קרן אורה/סוטה/לה/ב

קרן אורה סוטה לה ב

דף ל"ה ע"ב

גמ' נמצאת אתה אומר ג' מיני אבנים היו כו' מבואר משמעתין לפי דברי התוספתא דשל יהושע לא היו אלא ב' מיני אבנים הא' שהקים בירדן במים והב' אלו האבנים שהביאו להר עיבל ובנו מהם מזבח וכתבו עליהם דברי התורה בע' לשון ואח"כ קיפלו את האבנים והביאום למלון הוא גלגל ועיין רש"ל ברש"י בד"ה בגלגל שדקדק ממש"כ רש"י ז"ל לעיל דאבני גליל הם הם שהקימו בירדן לא ידעתי מקומו ברש"י ז"ל דמש"כ לעיל דף ל"ד בד"ה הם האבנים כו' הם שהקימו כו' לא לכך נתכוין אלא שאו מזה מתוך כו' כי הוא דיבור בפ"ע ואבנים אחרים היו כדמשמע שם בגמרא אבל התוס' ז"ל הביאו בשם הירושלמי דג' אבנים היו בימי יהושע א' שהקימו בירדן תחת מצב רגלי הכהנים ב' אבני המזבח בהר עיבל ועליהם כתבו את התורה חד מ"ד' ואבני המלון שהקימו בגלגל ואיכא מ"ד דעליהם נכתבה התורה ואבני המזבח לשעה היו ונגנזו ורש"י ז"ל בחומש כתב כד' הירושלמי ועיין מהרש"א ז"ל בח"א ועיין מהרש"ל ז"ל בד"ה ג' מיני אבנים הם:

תוס' בד"ה על דבר זה נתחתם כו' וא"ה תיפוק ליה כו'. ובירושלמי איכא מ"ד דמחורב נטלו איפופסין שלהם שנאמר והגוים חרוב יחרבו וכן דרשינן בתלמודין פ' ר"ע בשם הר חורב עיין שם:

תוס' בד"ה לרבות כנענים שבח"ל כו' האריכו כאן בקבלת כנענים שבתוכה מסקנתם דקודם מלחמה הראשונה מקבלין כולם אם השלימו ולאחר מלחמה הוא דנאמר לא תחיה כו' אפי' אם חזרו בהם אבל מד' הרמב"ם ז"ל בפ"י מהל' מלכים נתבאר דאפי' אחר מלחמה הראשונה מי שבא והשלים מקבלין אותו והגבעונים כדין קבלום ולא היו צריכין להערים ע"ש באורך וקרא דיהושע מסייע ליה כמ"ש שם וא"כ יקשה קצת מאי קאמר לרבות כנענים שבח"ל אם חזרו מקבלין אותן הא בכל כנענים כן הוא וכבר האריכו בזה הראשונים ז"ל הרמב"ן והרא"ם ז"ל על התורה והלח"מ ז"ל שם בהל' מלכים והא דמשמע מקרא דאסור לקנות עבד מז' עממין וכדאיתא נמי בריש מכילתין דלהכי איצטריך לעולם בהם תעבודו על שאר אומות אע"ג דעבד מקבל עליו מצות מ"מ כיון דע"י כפיה הוא אסור לקנותו דקרוב הוא לחזור לסורו:

ויש לדקדק למאי דאמרינן בשמעתין דאזהרת לא תחיה לא נאמר אלא בכנענים שבתוכה ולא שבח"ל א"כ היכי ילפינן בקדושין דבאומות הלך אחר הזכר מהא דא' מן האומות שבא על הכנענית שאתה יכול לקיימו ולקנותו בעבד ש"מ דהלך אחר הזכר ומנ"ל למילף מינה לעלמא לענין מצרי ואדומי דאיסורן מגופן מכנעני דאין איסורו מגופו אלא דווקא הדרים בארץ והרמב"ם ז"ל יש לו בזה שיטה אחרת בהך דא' מן האומות שבא על הכנענית היינו על שפחה כנענית שלנו דהולד עבד עיין בפ"ט מהל' עבדים וגירסת הש"ס בקדושין מסייע לי' עי"ש ומ"מ דבריו ז"ל צ"ע דלמה לי קרא דולד שפחה מן האומות עבד הוא הא מישראל ג"כ ולד שפחה כמוה ועיין בד' הראב"ד ז"ל שם ובד' הלח"מ ז"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף