קרן אורה/מועד קטן/כד/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן ריטב"א חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש |
גמרא אדברי' רב פפא כו' ודרש יום אחד לפני ר"ה ור"ה הרי כאן י"ד. כבר הקשו התוס' וכל הראשונים ז"ל מאי נ"מ בהאי מנינא הא יבא יוה"כ ויבטל גזירת ל' לגמרי וכתב הרא"ש ז"ל בשם הראב"ד ז"ל דר"ה ויוה"כ לא הוי כרגלים לגמרי ומש"ה לא אמרינן בהו תרתי דיבא ר"ה וידחה גזירת ז' ויוה"כ יבטל גזירת ל' אלא בכה"ג דר"ה בטל ממנו גזירת ז' תו לא מבטל ליה יוה"כ כלל וצריך למנות עד סוכות וכ' וכן כתב בעל הלכות כו' ע"ש ואין זה מדוקדק דבעל הלכות לא חילק כלל בין רגלים לר"ה ויוה"כ אלא בכל כה"ג דכבר פסק הרגל ממנו גזירת ז' תו לא אתי רגל אחר ומבטל ממנו גזירת ל' לגמרי אלא נחשב הוא לז' ימים והמותר צריך להשלים ועיין בלח"מ פ"י והרמב"ם ז"ל פסק דר"ה ויוה"כ אינן נחשבין לז' ימים וצריך למנות אחר ר"ה כ"ג יום ומשמע דס"ל כבעל הלכות דלא אתי סוכות ומבטל גזירת ל' אח"כ דתרי הפסקות לא אמרינן אלא דמש"כ דר"ה ויוה"כ אינו נחשב לז' ימים קשה דהא דרב פפא דרש דהרי הם י"ד וכבר הקשה הראב"ד ז"ל כן וע"כ צ"ל דמפרש הא דאמר רבינא מסתברא כר"ג אמינא היינו למעוטי דאינו נמנה לז' דלא אמינא אלא מסתברא כר"ג לענין הפסקה כיון דאין בו אבילות כלל אבל לענין שיחשב לז' ימים אין זה מסתבר דרגלים שאני דיש להם תשלומין וכן כתב הרמב"ן ז"ל אלא דהקשה עליו אמאי פסק דשמיני עצרת נחשב לז' הא לית ליה תשלומין ורבינא הוא דיליף לה מהא דפירש רב פפא לענין ר"ה כדאמר רבינא הילכך וכיון דלא פסק כרב פפא לא הוי ליה לפסוק כרבינא ג"כ ועיין בלח"מ ולא הבנתי דבריו ז"ל אבל בפי' המשנה כתב להלכה כרב פפא דר"ה ויוה"כ נמי נחשבים לז' ימים והי' נראה לי לומר דהא דאמר רבינא יום א' לפני החג כו' הרי כאן כ"א יום לאו מטעם דשמיני רגל בפ"ע הוא אלא מפני דיום ראשון של חג נחשב לז' הרי י"ד וז' ימי החג הרי כ"א כמו בעצרת דעצרת לעצמו נחשב לז' כיון דיש לו תשלומין ושוב עולין למנין גם ששה ימי תשלומין ונקיט בידי' ך' יום ה"נ בחג אלא דא"כ לא אתיא שפיר הא דאמר רבינא הילכך דמשמע דיליף לה מדרשא דרב פפא ועוד דא"כ לענין פסח נמי יהי' החשבון כן אלא וודאי אין ימי הפסח והחג נחשבין לשני מנינים כיון דהכל רגל אחד הוא ודוקא עצרת הוא דנחשב לעצמו והתשלומין לעצמו כיון דלאו רגל הם ודו"ק. ועיין בתה"א ז"ל ביאור דברי הראב"ד ז"ל שכ' הרא"ש ז"ל באורך ושם תראה כי אין ענין דברי הראב"ד ז"ל לדברי בעל הלכות ז"ל. ויש להקשות לשיטה זו דהיכא דהפסיק רגל אחד את גזירת ז' תו לא מפסיק רגל אחר לגזירת ל' א"כ משכחת לה הא דתניא לעיל דאבל מגלח ברגל לכ"ע כגון ביום א' לפני ר"ה ור"ה הרי י"ד וצריך למנות עוד ט"ז יום ונשלמו בחוה"מ סוכות והוא מותר לגלח במועד כיון דלא היה יכול לגלח קודם הרגל ולמה להו לאוקמיה לעיל דוקא כאבא שאול:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |