רא"ש/עירובין/ד/ב

רא"ש עירובין ד ב

פסקי הרא"ש - עירובין < סימן קודם · סימן הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר רב פפא פירות שיצאו חוץ לתחום וחזרו ואפילו במזיד לא הפסידו את מקומן מאי טעמא. אנוסין נינהו. והכי הלכתא. ואע"ג דמוקי מילתיה דרב פפא כתנאי ורבי נחמיה ור"א בן יעקב אומרים לעולם אסורין עד שיחזרו למקומן שוגגין. ורב פפא סבר כתנא קמא דשרי בשוגג שלא במקומן ובמזיד במקומן. ורבי נחמיה ורבי אליעזר בן יעקב לא שרו עד דאיכא תרתי לטיבותא שיחזרו למקומן שוגגין. ואע"ג דקי"ל משנת ר"א בן יעקב קב ונקי. בהא לית הלכתא כוותיה כיון דרב פפא סבר כרבנן דשרו במקומן במזיד. ושמא זאת אינה מן המנין ק"ב. כי כתב ר"ח ז"ל מפי הקבלה דבק"ב דברים הלכה כמותו ותו לא. מיהו הא דשרו רבנן בשוגג שלא במקומן דלא אשכחן דקאי רב פפא כוותן אפשר דבהא הלכתא כר"א בן יעקב דאסר: ומיהו גם בזה נראה דאין הלכה כמותו דלא מסתבר שיהא הלכה כמותו במקצת דבריו ובמקצת אין הלכה. ועוד דקיימא לן תחומין דרבנן והלכה כדברי המיקל בעירוב. ועוד דקיימא לן דבמזיד במקומו שרי כרב פפא כ"ש שוגג שלא במקומו. דלפום סוגיא דגמרא נראה דיותר יש להחמיר במזיד במקומו מבשוגג שלא במקומו. מדקאמר במזיד במקומן דכולי עלמא לא פליגי דאסור והכא בשוגג שלא במקומן קמיפלגי: במזיד שלא במקומן אסורין נראה לי אסורין אפילו לאחר שלא הוציאן. מדקתני במזיד לא יאכל ומשמע לכל אדם. ולא דמי לבא מחוץ לתחום בשביל ישראל זה שמותר לישראל אחר. דהכא איתעביד בהן איסורא דישראל הוציאם: אמר רב נחמן אמר שמואל היה מהלך בבקעה ואינו יודע תחום שבת מהלך אלפים פסיעות בינונית. וזהו תחום שבת. אמר רב נחמן אמר שמואל שבת בבקעה והקיפוה נכרים מחיצה בשבת מהלך בה אלפים אמה ומטלטל בכולה על ידי זריקה. ודוקא כשהקיפוה לדירה פי' רש"י דאתיא אף לרבן גמליאל דמודה בה שאין כל ההיקף כארבע אמות מאחר שיש לו אלפים אמה. דדוקא בהוציאוהו נכרים אקילו גביה משום דאין לו אלא ארבע אמות. ובירושלמי פיסקא א' מוקי מילתיה דשמואל כר' יהושע. ורב הונא אמר מהלך אלפים ומטלטל ד' אמות אבל בכולן על ידי זריקה לא. שמא ימשך אחר חפצו. באלפים מיהא לטלטל כי אורחיה. משום דהוי כמחיצה שנפרצה במלואה למקום האסור לה. תניא כוותיה דשמואל היה מודד ובא וכלתה מדתו בחצי העיר מותר לטלטל בכל העיר ובלבד שלא יעבור את התחום ברגלו. ובמאי מטלטל. לאו ע"י זריקה. פי' כיון שאין לו לעבור את התחום ברגליו שהוא חצי העיר היאך יטלטל בכל העיר כולה אלא ע"י זריקה: נתנוהו בדיר וסהר כו'. אמר רב הלכה כרבן גמליאל בדיר וסהר וספינה. ושמואל אמר הלכה כרבן גמליאל בספינה אבל לא בדיר וסהר. קא פסקי רבוותא הלכתא כשמואל. ואע"ג דקי"ל הלכתא כרב באיסורי הכא הלכתא כשמואל משום דתני' כוותיה דתני' חנניא אומר כל אותו היום ישבו ודנו בדבר הלכה לאמש הכריע אחי אבא ביניהם ואמר נראין דברי רבן גמליאל בספינה ודברי ר"ע בדיר וסהר. ואנן לא סבירא לן הכי דמהך ברייתא לא גמרינן אלא דרבן גמליאל ורבי עקיבא פליגי. אבל סיוע לחד מינייהו לא גמרינן מיניה. דקיימא לן ב"ב דף קל: נדה דף ז: אין למידין הלכה לא מפי המשנה ולא מפי הגמרא. וכי תימא האי מכריע הוא וכל מקום ששנים חולקים ואחד מכריע הלכה כדברי המכריע. הא אמרינן על ההיא מימרא בפרק כירה דף מ. הני מילי במתני' אבל בברייתא לא. ועוד האי אחי אבא של ר' חנניא רבי יהושע הוא והיאך יהא הוא החולק והוא המכריע. הלכך הדרינן לכללא דידן דהלכתא כרב באיסורי וכשמואל בדיני. ועוד הא אמרינן לקמן דף מד. בענין נחמיה בריה דרב הונא בר' חנילאי דאי ס"ד בדמלו גברא עסקינן מאי תיבעי ליה הא אמר רב הלכה כר"ג בדיר וסהר ובספינה אלמא דהלכתא כדפסיק רב וכ"כ הרב אלפס. וכן לקמן דף מז: גבי הנהו דכרי דאתו למברכתא משמע דכל העיר חשובה כד' אמות:

מעבר לתחילת הדף
< סימן קודם · סימן הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.