רא"ש/הלכות קטנות/ציצית/כ

רא"ש הלכות קטנות ציצית כ

פסקי הרא"ש - הלכות קטנות < סימן קודם · סימן הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רב יהודה רמי תכלתא לפרזומא דאינשי ביתיה ומברך כל צפרא להתעטף בציצית. מדרמי קסבר מצות עשה שלא הזמן גרמא היא אמאי מברך דכיון דסבר דלילה נמי זמנה אמאי מברך בכל צפרא לא היה לו לברך אלא פעם ראשונה כשמתעטף בה כשהיה חדשה ומכאן ואילך כחד יומא אריכא דמי דהא אין לילה מפסיקו. סבר לה כרבי דתניא תפילין כל זמן שמניחן מברך עליהם דברי רבי א"ה כל שעתא נמי . רב יהודה איניש צניעא הוה ולא שרי ליה לגלימא כולה יומא. ומ"ש מצפרא. כי משני מכסות לילה לכסות יום. פירש"י דב' טליתות מצויצות היה לו אחת ליום ואחת ללילה ולא הוה שרי (ס"א שדי) ליה לגלימא כולה יומא אלא בערב פושטה וכשחוזר ולובשה ביום מברך. וקשה לי אמאי קמברך בצפרא גם בערב היה צריך לברך כשמתעטף טלית של לילה והל"ל ומברך צפרא ופניא. וצ"ל דטלית של לילה לא היה פושטה ביום אלא מתעטף בגלימתו על טלית של לילה ורוב פעמים לא היה פושטו אף בלילה הילכך לא פסיקא ליה למימר דמברך בפניא: ומכאן יש ראיה דאדם שהוא לבוש טלית קטן שהוא נושא כל היום וכשהוא מתפלל מתעטף (ס"א בטלית גדול) צריך לברך דחייב אדם לעשות ציצית בכל בגדים שלו שיש להם ד' כנפות וכל חד וחד מצוה באפי נפשא היא אבל אם מתעטף בהם בזה אחר זה בלא הפסק מברך ברכה אחת על שתיהם: גרסינן בפ' לולב הגזול ת"ר קטן היודע לנענע חייב בלולב היודע להתעטף חייב בציצית. היודע לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין. יודע לדבר אביו מלמדו תורה וק"ש. מאי תורה. אמר רב המנונא תורה צוה לנו משה. ק"ש פסוק ראשון. יודע לשמור ידיו אוכלין על ידיו טהרות:

(מנחות דף מג:) תנו רבנן וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות שקולה מצוה זו כנגד כל המצות כולן תניא אידך וראיתם אותו וזכרתם ועשיתם ראייה מביאה לידי זכירה וזכירה מביא לידי עשיה ר' שמעון בן יוחאי אומר כל הזהיר במצות ציצית זוכה ומקבל פני שכינה. כתיב הכא וראיתם אותו וכתיב התם את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד. גרסינן בפרק במה מדליקין (לב.) אמר ר"ל כל הזהיר במצות ציצית זוכה ומשמשים לו שני אלפים וח' מאות עבדים שנאמר אשר יחזיקו י' אנשים מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי אחד. ובסוף שואל במסכת שבת בכל עת יהיו בגדיך לבנים זו מצות ציצית ושמן על ראשך אל יחסר זו מצות תפילין. (מנחות מג:) ת"ר חביבין ישראל שסבבן הקב"ה במצות תפילין בראשיהם ובזרועותיהם ציצית בבגדיהם ומזוזות בפתחיהם ועליהם אמר דוד ע"ה שבע ביום הללתיך. ובשעה שנכנס למרחץ וראה עצמו ערום אמר אוי לי שאני ערום מן המצות כיון שנסתכל במילה נתקרר דעתו. אחר שיצא אמר עליה שירה על השמינית על המילה שנתנה בשמיני ר"א אומר כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזות בפתחיו מוחזק אני בו שלא יחטא שנא' והחוט המשולש לא במהרה ינתק ואומר חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם:

מעבר לתחילת הדף
< סימן קודם · סימן הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.