קרן אורה/הקדמת בני המחבר

קרן אורה הקדמת בני המחבר

הקדמה
מבני הרב הגאון המחבר זצלה"ה

בשרנו לבש חרדה, ועצמותינו רחפו ממגור בזכרנו כי עלינו מוטל הדבר עתה להתיצב בראש הספר ולדבר בקהל עם בשם אבינו הגאון הצדיק המחבר זצוקלה"ה:

אהה לשוננו קצרה מהביע גם אחת מני אלף מתהלת אבינו ז"ל, ושפתינו אמולות להגות גם מעט מאשר ראו עינינו את צדקותיו, וגם כל דרכו בקדש היה בהסתר, ובהצנע הלך עם ה', ועשה צדקה בסתר, ולכן אך נוגה מאור צדקתו ראו עינינו, וקרנים מחסידותו הביטו עפעפינו וכל צדקותיו לא נודעו בלתי לה' לבדו' היודע תעלומות לב והמון נסתרות שמבראשית, וגם לשור ולהגות באמרות קדשו אשר שם לפנינו פה בספר הזה, פחד ורעדה אחזנו בגשתנו אל הקדש, גם עינינו כהות להביט בקרן אורה, ואך כאשר שם לפנינו אבינו הגאון זצ"ל כתמונתם מסרנו אל הדפוס:

וכל נבון לב ומבין דעת יחזה ויביט תהלוכתו בקדש, כי תורת אמת היתה בפיהו, ועל אדני האמת כנן את למודו, והלך בעקבות הראשונים, הרי"ף והרא"ש והרמב"ם, ואך אל האמת היתה רוחו ולבו כל הימים. אמנם אם מתוק האור וטוב לעינים לראות השמש המפיץ קרני אורה על כל הארץ, ככה ימתק אל הקורא לדעת מעט מתולדות האדם הגדול אשר קרן אורה מידו היה לנו, ואת הגלוים לנו כתבנו פה על הספר, ומהם ישפוט הקורא יבין וידע גם את הנסתרות מאתנו.

אבינו הגאון ז"ל עם אחיו הגאון החסיד המפורסם בעל משכנות וקהלת יעקב נולדו במינסק, והנה השנה אשר בו נולד אבינו ז"ל לא נודע לנו, אך מיום מותו חשבנו לפנים ויצאה שנת תקמ"ח, כי הוא מת שנת תרי"ב, ובן ס"ד שנה היה במותו, ואם תספור השנים לפנים תגיע שנת הולדתו שנת תקמ"ח, אך החדש והיום אשר בו נולד האיתן הזה נעלמו מאתנו, אביהם היה אחד מנכבדי וחשובי עיר מינסק אשר נקרא בשם הרב ר' אהרן ז"ל בן להרב הג' המפורסם בקצוי תבל בתורתו ובמדעיו מו"ה ברוך זצוקלה"ה הנקרא ר' ברוך משקלאוו אשר לפני השמש ינון שמו בחבוריו הנודעים, ובטרם הגיע לעשרים שנה כבר נסמך לרב ומורה מאת הגאון רב הגליל מו"ה אברהם קאצענעלענבאגען אב"ד דק"ק בריסק כאשר נדפס בספר יסוד עולם אשר הגיה והדפיס אותו בברלין שנת תקל"ז, והוא היה בן להרב הגאון המפורסם הצדיק מו"ה יעקב אב"ד דק"ק שקלאוו בעה"מ ספר בציעת הפת בן להרב הגאון המפורסם מו"ה יהודא אב"ד דק"ק קלעצק ומיציט והוא היה אחי הגאון המפורסם מו"ה אשר זצוקלה"ה אבי הגאון המפורסם רשכבה"ג בעל שאגת אריה, והם היו בני הגאון המפורסם מופת הדור ר' ליב זצ"ל אשר לעוצם חריפותו קראו אותו בשם ר' ליב בעל התופות, והוא מת וגם נקבר במינסק, ושם בבית הקברות הישן מראים את קבורתו וכן יסב למעלה דור אחר דור גאוני עולם רבנים מפורסמים למשפחת בית אבותינו:

זקני עיר מינסק ספרו לנו כי בימי נערותם התנכרו האחים האלה, זה אבינו הגאון ז"ל עם אחיו הגאון מהר"י ז"ל, כי למופת יהיו בישראל, ותפארתם יהל כשמש בצהרים, כבני שש ושבע הראו נפלאות בלמודם, דודנו הגאון מהר"י ז"ל עוד באביב ימיו נתקבל לאב"ד בדאוויד־האראדאק, ומשם שלח את דברי תורתו להרב הגאון המפורסם כמוהר"ר אפרים זלמן מרגליות מבראדי, ונתפרסם עי"ז לגאון בישראל, ואז נתקבל לאב"ד בקרלין, שמה הופיע אור תורתו, שמה האיר עיני חכמים בתשובותיו, ועודנו בחיים הדפיס את חבורו המהלל משכנות יעקב, ואז אבינו הגאון התחבא אל הכלים וישב בסתר אהלו בשערישאוו, ועד היום נשאר בית מדרשו למזכרת קדש ונקרא על שמו הקדוש, כל יושבי העיר משבחים ומפארים גם היום עוצם שקידתו בתורה, כל פגע לא עצרוהו מהגות בתורה, וכל אסון היה למשחק לו, גם תבונתו הרחבה ולבבו הרחב לא קצרו ביום רעה, ולא סר מאהלה של תורה גם רגע אחד, וגם ביום צר ומצוקה דבקה נפשו בה, והגה בה יומם ולילה, כל ימיו לא חפץ לקבל עליו עול הרבנות, ויבחר לו נפשו לשבת נבדל ונפרד להשלים את חבוריו הנפלאים משבת בראש מרומי קרת על כסא הרבנות, גם באחרונה כאשר ירד מצבו מאד נסע לקרלין, שם תקע אהלו וישעשעו יחד, הוא ואחיו הגאון ז"ל בעל משכנות יעקב בתורת ה', והרב הגביר המפורסם מו"ה שאול מקארלין ז"ל עם ב"ב שיחי' עמדו לישע לו ויפנו לו מקום לדור למען התענג מזיו כבודו ולשוש בנעימת תורתו, יהי שמם מבורך ושכרם צפון לנצח, שמה אוה למושב לו עד יום מותו, ומה נעים היה שבת אחים גם יחד הנאהבים בחייהם וגם במותם לא נפרדו, וכל מי שלא ראה הוד יקרת כבודם בימי החג בעת אשר התועדו יחד, וידברו ענינים נשגבים בתורת ה' לא ראה הוד יקרת התורה מעולם:

שמה בקארלין השלים חבוריו היקרים על כל סדר קדשים, נדרים, נזיר וסוטה, ויכוננם ויסדרם לדפוס, אם יצוה ה' עלינו חסדו ויזכנו להוציאם לאור אשר זה היה חפצו ולבו כל הימים, ועתה אמרנו להגיד לכם הליכותיו בקודש ומצעדי זה הגאון בדרכי למודו: קודם אור היום כארי התנשא ויבוא בחדר למודו ללמוד ספר הזוהר וחכמת האמת, וכאשר כלה בהם את שיעורו הקצוב למד משנה ביראה וטהרה, וכאור בקר כאשר הגיע זמן תפלה הכתיר עצמו בבית מדרשו בטלית ותפלין, ואחר התפלה הגיד דף גמרא בכל יום לבני ישיבותו, וישב לחדר למודו מוכתר בתפלין של ר"ת והגה בתורת ה' עד חצי היום, ובשעה ששית עת מאכל תלמידי חכמים סעד לבו בלחם צהרים וינפש מעט, ושב ללמוד עדי הגיע עת תפלת המנחה, אחר המנחה למד תנ"ך, כה נהג כל הימים, ויומם ולילה לא משה תורת ה' מפיו ומלבו, ולא הסיר דעתו גם רגע מחוקי אלוה, וכל אשר העלה לבבו הטהור דבר חדוש בתורת ה' כתב הכל בספר לזכרון בכ"י הקדושה, וכל מחשבותיו נכתבים בספר ושמורים בידינו לעולם:

כל יודעי נפשו הטהורה מדותיו ותכונותיו הזכות והישרות לה' ולאנשים ימלאו לבבם רגש קדש. ומפני שמו הטוב נחתים הם, רוחו לא נפלה גם בימי אסון, ושש לקראתו כאשר ישיש גבר לקראת ששון, כי האמונה תקעה יתד במקום נאמן, בלבב מלא אמונת ה' באמת, כי הכל מיד ה' אך לטוב לנו כל הימים, וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד, פעם אחת, יום ערב ראש השנה היה נתאחז האש בקירות ביתו ואכלתהו עד היסוד, אך הוא עמד מנגד ורוחו מלא תודה לה' המוריש ומעשיר, משפיל אף מרומם, וזה לא היה לו לשטן ולפוקה בעבודת ה' למחרת, ביום יבואו כל היצורים לפניו במשפט, בלילה אחת פרצו שודדים בחנותו ושללו וחמסו כל הרכוש אשר שם, וכאשר הוגד לו כי החנות פתוחה והיא ריקה קם כלביא ממשכבו ובלב שקט ובטוח בה' בא אל מקום החנות, בדרך אשר לא עבר שם מעולם, ויברך את ה' ויתן תודה לו על הרעה כשם שמברכין על הטובה, וישב אל למודו שאנן ושליו כלפנים, גם מהלכו עם אנשים היה באהבה ובחבה יתירה, כל מיודעיו דבקו בו בלב ונפש, כאב וכמורה הוקירוהו, גם כל שיחותיו ודבריו עמהם רכו משמן ומתוקים מדבש, אף כי רבים היו העירות אשר קראו אותו להיות לרב ומורה אליהם, ובאור תורתו יחסיון, אך הוא החזיק במעוזו לבלי להנות מכתרה שלת ורה ולא להשתמש ברבנות אשר בחלה בה נפשו, אכן רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום, כי כאשר גוע אחיו הגאון מופת הדור בעל משכנות יעקב ז"ל ונתבקש בישיבה של מעלה דוה עליו לבו כי עיניו יראו אשר איש אחר ימלא את מקומו וחש לכבוד אחיו נזר תפארתו ז"ל, אז בטל את רצונו מפני רצון אנשי הקהל והנכבדים בקארלין ויתעשת להם לקבל על נפשו עול הרבנות ומלא את מקום אחיו הגאון ז"ך, אמנם גם בהוראה למשפט שם הראה לבבו הטוב, כי כאשר בא לפניו איש עני לשאול מפיו איסור והיתר וראה בעינו הטהורה, כי אל האוכל הזה ישא העני את נפשו, אז בטרם הוציא מפיו את האיסור, פתח את מקום המכולת ויקח מכל אשר מצא שם ויושט לעני ויאמר אליו, הן על פי חוקי תורתנו הקדושה מאכלך אסור לאכול, קח נא מידי תמורתו מאכל אחר, ובמשך שבתו על כס הרבנות בעיר קארלין התחיל לגלות את חדושי תורתו בשער בת רבים וגמר את חבוריו היקרים והכינם אל הדפוס, וכמה פעמים שמעו אזנינו דבריו היוצאים מפה טהור וקדוש כי כל מגמתו הוא להדפיס חבוריו לחלקם בבתי מדרשים ולהפיצם בין לומדי תורה חנם אין כסף, וביותר טרח ויגע לפרש ולבאר את סדר קדשים, כי סדר קדשים לא נתפרש עדיין כראוי, ורבו השבושים בו, לכן עמל ויגע ברב תבונתו לסקל השבושים ולנקות השגיאות, גם להפיץ קרני אורה על המחשכים אשר בו, למען ילכו וישוחו ההוגים בתורת ה' ברחבה ולא יכשלו לנצח:

אהה ליום כי נאסף השמש בצהרים כי בליל ב' תשעה ימים לחדש מרחשוון שנת תרי"ב לפ"ק בן ארבע וששים שנה, גוע יצחק אבינו, אמנם אם נסתרה השמש מפנינו אך קרן אורה עוד יופיע לנו, ויאיר עיני לומדי תורה, ויהיה לנו לניחומים על אבדן זהרי השמש מפנינו, וספריו הקדושים ישלמו נחומים לנו ולכל המתאבלים על מות הצדיק, אמן:

ובחתימת דברינו אלה יזכר על כל טוב שם כבוד אמנו הרבנית אשה יראת ה' היא תתהלל מרת שיינא אסתר תי', כי בה בטח לב בעלה אבינו הגאון ז"ל כל הימים אשר חי על פני האדמה ומפרי כפיה כלכלה אותו ואת ביתו, היא הסירה והרחיקה מעליו כל דאגה ועמל למען לא ינוע לבבו מאוהל של תורה, ושליו ושלאנן ישב בבית ה', היא גמלתהו כל טוב וה' יגמול אותה, ויאריך ימיה בטוב ובנעימים, ושכרה יצפון ליום הצפון וחתום מעיני כל בשר וגם אחרי אשר הוסר מאתנו הנזר, ועטרת ראשנו הוסרה מעלינו היא היתה לנו למשענה להוציא את ספרי אבינו ז"ל לאור, כי כתתה רגליה לעת זקנותה לבוא בווילנא בגלל ההדפסה, וכל אשר לה הרימה תרומה להדפיס את הספרים, גם בכל מכתב אשר תכתב אלינו תמיד תזכיר ותוכיח ותאמץ אותנו למהר להדפיסם ולהוציאם לאור, יהי משכורתה שלמה מאת ה' הגומל טוב לטובים ולישרים, גם שם בת דודנו הגאון ר"י ז"ל, זו הגבירה המפוארה ומפורסמת מרת פייגיל תי' אשת הרב הגדול, גאון וגביר נעלה ומרומם, עמוד בית ישראל מוהר"י זיסל ראפפאפארט נ"י ובנותיה העדינות ומהוללות יזכר לטוב, כי גם הנה היו למשען עוז להקים את רצון אבינו הגאון זצ"ל:

ועל טוב יזכר שם בעל המגיה הרב וכו' ר' יוסף תנחום בר"ד ז"ל מאנטאקאלי' אשר יגע ועמל בשקידה נפלאה במלאכת הקודש להסיר המכשולים והשבושים שנפלו מהמעתיקים את כתב יד המחבר ז"ל בכרך הראשון על מסכת יבמות, הוריות, ומכרך הלז על מסכת זבחים ומעילה.

נאום הרבנים אברהם, יעקב ברוך, משה שלום, דוד יהודא, בני הגאון המחבר ז"ל:

נוסח מצבת הגאונים קרן אורה ומשכנות יעקב

מצבת אבן
על מות שני בני אהרן

מטה אהרן הציץ ציץ ופרח
ויהי בעדת ישראל לנס ופלא
וכבוד ה' על בית אהרן זרח
ויהי למופת שני בניו אלה

גאון יעקב ויצחק מכונים בשמם
וירימו נס ותורן בים התורה
בחבוריהם היקרים נודעו בעמם
קהלות ומשכנות יעקב. וקרן אורה

הה! ארזי אל קדושים בארץ
הוגי בתורת ה' יומם כליל
מי יורה בעם? מי יגדור פרץ?
ומי בתושיה יעשה חיל?

ארזים רמים יחד פה הורדו
נעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו:

---

---

שולי הגליון

---

---

· מעבר לתחילת הדף