רבנו גרשום/חולין/ס/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבנו גרשום TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png ס TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רמב"ן
מאירי
חי' אגדות מהרש"א
מהר"ם שיף
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וכתיב וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ במעלי שבתא. כלומר ששינו ועשב עדיין לא היה בארץ:

ביזרני. זרעים:

קניגי או בלסטרי היה. צייד או רובה קשת:

מכאן תשובה לאומרים אין תורה מן השמים. כלומר שמשה לא היה לא קניגי ולא בלסטרי וידע שם של אותה בריה ברוח הקדש:

זיל כתוב קניגי באגדתיך. כלומר טעם דרב חנן בר רבא ופרשה:

פתח חמשה וחשיב שיתא. כלומר עוים הם הששי:

א"ר יוחנן אינדוקי שלהם חמשה. חשובים הששי אינם חשובים. העוים היושבים כו' וירשום וישבו תחתם כלומ' כפתורים הורישום וישבו תחתם הא למדת שאומה שעלה הן:

ופליגא דרב דאמר רב עוים מתימן באו. והם הורישו כפתורי' ממקומן:

[1] ורדי שקרא הכי וירשום וישבו תחתם עוים הורישו לכפתורים וישבו תחתם:

אוחזתו עוית. חולי (בסיפרי מירס. מין הוא ושמו מירס):

דעוים היינו פלשתים. כלומר דמצינו דפלשתים היו יושבים בעזה שכן מצינו ושמשון שנאמר וילך שמשון עזתה ויאהב אשה בנחל שורק:

עמון ומואב טיהרו בסיחון. כלומר מעיקרא כשהיה המלכות ביד בני עמון ומואב היה אסור לישראל לצור עליהם כדבר טומאה דכתי' אל תצר את מואב וכתיב בקרבת מול בני עמון אל תצורם כיון דאפיקו סיחון מיניהו מיד נטהרו בסיחון שהיה מותרין לישראל כדבר טהרה:

כיוצא בו ואת העם העביר אותו לערים. כלומר אמרנו לעיל הרבה מקראות יש שהן דומין שראוין לישרף כו'. הפסוק הזה דומה כמה שאינו צריך ליכתב ויש צריכות גדול ליכתב:

דלא ליקרו ליה לאחווה גלוותא בני גלוותא. (כלומר):



שולי הגליון


  1. נראה דצ"ל ופי' דקרא הכי וכו'. חשק שלמה על רבנו גרשום
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף