רב פעלים/א/אורח חיים/לה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב פעליםTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png אורח חיים

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ראיתי להתבונן בס"ד, בחקירת חכם הגאון מהריט"א ז"ל בקהלת יעקב דף ע"ט, אשר נסתפק ספק אחד בדין האתרוג, דאמרינן בפרק לולב דבעינן אתרוג הראוי לאכילה, דלכם הראוי לאכילתכם דרשינן לכ"ע, ומש"ה אתרוג של ערלה ושל תרומה טמאה פסול, ועל זה יש להסתפק אם נתערב אתרוג אחד מאלו שאינם ראויים לאכילה, באתרוג כשר הראוי לאכילה, ואינו ניכר מי משניהם הכשר, אם יצא י"ח אם יטול שניהם בזא"ז, דממ"נ יוצא בכשר שבהם, דאע"פ שלא ידע באיזה מהם יוצא מ"מ לית לן בה, דקמי שמיא גליא מי הוא הכשר והראוי לאכילה, מידי דהוה למ"ש הפוסקים לענין תפילין דרש"י ור"ת, דיניח שתיהם בזא"ז ויוצא ממ"נ, וכן כתבו לענין נתינת שני גיטין שאם יפרש בפירוש שמגרש בכשר שבשניהם שפיר דמי, אף דאינו יודע באיזה מהם מגרש, וה"ה הכא. או"ד שאני הכא, דעיקר הפיסול הוא משום דבעינן ראוי לאכילה וליכא, וא"כ וא"כ כיון דמן התורה אסור לאכול שניהם מספק דהא הוקבע איסורא, ובהוקבע לכ"ע ספיקא דאורייתא אסיר דבר תורה בשניהם לא קרינן לכם הראוי לאכילה. ופשיט לה הרב ז"ל מהא דפסחים דף פ"ח ע"ב, גבי מתניתין דשכח מה אמר לו רבו וכו' ע"ש. והרב חקרי לב י"ד ח"א סי' צ"ו הביא דברי מהריט"א ז"ל הנז', ודחה ראייתו, וכתב דספק הנז' הוא בעיית הש"ס בעירובין דף ל"ו, בהיכא דהיו לפניו ב' ככרות א' טמאה וא' טהורה, ואמר ערבו עלי בטהורה בכל מקום שהוא וכו' דאסיק הש"ס בין לר"מ בין לר"י בעינן סעודה הראויה מבע"י וליכא ע"ש. ועיין להרב בית השואבה דף קנ"ד אות מ"ה שהביא דברי מהריט"א, ודברי הרב חק"ל, ודחה הוכחות שלהם, והאמת אתו בזה כאשר יראה הרואה:

והנה אנא עבדא נ"ל להביא ראיה בס"ד מגמרא דיבמות דף מ"א ע"ב, דתניא הספיקות חולצות ולא מתייבמות, ומפרש לה בגמרא דהיינו כגון שקידש אחת משתי אחיות ואינו יודע איזה מהם קידש, ומת המקדש הרי אלו שתיהן חולצות, אך לא מצו ליבומי, משום דינמא פגע באחות זקוקה, ואע"ג דקי"ל כל שאינו עולה ליבום אינו עולה לחליצה, והכא כיון דלא מצו ליבומי איך חליץ להו, דהא אין ראויה ליבום. ומתרץ הגמרא הא נמי חשיב ראויה ליבום, והיינו אם יבא אליהו זכור לטוב ויאמר דהא קדיש, הרי זו בת חליצה ויבום היא ע"ש. ועיין בתוספות שם בדף ל"ה ע"ב בד"ה תיגלי מילתא למפרע, שכתבו דר"ל נמי מודה בזה ע"ש, ועוד עיין להתוספות שם בדף צ"ט ע"ב בד"ה ואין מוצאין אותם, דאם יבא אליהו זכור לטוב ויאמר שהוא כהן, היה ראוי לעבוד עבודה ע"ש:

ולפ"ז נראה דספק הגאון מהריט"א הנז' הוא דומה בדומה להך דינא דקדש אחת משתי אחיות דחולץ להם, ואע"ג דבעינן ראויה ליבום חשבינן לה ראויה דקמי שמיא גליא, וגם לגבי דידן אם יבא אליהו זכור לטוב ויאמר דהא קדיש הוה ידעינן לה והיתה מתייבמת, ועל כן ה"ה בנידון הספק הנז' אם יבא אליהו זכור לטוב ויאמר שזה אתרוג הכשר הוה ראוי לאכילה ואכיל ליה, וזו ראיה ברורה שאין עליה תשובה, ונכונה היא בעזה"י. ואין להקשות מהא דיבמות אהך דפסחים ודעירובין שהביאום מהריט"א וחק"ל, די"ל כמ"ש הרב בית השואבה הנז' לחלק בין הספק הנז' ובין תרי סוגי' הנז' והם דברים מוכרחים, ויציבא מילתא בעזה"י. והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו ברוב רחמיו וחסדיו, אכי"ר:


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.