קרן אורה/שבת/קטז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png קטז TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
מהר"ם שיף
קרן אורה
מהר"צ חיות
רש"ש
אילת השחר
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


דף קט"ז ע"א

גמרא איבעי' להו הגליונים של ס"ת מצילין או אין מצילין ומסיק דעל מקום הכתב שנמחקים לא קמיבעי' ליה דודאי אין מצילין דבטלה קדושתו כי קמיבעי' לי' שלמעלה ולמטה ובין דף לדף ופירש רש"י ז"ל דקאי אספר תורה שנמחק נהי דמקום הכתב בטלה קדושתו שלמעלה ולמטה אפשר לא בטלה קדושתן ופריך ותיפוק ליה משום ההוא ומקשה אספר שנמחק נציל אותו משום הגליון ומשני דגייז ושדי שנחתך הגליון. ולכאו' דחוק לאוקמא הא דס"ת שנמחק דאיירי שנחלקו הגליונו' ועוד כיון דבטל' קדושת הספר עצמו לא ליבטיל קדושת הגליונות. והי' אפשר לפרש דמיבעי' ליה בגליונות מספר שלא נמחק ופריך ותיפוק ליה משום ההוא היינו דצריך להציל משום הספר ומשני דגייז ושדי והגליונות הם בפני עצמן ועליהם קמיבעיא ליה ונראה דלא ניחא ליה לרש"י ז"ל לפרש כן דמילתא דפשיטא היא דהגליון בפ"ע אין להם קדושה אבל מדברי הרמב"ם ז"ל נראה שפי' כן וכתב בפשיטות דאין מצילין משום דאיפשיטא ליה מהא דבמס' ידים משמע דאין מטמאין את הידים אלא כשהן מחוברי' לספר ועוד צ"ע בזה. שוב מצאתי בריש מס' ידים שפי' בהדיא כמו שכ' דמיבעי להו בגליון שנחתך וברוך השם שכוונתי לדעת קדושים וכתב עוד שם אמאי לא פשיט הש"ס מתוספתא דידים ע"ש אף דיש לומר דנהי דאין מטמאין את הידים מ"מ מצילין אותן מפני הדליקה כמו אם היו כותבין בסם ובסיקרא דאין מטמאין את הידים ומצילין אותן מפני הדליקה ועי' בירושלמי בזה. והא דבעי מיניה יוסף בר חנן מר' אבוהו הני ספרי דבי אבודן מצילין או אין מצילין ופירש רש"י ז"ל ספרי הצדוקים להתווכח עם ישראל והם ספרי המורים האמור במשנה ידים דאין מטמאין את הידים ועי' בפי' המשניות להרמב"ם ז"ל וא"כ מאי קמיבעי' ליה ליפשוט מהא דאין מצילין אלא ש"מ די"ל דאף דאין מטמאין את הידים מ"מ מצילין אותן אבל מל' הר"ש שם נראה דספרי המורים הם ספרי הצדוקי' דאמרי' הכא דישרפו וא"כ ע"כ ספרי דבי אבודן ענין אחר הם כעין ספרים החיצונים ולא נתבאר בדברי הראשונים דינא דספרי דבי אבודן נרא' דדעתם דנידונים בשריפה. והנה הר"ן ז"ל הביא דברי הירושלמי דלר"ש דאמר מלאכה שאצ"ל פטור מותר אפי' לכבות וגם הה"מ הביאו ומזה מצא סעד לשיטת הרמב"ם ז"ל דפסק כר"י במלאכה שאצ"ל ולא הבנתי דהא דאמרינן אתיא כר"ש היינו ר"ש דעירובין דאמר אין לך דבר משום שבות שעומד בפני כתבי הקודש וכיון דלא קי"ל התם כר"ש א"כ אפי' אין בה אלא משום שבות אסור לכבות תדע דאסרו חכמים למבוי מפולש ואין בזה אלא שבות ועי' בק"ע שם:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף