קרן אורה/יבמות/קח/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png קח TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש
גליוני הש"ס
שיח השדה

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף ק"ח ע"ב

ורמינהו הממאנת כו' אלמא לא אתי מיאון דחבריה ומבטל גיטא דידיה. וע' תוס' ז"ל שהקשו אמאי לא דייק מגופא דסיפא. ועי' מהרש"א ז"ל. ולפי מאי דגרסי' במתני' ב' מיאונים וב' גירושין לכאורה לא מוכח ממתני' דאסורה לחזור לו אחר מיאון דחבריה והראשון שגירשה אסורה לחזור לו משום גירושין השני. אבל לגירסת הרי"ף ז"ל דגרס מיאון שלישי ע"כ אתי לאשמעינן דהשני שגירשה ג"כ אסור להחזיר גם אחר מיאון דחבריה ובירושלמי נראה דס"ל דמיאון דחבריה מבטל גיטה דידיה. ואמר התם והוא שיהא הגט בסוף אבל המיאון בסוף משמע דמותר להחזיר. והיינו כפי הנוסחא אשר לפנינו. ומסקנת הש"ס דמיאון דחבריה לא מבטל גיטא דידיה משום דאזיל ומשבש לה. וכהאי תנא דבזו אסר ר"ע וריב"ב. וכתב הש"ג דלענין איסור כהונה מיאון דחבריה מבטל גיטה ומותרת לכהן. ולענ"ד צריך עיון כיון דאיכא עלה שם גרושה ליאסר בקרוביו נראה דאסורה לכהונה. ועוד דלכהונה חמיר איסורא דאפי' ריח הגט פוסל בה:

מאן תנא כו'. עיין בתוספתא דתני התם פלוגתא במיאון דידיה או אי מבטל גיטא. והיינו דקאמר שמואל לעיל תברא והכא לא ניחא לי' למימר דהני תנאי היא כיון דבמתני' פליגי במיאון דחבריה. ומש"ה מייתי הש"ס. תנחי דפליגי בהא:

שם גמרא ברם כך שאלו הרי שהיתה אשת אחי אמו שהיא שניה לו ונשאה אחיו מאביו ומת מהו שתמאן כו'. ותתשבם צרתה יש מיאון לאחר מיתה במקום מצוה. ומהרש"ל ז"ל כתב דלא גרסינן צרתה אלא היא גופא מיבעי ליה אי תתייבם ע"י מיאון שתמאן באחי אמו למפרע. וכמבואר בל' רש"י ז"ל אבל מהרש"א ז"ל כתב לקיים דאצרה מיבעי ליה והמיאון הוא באחיו מאביו. וכבר כתבתי לעיל במכילתין דאין איסור בצרת שניה כלל. ובד' הנימק"י ז"ל מבואר להדיא דמיאון באחי אמו מיבעי ליה בהא דכתב בד' הרי"ף ז"ל דהטעם משום דבשעת נפילה נראית כאשת אחי אמו. וכן מבואר בדברי הרשב"א ז"ל שכתב לתרץ הא דעולא ס"ל דממאנת לזיקתו והכא מסקינן דאין מיאון לאחר מיתה. והיינו משום דהכא ליכא עלה שום זיקה צא זיקת אישות ולא זיקת יבום והיינו במיאון דאחי אמו. וע"י בד' הה"מ ז"ל בפי"א מהל' גירושין שכ' להני תרי טעמי בחדא הא דבשעת נפילה נראית כאשת אחי אמו. וגם האי טעמ' דאין עליה זיקה ובאמת הם תרי טעמי כמבואר בד' הרשב"א ז"ל לעיל בפירקין ולד' הרמב"ם ז"ל שכ' דמותרת בשאר קרובים ע"כ צ"ל האי טעמא לחוד משום דאין עליה זיקה. וכמו שכ' הרשב"א ז"ל. ועיין לח"מ שם:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף