתים, ויודיעם שהם של חלב, ויזהירם לאכלם תכף שלא ישהו אותם. וראיתי להגאון מהרי"ש ז"ל בשואל ומשיב תניינא, ח"ד סוף סי' קפ"ט, שנשאל שאלה כזאת בלחם שנפל עליו חלב צונן, ואינו פת מעט דמותר לאכלו, ולא גזרינן קנס בכה"ג, וכתב דיש לחלקו לכמה בעלי בתים, ולהזהירם שלא ישתמשו בו רק בחלב, וסיים עוד נראה לי דיש למרח עליו מבחוץ חלב או חמאה, שיהיה ניכר שהוא חלב, או להפך ואין לחוש כלל עכ"ל. ונראה דאופן זה למרח עליו מבחוץ וכו' נקיט ליה כדי להשהותו, אבל אם אינו משהה אותו אין צריך למרח עליו מבחוץ:
ושו"ר להגאון אמרי בינה ז"ל דף מ"ב ע"ב, שכתב אם על צד המקרה והזדמנות נפל חלב על הפת דאין לאסרו, ומ"ש הרמ"א דאם זב תחתיו דינו כאלו נילוש עמו, היינו בנתנו לתנור ביחד, דעכ"פ בא ע"י פשיעתו, אבל אם קרה מקרה בבלי דעת בשוגג, שזב חלב על הפת י"ל דאין לאסור לכתחילה, ועיין בפלתי בהוראת זקנינו הגאון וקצת ראיה מדברי המרדכי פרק כ"ש, במעשה שבא לפני הר"י בחלב הנשפך על חטים וכו', אלא ודאי כיון דלא נעשה בידים רק דרך מקרה, בזה י"ל דלא גזרו חז"ל שלא לאכלן לבדן, ובש"ס לא מצינו רק אין לשין בידים עכ"ל. הרי גם הרב אמרי בינה דעתו נוטה, דאין בזה קנס גזרת חז"ל ומותר לאכלן, אך לא דבר בענין זה אם יוכל להשותן, או צריך לאכול מיד, ואנא עבדא בררתי בס"ד דצריך לאכלן מיד, ואסור להשותן, וכאמור לעיל בס"ד. והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |