קרן אורה/סנהדרין/כד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png סנהדרין TriangleArrow-Left.png כד TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
יד רמ"ה
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
קרן אורה
ערוך לנר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף כ"ד ע"ב

במשנה אלו הן הפסולין כו'. התוס' ז"ל כתבו דלא חשיב הכא אלא פסולי דרבנן ומלוה ברבית אפי' ברבית קצוצה לא מיפסיל אלא מדרבנן אבל הרמב"ם ז"ל כתב דברבית קצוצה הוי פסול דאורייתא ונראה לומר לשיטתיה דמתניתין חשיב הפסולין השכיחין הן פסולי דאורייתא הן פסולי דרבנן אלא דלא משמע כן לקמן דאמר ר"א אמתניתין כולן צריכין הכרזה בב"ד משמע דאמלוה ברבית נמי קאי אלמא דלא פסול אלא מדרבנן כיון דבעי הכרזה אבל מהא דתניא לקמן אל תשת רשע עד אלו גזלנין ומלוי ברבית משמע דמלוי ברבית דומיא דגזלנין הם ופסולי מה"ת ומתניתין י"ל דמיירי באבק רבית אלא דלפ"ז מאי פריך הש"ס לקמן לרבא דאמר לוה ברבית פסול ממתניתין דתנן מלוה ברבית דילמא רבא אמר ברבית דאורייתא ועיין במנחת אהרן שעמד ע"ז ומהא דאמרינן לקמן גבי חזרתן עד שיקרע שטריהם משמע קצת דברבית גמורה איירי:

שם גמרא משחק בקוביא מאי קעביד כו'. ואמר רמב"ח דטעמא דת"ק משום אסמכתא ואפילו יש לו אומנות אחרת פסול משום גזל דרבנן ור"ש אמר דלית בזה משום אסמכתא ולא פסול אלא משום דאין עוסק בישובו של עולם ודוקא דלית ליה אומנות אחריתי ור' יהודה לפרש דברי ת"ק אתי ולר"ש נמי איכא תנא בבריית' דפליג אר' יהודה והוא ר' יהודה משום ר"ט ולקמן פסיק ר"א הלכה כר"י י"ל דמודה לר"ש דר"י דמתניתין לפרש אתי אלא משום דפליגי חכמים בברייתא מש"ה פסיק הלכה כר"י והשתא למאן דפריש למפריחי יונים אר"א ויש בהם גזל מפני דרכי שלום ר' יהודה לא קאי אלא אמשחק בקוביא לחוד דס"ל דלית בזה משום גזל ואינו נפסל אלא משום דאין עוסק בישובו של עולם אבל מפריחי יונים דיש בהם משום גזל משום דרכי שלום לא פליג וא"כ לא יתיישב מאי דקאמר ר' יהודה אימתי בזמן שאין להם אומנות להם ל' רבים מזה משמע דלא קאי אמשחק בקוביא לחוד אלא די"ל דר"י קאי נמי אמפריחי יונים משום דס"ל כרבנן דר"א בעדיות פ"ג דמפריחי יונים כשרים לעדות היכא דיש להם אומנות אחרת אבל אם אין להם אומנות אחרת פסול משום דאינו עוסק בישובו של עולם והשתא למאן דמפרש אימתי דר"י לפרש אתיא מתניתין שפיר אפילו כרבנן דר"א דעדיות דמחמת גזל כשרים הם והכא דפסולים היינו באין להם אומנות אחרת ויש לדקדק מאי קאמר הש"ס למ"ד אי תקדמי' כו' מ"ט לא אמר אר"א משום דאר"א מפני דרכי שלום בעלמא הוא ולמ"ד דאימתי דר"י לפרש מאי נ"מ בזה הא עכ"פ פסול הוא משום דאין עוסק בישובו של עולם וכ"ת באין לו אומנות אחרת שמעינן ממשחק בקוביא דגם בהא ליכא משום גזל א"כ מאי קעביד צריכותא אליביה בין משחק בקוביא ובין אי תקדמי' יונך כיון דהכל משום ישובו של עולם וראיתי בתוספתא דתניא התם ובכולן אמר ר"י והוא שאין להם אומנות אחרת משמע להדיא דר"י גם אסוחרי שביעית קאי וכן איתא להדיא בירוש' לענין סוחרי שביעית מהא שמעינן דס"ל לר"י דאפילו איכא איסורא בממון מ"מ לא מיפסיל אלא באין לו שום אומנות והשתא מצינן למימר דבמשחק בקוביא גם לר' יהודה איכא איסורא ואפ"ה לא מיפסיל אלא היכא דאיכא תרוייהו קצת איסור ואין לו אומנות אחרת והא דאמרינן לעיל למ"ד אסמכתא לא קניא מיפסיל אפי' אי גמיר אומנות אחריתי היינו למאן דס"ל דת"ק פליג על ר"י וע"כ ס"ל אסמכתא לא קניא והוי כעין גזל גמור ור"ש ס"ל דאסמכתא קניא ומשום הכי לא מיפסיל משום הא לחוד אלא בצירוף טעמא דאין עוסק בישובו של עולם אבל עכ"פ איסורא איכא לשחק בקוביא כדמשמע בשבת פרק שואל וכן משמע מברייתא דלקמן עד שיחזרו בהן חזרה גמורה דאפי' לנכרי לא עבדי לחד נוסחא משמע דעיקר הפסול משום איסור הוא ואלו הי' משחק רק' עם נכרי לבד לא הי' מיפסיל והשתא תיקשי מזה לר"ש דאמר הפסול הוא משום ישובו של עולם וא"כ אפילו משחק עם נכרי ליפסיל אלא ש"מ דבמידי דהתירא משום ישובו של עולם לחוד לא מיפסיל ועיין מה שכתב הנימוקי יוסף בזה וא"כ א"ש כל הני צריכותא אפילו למ"ד משום ישובו של עולם ועפ"ז יש לישב שיטת הרמב"ם ז"ל שכתב בפ"ו מה' גזילה דמשחק בקוביא יש בו איסור וגזל דדבריהם ובה' עדות פסק דלא מיפסלי אלא באין להם אומנות אחרת וכבר תמהו ע"ז המ"מ והכ"מ והש"ג ולפי הנ"ל א"ש בפשיטות דגם לר"י איכא איסורא ולאו משום אסמכתא אלא רבנן אסרו ליקח ממון חבירו בחנם כמבואר בלשונו ז"ל שם בהל' גזילה אע"פ שנותן לו מדעתו כיון שלוקח ממון חבירו דרך שחוק והיתול הוי בכלל גזל ואפ"ה לא מיפסיל לענין עדות אלא היכא שכל עסקיו בזה ואפשר עוד לומר דהוא ז"ל פסק כמ"ד דר"י פליג את"ק אבל בהא לא פליגי דתרוייהו אית להו דיש בזה משום אסמכתא כמו שאמר ר' יהודה משום ר' טרפון אבל לעדות לא מיפסיל משום הא לחוד אלא דלכל הנ"ל יש לדקדק א"כ הי' צריך לכתוב גם במפריחי יונים דבעינן דוקא שלא יהי' להם אומנות אחרת ומדבריו משמע דאין צריך לזה אלא במשחק בקוביא לחוד ועדיין צריך עיון. ויש לדקדק למאן דמפרש מפריחי יונים היינו אי תקדים יונך כו' א"כ אמאי שביק ר"א למשחק בקוביא ונקיט בעדותו מפריחי יונים כיון דתרוייהו חד מילתא הוא ובירושלמי משמע דלענין דיני ממונות כ"ע מודו דפסול ולא פליגי רבנן ור"א אלא לענין דיני נפשות ובפלוגתא דר"מ ור"י לקמן בעד זומם ואתיא מתניתין דילן ככ"ע ומתני' דר"ה מוקי לה כר"א דקידוש החדש כדיני נפשות חשיב ועפ"ז יש לישב מה דלא תנינן במתניתין דר"ה דברי ר"י אימתי כדתנינן הכא משום דמתניתין דהכא אתיא כחכמים דמחמת גזל לא מיפסלי אלא משום דאין עוסקים בישובו של עולם פסילי לד"מ לכ"ע אבל לק"ה לא מיפסלי מפני זה אלא דוקא משום גזל וכר"א אבל בש"ס דילן לא משמע כן כמו שיתבאר לקמן אי"ה שוב ראיתי בסמ"ע וט"ז סי' ל"ד שכתבו לישב דברי הרמב"ם ז"ל על הדרך הנ"ל וכן כתב הלח"מ ז"ל ועיין בנימוקי יוסף מש"כ בדיני אסמכתא כמה דברים באופן אחר מדברי התוס' ע"ש:

(נשמט מהא דלעיל) בסוגיא דנאמן עלי אבא והנימוקי יוסף הכריע דקבלה בב"ד לחוד הוי גמ"ד ברור לי בחיי ראשך מהא דריש המפקיד דאמר התם ר"י לאו דוקא שילם אלא אפילו אמר הריני משלם מקני ליה כפילא ואם איתא דיכול לחזור בו לא מקני ליה כפילא כיון דלא סמכה דעתו דמפקיד שמא יחזור בו אלא ש"מ דמקבלה ואילך אינו יכול לחזור בו וקשה לי א"כ מאי פריך התם דיוקא דמתניתין אהדדי מרישא משמע דוקא שילם ולא באמר הריני משלם ומסיפא משמע דוקא נשבע לא מקני ליה כפילא אבל אמר הריני משלם מקני ליה כפילא ומסיק דמהא ליכא למשמע מיניה ואמאי לא משני דברישא דמשמע אם אמר הריני משלם לא מקני ליה כפילא היינו אם אמר כן שלא בב"ד דבזה ודאי יכול לחזור בו מש"ה לא מקני ליה כפילא וסיפא דאמר כן בפני ב"ד דלא מצי הדר ביה ועוד אמאי לא פריך הש"ס לשמואל דאמר באתן, לך ד"ה יכול לחזור בו מברייתא דתני' כוותיה דר' יוחנן דאפי' אמר הריני משלם מקני ליה כפילא וקצת נראה דהתם לכ"ע אינו יכול לחזור בו משום דמן הדין הי' מחויב לשלם אלא דהתורה הקילה עליו לפוטרו בשבועה ע"כ כי אמר הריני משלם ואיני נשבע נשאר החיוב עליו ותו אינו יכול לחזור בו:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף