רב פעלים/א/אורח חיים/כח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב פעליםTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png אורח חיים

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה. בשנת התרל"ז ברחו כמה בעלי בתים מעירינו בגדאד מחמת החולי שקרה באותה שנה בקיץ, לתקפ"ץ, והלכו למקומות הערביים יושבי אוהלים, והיה לבעה"ב אחד שני אוהלים זה בצד זה, והא' יושבים בו ביום ובלילה, והא' אין צריכין לו ביום כלל, אלא רק בלילה ישינים בו, ומונחים בתוכו כל כרים וכסתות הצריכים להם בלילה, והנה ביום שבת בבוקר בשעה שהיו מתפללין, נפל אהל זה של הלילה, והם כבר יצאו ממנו ואין צריכים לו ביום, ובא הגוי מאיליו והעמיד את האהל, והקימו ופרסו לצורך, והישראל לא היה שם ולא ראה ולא ידע בכך לא הוא ולא אנשי ביתו, ואחר שהקים הגוי את האהל בא בעה"ב ומיחה בו, אך כבר הקימו, ונסתפקנו אם מותר הישראל לישב בו ביום בתוך האהל שהקימו הגוי, מאחר שהוא אינו צריך לו כי יש לו אהל כשר בצידו, ובלא"ה אין דרכו לישב ביום בזה האוהל לא הוא ולא בני ביתו, או"ד כיון שהגוי עשה האוהל בשבת באיסור אע"ג דמדעתיה עבד ולא היה ישראל רואהו, מ"מ כיון דעשאו בשביל ישראל אסור, יורינו ושכמ"ה:

תשובה. כתב מר"ן ז"ל בסי' רע"ו סעיף ד', אם יש נר בבית ישראל ובא הגוי והדליק נר אחר, מותר להשתמש לאורו בעוד נר ראשון דולק, אבל לאחר שיכבה הראשון אסור להשתמש לאור השני, וכן אם נתן שמן בנר הדולק, מותר להשתמש עד שיכלה השמן שהיה בו כבר ואח"כ אסור ע"ש, ולכאורא נראה דה"ה בנ"ד שיש לו אהל בהיתר הראוי לישב בו להגין מן החמה, והוא טוב ומרווח טפי מאהל שעשה הגוי, באופן שאין לישראל שום צורך לזה האהל של הגוי, דשרי לישב בו ביום, מאחר שיש לו בצידו אוהל כשר:

מיהו כתב הרב הלכות קטנות ח"ב סימן כ"ז וז"ל היכא דיש נר מותר ונר אסור לא יקרא לאור האסור עכ"ל, נראה דס"ל דדין מרן ז"ל בסי' רע"ו הנז' איירי שנר האסור עומד אצל נר המותר ביחד זה אצל זה, והקורא אינו קורא לאור נר האסור לבדו להדיה, אלא משתמש לאור שניהם ביחד, אבל נידון הלק"ט איירי כגון דנר האסור ונר המותר רחוקים זמ"ז דהיינו זה עומד בזוית זו וזה בזוית זו, אי נמי זה בחדר זה וזה בחדר שבצידו, דאז הוא קורא לאור הנר האסור להדיה, ולכן אסר הרב אע"ג דיכול ליגש אצל נר המותר ולקרות לאורו לבדו, כיון דהשתא מיהא קורא לאור נר האסור בלבד:

ונראה לי בס"ד דין זה של הלק"ט הוא מוכרח כאשר בארנו, דהא פסק מרן ז"ל בסי' שכ"ה סעיף יו"ד, גוי שמלא מים לבהמתו. מבור שהוא רשות רה"י לרה"ר מותר לישראל להשקות מהם בהמתו, והוא שאין הגוי מכירו, דליכא למיחש שמא ירבה בשבילו, ואם מילא לצורך בהמת ישראל אסור בכל מיני תשמיש אפילו לישראל אחר וכו', וכ' מור"ם ז"ל דיש מקילין ואומרים אם הוציא דרך רשות הרבים לצורך ישראל מותר לאדם לשתות מהם, הואיל ואפשר לילך שם ולשתות, וסברה זו דיש מקילין היא סברת ר"ת ז"ל, וכתב הרב עולת שבת, לדעת ר"ת אי איכא מים בתוך התחום בנהר אפילו לקח הגוי המים מן הבור מותר לישראל לשתות הוא ובהמתו, דהרי יכול לילך עם בהמתו לנהר ולשתות משם וכן משמע מדברי התוס' ממאי דפריך לר"ת מנר שהדליק הגוי ויש לישראל נר במקום אחר וכו', ע"כ ע"ש, וגם בס"ק ל"ו כתב דהרא"ש ז"ל כתב לדעת ר"ת אפילו הדליק הגוי הנר לצורך ישראל, ויש לישראל נר בחדר אחר שיכול לילך שם ולעשות צרכיו, מותר להשתמש גם לנר זה אפילו הדליקו בשביל ישראל, וצ"ע לדינא כי לא מסתברא עכ"ל ע"ש. והגאון מג"א ז"ל הביא דבריו אלו, וכתב לא נהירא, דזה לכ"ע אסור, דאטו גוי שהביא פירות מחוץ לתחום ויש לישראל פירות כיוצא בהם יהא מותר לאכלן, וראייתו מהרא"ש אינה כלום, משמע דאף ר"ת יודה בזה דאסור, וכ"מ בהר"ן ובמאור ובמ"מ עכ"ד, ועיין להרב מחצית השקל שביאר כונת המג"א דהשיג על עולת שבת בהכי, דבאמת גם בנידון הנר שכתב הרא"ש מודה ר"ת דאסור, יען כי ר"ת לא התיר אלא היכא דאפשר לישראל עצמו להשיג אותו דבר, שהיה אפשר לישראל לירד תוך הבור ולשתות אותם המים עצמן שהביא לו הגוי, אבל בדין הנר נהי דאפשר לישראל להשתמש אצל הנר שהודלק מערב שבת, אבל אצל הנר שהדליק הגוי בשבת לא הוה אפשר להשתמש אם לא הדליקו הגוי, וכל כהא מודה ר"ת דאסור, וא"כ אזלא לה דינו של הע"ש, וכן ביאר הגאון אשל אברהם כונת המג"א, בהשגתו על הע"ש:

ולפ"ז מה שביארתי דינו של הלק"ט דאוסר, היינו דאיירי בהיכא דנר המותר עומד בזוית זו, ונר האסור עומד בזוית אחרת, או כל אחד בחדר בפ"ע, ודינו של מרן ז"ל בסי' רע"ו איירי בשתי הנירות עומדים יחד, דאין זה קורא לאור נר האסור להדיא לבדו, כל זה הוא מוכרח דאם עומד נר האסור בפ"ע וקורא לאורו לבדו להדיא, ה"ז דומה לטענה שטען המג"א, אטו גוי שהביא פירות מחוץ לתחום ויש לישראל פירות כיוצא בהם יהא מותר לאכלן, ועל כן בנידון השאלה, כיון דאוהל שעשה הגוי עומד בפ"ע, והוא יושב בתוכו להדיא אסור, אע"ג דאית ליה אהל אחר המותר שעומד בצדו. ועיין להרב ערך השלחן סי' של"ט, שכתב דעת ר"ח והגאונים, תולש הדס מן המחובר מותר להריח בו, משום דלא נהנה מן האיסור, כיון דיכול ליהנות ממנו בהיתר במחובר, ואע"ג דלא קי"ל הכי, מ"מ באיסור דרבנן לא מחמירינן וכו'. ע"ש. וענין זה דמי לדין המים הנז"ל, דהוה אפשר לישראל לירד לתוך הבור ולשתות אותם המים עצמן שהביאם לו הגוי, וכמ"ש בביאור דברי המג"א ז"ל, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.