קשות מיושב/מועד קטן/י/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

קשות מיושב TriangleArrow-Left.png מועד קטן TriangleArrow-Left.png י TriangleArrow-Left.png א


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
קשות מיושב
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף יוד. בשלמא למ"ד וכו' היינו דקתני רב תחליפא בר שאול ושוין שאין מפשילן חבלים לכתחילה אלא למ"ד מסרגין וכו' חבלים לכתחילה מיבעי' קשיא. הנה לאמיתת הדין לא נפקא לן מזה כלום באשר שמכח קושיא אחרת מסיק הש,ס האמת אלא כי אתא רבין אמר במסרגין כו"ע לא פליגי וכו' ולשיטת הרשב"ם היה מן הראוי לומר תיובתא הואיל שמקשה מן הברייתא, וקצת י"ל עפמ"ש הרמב"ם בפ"ח מהל' יו"ט דין י"ג [ד]כתב ומסרגין את המטות ולא הביא הך דרב תחליפא שאין מפשילין חבלים לכתחילה וכתב הה"מ ורבינו לא הזכיר זה לפי שכיון שלא כתב ההיתר ממילא אסור שאם היתה ההפשלה מותר לא היה צריך לומר סירוג המטות ע"כ, וז"ל הלחם משנה ומסרגין את המטות וכו'. כתב הה"מ ז"ל ורבינו לא הזכיר זה שכיון שלא כתב וכו'. אע"ג דבגמ' הוצרכו לומר דהתם שאמר ושוין שאין מפשילין היינו משום דבלשון המשנה היינו יכולין לטעות דמסרגין היינו מפשילין, דכן דרך התנא לסתום וכו' ע"כ. ודברי הלח"מ צריכין ישוב דלדבריו מאי פריך הש"ס אלא למ"ד מסרגין וכו'. חבלים לכתחילה מיבעי הלא איצטריך להך ברייתא דהני רב תחליפא כי היכי דלא נימא דמסרגין דמתניתן היינו מפשילין דמותר להכי הוכרח להודיע דליתא הכי אלא דוקא מסרגין ממש. ואין לומר דהכי פריך דליתנא ושוין שאין מסרגין שתי וערב, חדא דאין זה בכח המאמר וגם משאר טעמים המובנים למשכיל אי אפשר לומר הכי, ודבר זה צריכה פנים אם לא דנימא קצת בדוחק דבשביל הכי מסיק הש"ס רק קושי' ולא אמר תיובתא אע"ג דתיובתא מברייתא, משום דיש לתרץ דאיצטרך הך ברייתא כדי שלא נטעה בכוונת תנא וכדאמרן. וראיתי בזה להתעורר על הרמב"ם דאכתי קיצר לדינא והו"ל לפרש דמסרגין אפילו שתי וערב שרי [וכמסקנת הש"ס דכי אתא רבין אמר במסרגין כו"ע לא פליגי דשתי וערב דשרי. לאפוקי מרב דימי דאמר דמסרגין דשרי היינו דוקא שתי בלא ערב. אכן הטור או"ח סימן תקמ"א ביאר לדינא היטב בכתב מפורש מסרגין המטות לארוג אותם שתי וערב וכו'. ולא ידעתי מעתה המחבר שסתם וכתב בשו"ע מסרגין המטוש אבל אין מפשילין חבלים בתחלה ע"כ. ולמה לא כתב להדיא מסרגין אפי' שתי וערב כמ"ש ג"כ הטור לדינא לאור. ודרך אגב יש אגב יש מקום עיון מ"ש תוס' ד"ה ממתוחי וכו' דמצי לאקשוי' וכו'. קושיא שכתבו נשאר נמי ע"פ המסקנא דלא שייך בזה תירץ הש"ס כיוון דאפשר לממלייה וכו'. ואולי באמת כוונת תוס' על דרך זו דנשאר הקושיא גם לפי המסקנא וקיצרו במובן אף עפ"י שלשונם קצת משונה עולה לכך הכוונה:

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף