רב פעלים/א/אבן העזר/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב פעליםTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png אבן העזר

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ראיתי בספר שואל ומשיב תליתאה, בח"ב סי' צ"ח, שהיה אצלו גאון אחד, ושאל אותו בהא דנסתפק בעל ספר ארעא דישראל, בא"א שזינתה ולא נודע מי היה הבועל, אם אסורה בכל אנשים דילמא זה הבועל ונאסרה כבר עליו, וכמו דין העושה שליח לקדש לו אשה, ומת השליח, דאמרינן חזקת שליח עושה שליחותו, וה"ז אסור בכל נשים שבעולם שיש להם קרובות שהם ערוה עמה, דילמא פגע באחותה או בתה וכו', ע"ש מ"ש בזה. ולי אנא עבדא נראה בס"ד, דיש להתירה לכל אדם מטעם ס"ס, והוא ספק זינתה עם ישראל ספק עם גוי, ואת"ל עם ישראל שמא אינו זה הבא לישא אותה, ואין לחוש בס"ס זה משום דהוי ספק חד בגופו, וספק חד בתערובת, דהא כתבו הש"ך ופר"ח דאם יש ב' תרנגולת אחת כשרה ואחת ספק טריפה, ונמצא ביצה בחצר הביצה כשרה משום ס"ס, ולא הוי זה ס' בגופו ס' בתערובת, מפני כי השני ספיקות באין כאחד, וא"א לביצה לבא לפניך אלא בשני ספיקות, וכל כהא לא הוי סבו"ב, כי על הביצה אנו דנים, ומטעם זה אלמנת עיסה מותרת מכח ס"ס, משום דעל האלמנה אנו דנים, ובה נולדו השני ספיקות ביחד, וכ"כ הכנה"ג יו"ד סי' מ"ד הגהב"י אות י"ט בשם מהרש"ך ח"א סי' ע"ז, וכ"כ בסולת למנחה כלל ס"ו, ובשבות יעקב ח"ב יו"ד סי' ק"ט, וערך השלחן סי' פ"ג סק"ד, ובעי חיי סי' ק"י, ועוד אחרונים שם, והגם דיש קצת חולקים בזה, הנה כל גדולי אחרונים ס"ל הכי בפשיטות, ובנ"ד היה לאשה חזקת היתר מעיקרא:

וראיתי להגאון בית שמואל סי' ל"ה ס"ק כ"ח, שכתב בט"ז כתב בזה מתורץ למה לא אמרינן ס"ס שמא לא קידש, ואת"ל קדש שמא לא זו היא שקדש, וליתא דהא הוי ס"ס א' בגופו וא' בתערובת, ולא מהני ס"ס בזה, ע"ש, והמגיה בספר הט"ז כתב עליו שלא הבין כונת הט"ז, והוסיף מלת שקדש בדברי הט"ז לפי הבנתו, אך כונת הט"ז לומר הס"ס כך, שמא לא קדש כלל, ואת"ל קדש ותרצה לאסור אני אומר לך שמא זו אינה קרובת אותה שקדש, אלא זו היא עצמה האשה שקידש לו השלית ומותרת לו, עכ"ד ע"ש. וראיתי להרב קרית מלך רב ח"א בהלכות אישות דף ס"ח ע"א, שהביא דברי התוספות דס"ל, הא דאסור בכל הנשים שיש להם קרובות הוא מטעם קנס, אך הרמב"ן ס"ל דאסור מדינא, והקשה הרב ז"ל דאמאי אסור מדינא, הא איכא ס"ס, ספק אם השליח עשה שליחותו אם לאו, דמסוגיין דגיטין משמע דספק הוי מדאמרינן התם לחומרא אמרו ולא לקולא, ואת"ל עשה שליחותו דילמא אינה קרובתה של זאת, ולטעם התוספות דמשום קנס נגעו בה ניחא, אך להרמב"ן קשיא, ואע"ג דאין ס"ס זה מתהפך, הא כתבו האחרונים שאין צריך שיתהפך. ותירץ כיון דהוא דבר שאפשר להתברר, דס"ל להרמב"ן אם באות הקרובות לפנינו ואומרים שלא נתקדשו נאמנות, לא סמכינן על זה, אך לא נח לו בזה התירוץ ע"ש. ונעלם ממנו דברי הב"ש מ"ש בשם הט"ז, ותירוץ הקושיא הנז' הוא כמ"ש הט"ז, כיון דאמרו חזקה זו לומר שעשה שליחותו, תו לא עבדינן מזה ספק ופשוט. ואיך שיהיה הנה בנ"ד איכא למשרי מטעם ס"ס, ואע"ג דאינו מתהפך:

גם עוד נראה דיש להתירה לכל בר ישראל כשר שבא לישא אותה, מטעם דכל איש ישראל יש לו חזקת כשרות, והוא אומר ברי שלא בעל אותה, ועיין בגמרא דמכות דף ה' ע"ב, דאמר רבי אלעזר אם היא הוחזקה כל ישראל מי הוחזקו, וקי"ל כר"א. ועיין בכתובות דף ל"ו ע"ב דקאמר, אלא הכא אם הוא הוחזק כל ישראל מי הוחזקו, ועיין בש"ע ח"מ סי' קל"ג, ובש"ך שם ס"ק י"ב ע"ש. וא"כ מי שאינו מן הפריצים יש לו חזקת כשרות, ונאמן לומר שהוא לא בעל וישאנה. כל זה כתבתי בנחיצה רבה כחותה על הגחלים, ואני אמרתי בחפזי למזכרת, והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו באור תורתו, אכו"ר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.