רב פעלים/א/אורח חיים/כט

רב פעלים ‏ א אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. מי שהתענה תענית חלום בר"ח שחל להיות בשבת, אם צריך להתענות שני ימים אחר שבת, בשביל שהתענה בשתי קדושות, או סגי ליה ביום אחד, וה"ה אם חל יו"ט בשבת והתענה בו, יורינו המורה לצדקה ושכמ"ה:

תשובה. מרן ז"ל בב"י סי' תקס"ח הביא דברי מהרי"ל, באשה שנדרה לילך על קברי הצדיקים שבמקום פלוני, ועיכבה ימים רבים ואח"כ שכרוה לילך שם, דמהני לה, שכן הנודר להתענות סכום ימים רצופים ומיקלע בהון תענית חובה, דנפיק בזה י"ח, ודמיא להא דתנן בחגיגה דף ז', ישראל יוצאין י"ח שמחה בנדרים ונדבות, ולא דמי להא דנזיר דף י"ג, הריני נזיר ונזיר לכשיהיה לי בן וכו' דמייתי לה מהר"ם בשמחות דהתם תרי נדרי נינהו ע"ש, ודין זה פסקו מרן בש"ע סי' תקס"ח סעיף י"א, וכ"פ מור"ם ביו"ד סי, רי"ז, ועיין עוד למור"ם בסי' רל"ט סעיף י"ד, ועיין מג"א סי' תקס"ח ס"ק כ"ב מ"ש בזה, ויש כאן מקום לפלפל במה שיש להקשות ממקום למקום, וגם במהרי"ל מדידיה לדידיה אשר כתב בתשובה אחרת, ואין עתה פנאי להאריך בזה:

ומ"מ תדע דאין להוכיח לנ"ד מדין התענית דסי' תקס"ח הנז', דהתם שאני, דהחיוב הוא משום נדר שנדר להתענות, ולכן יועיל להשלים נדרו גם בתענית שהוא מחוייב בו בלא"ה, אבל בנ"ד החיוב של התענית הוא משום כפרה לכפר על אשר עבד איסורא שחלל יום קדוש להתענות בו, ולכן כל היכא דחלל שתי קדושות שהם קדושת שבת וקדושת ר"ח, או של שבת ויו"ט צריך לו שתי כפרות כדין עושה עבירה דחייב עליה קרבן, דאם עשה שתים צריך להקריב שתים, ולא סגי ליה בחד קרבן:

והרב משאת בנימין סי' צ"ג נשאל בהתענה ת"ח בשבת ולמחרתו צום י"ז בתמוז, דאם עולה לו או לאו, וכתב דאינו עולה, משום דטעמא דצריך למיתבי תענית לתעניתיה הוא משום כפרה על שביטל עונג שבת, ותענית י"ז בתמוז אינו מכפר על עונג שבת, שהרי תענית זה הוא חוב עליו בלא"ה, וא"א לקרבן שיכפר על שתי חטאות רק כשאוכל שני זיתי חלב בהעלם אחד, אבל בשתי העלמות לא, ובהעלם אחד נמי היינו דוקא כשאוכל חלב וחלב, אבל חלב ודם, או קוצר וטוחן, אפילו בהעלם אחד מביא שתי חטאות, וכ"ש בנ"ד שהן כשני חטאות ושתי העלמות, דא"א שיתכפר לו בתענית אחד:

ועוד ראיה מתרומת הדשן סי' רמ"ח, דהמתענה ת"ח בר"ה אין צריך למיתב תענית לתעניתיה, משום די"א דמצוה להתענות בר"ה נמצא הא לא"ה היה צריך להתענות, ולא סגי ליה בתענית של צום גדליה שהוא למחרת ר"ה. וכן עוד מצאתי בבית יוסף סי' תקס"ח, שכתב דהמתענה בערב יוה"כ תענית חלום, צריך להתענות אחר יוה"כ תענית אחר לתעניתו, שהרי מצוה לאכול בערב יוה"כ, ע"כ, הרי אע"פ דיוה"כ הוא מתענה בו לא סגי ליה, וקל וחומר בנ"ד בי"ז בתמוז דאינו יום סליחה וכפרה דלא יועיל תענית שבו לכפרה, עכ"ד. והרב עולת שבת בסי' רפ"ח הביא דברי מ"ב הנז', וכתב כיון דמרן ז"ל פסק לדין של תענית חלום בערב כיפור דצריך למיתב תענית לתעניתיה, וכן מור"ם פסק לדין תרומת הדשן הנז' בהלכות ר"ה, הכי נקטינן דאין תענית חובה עולה לכאן ולכאן, ודלא כשלטי הגיבורים בפרק ג' דשבועות, דפסק דעולה לכאן ולכאן ע"ש:

ונראה דאין ללמוד מדין ת"ח דערב כיפור ודין ת"ח דר"ה לנ"ד, ולומר כמו דאין מועיל יוה"כ בשביל עצמו ובשביל ת"ח דערב כיפור כן אין מועיל תענית יום אחד בעבור שבת ובעבור ר"ח, וכמו דאין מועיל תענית צום גדליה בשביל עצמו ובשביל תענית חלום דר"ה, כן לא יועיל יום אחד בשביל שבת ובשביל ר"ח, דאיכא לחלק, דהתם ביוה"כ ובצום גדליה כבר הוא מחוייב בהם קודם שהתענה ת"ח, וקודם שנתחייב למיתב תענית לתעניתיה, ולהכי לא יועילו לת"ח שהתענה בערב כפור ובר"ה, משא"כ בנ"ד, דהוא מתענה יום אחד בעבור ת"ח שהתענה בשבת ור"ח קודם יום זה, דאה"ן יספיק תענית אחד לשתיהם, ועוד יש לחלק, בכפור וצום גדליה החיוב של תענית שלהם מחמת עצומו של יום, דאפילו אם הוא צדיק גמור שאין לו שום חטא ועון חייב להתענות שיש לכל אחד גזרה בתענית, זה מגזרה דאורייתא, וזה מגזרה דרבנן, משא"כ התענית שצריך להתענות בשביל ת"ח שהתענה בשבת ור"ח, הוא יש לו טעם אחר כדי לכפר לו על חלול קדושת שבת ור"ח, וחטאו שוה בשתיהם דשניהם הוא ענין חלול קדושה, ולכך י"ל דיועיל תענית אחד לשתיהם:

וראיתי להרב בית דוד ז"ל בא"ח סי' קי"ב, שנסתפק במי שהתענה ת"ח בשני ימים רצופים בחנוכה, או בשני ימים טובים של גליות, או ביו"ט ושבת סמוכים זל"ז, מי אמרינן כיון ששניהם באים כאחד די להו בתענית יום אחד, או"ד בעי שני ימים, ופשיט לספק דידיה מטעם שכתב הרב מ"ב, דאין קרבן מכפר ב' חטאות יע"ש, והרב הנז' לא עשה הספק בשאלה דנ"ד, משמע דפשיטא ליה בנ"ד כיון דלא התענה ת"ח אלא ביום אחד, סגי ליה למיתב אח"כ תענית יום אחד, דאע"ג דהם שתי קדושות אינם גופים מחולקים, אלא שתיהם גוף אחד שהוא יום אחד, אבל הספק שלו הוא בהתענה ת"ח שני ימים, ורק הם צרופים בזא"ז שאין הפסק ביניהם:

ומצאתי להגאון חיד"א ז"ל במחב"ר סי' רפ"ח, שכתב, ספק זה דהרב ב"ד נסתפק בו פר"ח, והביאו בספר אגורה באוהליך דף וא"ו, ושם ראיתי שבא לפשוט דיתענה יום אחד מדין הנודר תעניות סך ימים רצופים ואירע בהם תענית חובה שפסק מרן ז"ל דעולין לו ע"ש, ובאמת אין הוכחה מזה משום דזה הוא חובה מגזירת חכמים בעבור המאורע, וזה של ת"ח הוא בעבור כפרה דעבד איסורא שחלל קדושת שבת בתעניתו, דכתיב וקראת לשבת ענג, ועיין אליה רבא סי' רפ"ח ס"ק ז' מה שטען בדברי הט"ז, וגם מ"ש על אותו ספק של הפר"ח, וכבר כתבתי לעיל דיש לחלק שני חילוקים בזה:

איך שיהיה, הנה ספק של השאלה דידן שהתענה ת"ח ביום אחד שיש בו שתי קדושות, לא מצאתי בספרי האחרונים ז"ל הנז' מי שדבר בזה, וכבר כתבתי דאין להוכיח לנ"ד מדין קרבן אחד דאינו מועיל לשתי חטאות, על כן נ"ל בס"ד להביא ראיה גמורה שאין עליה תשובה, לספק דנ"ד דלא יספיק לו תענית דיום אחד בלבד, אע"פ שהוא לא התענה ת"ח אלא יום אחד שיש בו שתי קדושות, והוא כי משנה ערוכה היא בכריתות פרק ג', יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ארבע חטאות ואשם אחד, טמא שאכל חלב והיה נותר מן המוקדשין ביום הכיפורים, רבי מאיר אומר אם היה שבת והוציאו חייב, א"ל אינו מן השם. ומסיק שם בגמרא דף י"ד, דלעולם יש עירוב והוצאה ליוה"כ, והכי קתני, אם היתה שבת והוציאו חייב אף משום שבת ויוה"כ, כלומר יתחייב בזה עוד ב' חטאות, וכן כתב רבינו עובדיה ז"ל, וז"ל ובגמרא מפרש דהכי קאמר, אם היה יוה"כ שחל בשבת והוציאו, חייב שתים על ההוצאה משום שבת ומשום יוה"כ, ששניהם באים כאחד, שבשעה שקדש היום לשבת קדש נמי ליוה"כ, וכשם שעירוב והוצאה לשבת כך עירוב והוצאה ליוה"כ, ואיסור חל על איסור באיסור בת אחת עכ"ל:

הרי לך ראיה גמורה לנ"ד, דדמי לנידון דכריתות הנז' ממש, דהא התם עביד הוצאה אחת בשבת ויוה"כ בבת אחת דחייב שתי חטאות על שתיהם, וכן ה"ה בנ"ד דהתענה תענית אחד בשתי קדושות הבאים בבת אחת, דצריך לזה החילול שתי כפרות שהם שתי תעניות לכפר עליו, וכמו דהרב משאת בנימין והרב בית דוד הוכיחו לספק דידהו מדין הקרבן, כן יש להוכיח לנ"ד מדין הנז' דדמי ליה ממש:

ואחרי כותבי ראיתי להגאון מש"ז סי' רפ"ח ס"ק ז', זכר ענין זה דנ"ד, שכתב וז"ל ופשוט דיו"ט דחל בשבת והתענה די ביום אחד עכ"ל, והגאון ז"ל כתב זה מסברה דנפשיה, וכונתו הוא משום דהוא לא התענה ת"ח אלא יום אחד, לכך ס"ל דסגי להתענות בעבור איסור זה יום אחד בלבד, ולא חש לשתי קדושות, ובאמת אנא עבדא הבאתי ראיה ברורה, מהך דכריתות דחייב שתים בשביל שתי קדושות, ועוד אחר החיפוש ראיתי להרב לקט הקמ"ח הלכות שבת דף ט"ל ע"א, שהביא דעת חכם אחד דס"ל, אם התענה ת"ח בשבת ור"ח שצריך להתענות שני ימים בעבור שתי קדושות, והוא ס"ל בפשיטות דסגי ביום אחד, וחפשתי בספרי האחרונים ולא ראיתי מי שהביא דברי ספר לקט הקמח הנז', אלא רק הרב תוספת שבת, וכתב שתחלה רצה להביא ראיה לספר לקט הקמח הפך סברת אותו חכם שפטפט כנגדו, מדברי תה"ד, ואח"כ כשראה ספר אליה רבא חזר בו מראיה זו, וסו"ד מסיק וז"ל, אפשר נמי דיום אחד אינו עולה לשתי קדושות של שבת ושל יו"ט וק"ל עכ"ל:

נמצאת אתה למד דעת הגאון מש"ז ולקט הקמח שיספיק יום אחד לשתי קדושות, ודעת אותו חכם שפטפט כנגד לקט הקמח ודעת תוספות שבת לא יספיק יום אחד, אך כלהו רבנן דברו בזה מסברא דנפשייהו, ברם תהלות לאל דידן נצח, דהבאתי ראיה ברורה מהך דכריתות דלא סגי יום אחד לשתי קדושות, ובודאי אי חזו רבנן ראיה זו הוו מודין בזה, על כן הלכה זו יוצאה בהינומא בשאלה דנ"ד, דבעי שני ימים של תענית בהיכא דהתענה ת"ח ביום אחד שיש בו ב' קדושות, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו ברוב רחמיו וברוב חסדיו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.