קרית ספר/שכירות/יב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png שכירות TriangleArrow-Left.png יב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
יצחק ירנן
ציוני מהר"ן
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

מצות ריג שיניח בעל הבית לשכיר שיאכל ממה שהוא עושה בו בגידולי קרקע כדכתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן וכתיב כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילות בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך וכדתנן פרק השוכר את הפועלים (בבא מציעא דף פז:) ותניא כי תבא נאמר כאן ביאה ונאמר להלן ביאה ולא תבא עליו השמש מה להלן בפועל הכתוב מדבר אף כאן בפועל ואשכחן כרם כל מילי מנלן כתיב קמה כי תבא בקמת רעך וגו' ואי פרכ' מה לקמה שכן חייבת בחלה כרם יוכיח מה לכרם שחייב בעוללות קמה תוכיח וחזר הדין לא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שכן דבר שגידולי קרקע ובשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו כדכתיב ואל כליך לא תתן בסיפי' דקרא דמשמע אלא לכליו של בעל הבית תתן אלמא בשעת מלאכת חיבורן קאי ובקרא דקמה נמי כתיב וחרמש לא תניף אלמא בשעת חרמש קאי אף כל שהוא גידולי קרקע וגמר מלאכה פועל אוכל בו ומשום דאיכא למיפרך מה לצד השוה שכן יש בהם צד מזבח יין לנסכים וסלת למנחות ילפינן מדכתיב וחרמש לרבות כל בעלי חרמש ומשום דאיכא דלאו בר חרמש כגון מוסק בזתים וגודר בתמרים דרשינן ליה מקמה לרבות כל בעלי קומה העומדים בקומה בארץ והכל בכלל ואף על גב דקמה מחייב השתא דאתי חרמש ואיתרבי ליה כל דבר חרמש אף על גב דלא מחייב בחלה קמה למה לי לרבות כל בעלי קמה כדאמרינן והשתא דנפקא לן מחרמש ומקמה קרא דכי תבא בכרם רעך למה לי להלכותיו לא תבא בכרם וכו' בפועל מיירי דנאמר כאן ביאה וכו' כדאמרינן לעיל וכולי קרא דרשינן ליה.

ב[עריכה]

העושה בתלוש שהוא גידולי קרקע אינו אוכל אלא עד שלא יגמור עבודתו והעושה במחובר בקוצר ובוצר אינו אוכל אלא כשיגמור כגון שימלא הסל כשהוא בוצר כדתנן התם במתני' ואמרינן בגמרא אדם שאוכל בתלוש מנא לן דכתיב קמה קמה שתי פעמים אם אינו ענין לאדם במחובר תנהו ענין לאדם בתלוש ור' אמי אמר לא צריך קרא דכתיב כי תבא בכרם רעך מי לא עסקינן ששכרו לכתף ואמר ליכול ורבינא נמי אמר לא צריך קרא דכתיב לא תחסום שור בדישו מכדי כל מילי איתנהו בחסימה דילפינן שור שור משבת דכתיב ביה וכל בהמתך ואם כן ליכתוב רחמנא לא תדוש בחסימה שור דכתב רחמנא למה לי לאוקושי חוסם לנחסם ונחסם לחוסם אדם לשור ושור לאדם לענין אכילת פועלים מה חוסם אוכל במחובר אף נחסם ומה נחסם אוכל בתלוש בשעת מלאכה אף חוסם כשהוא פועל אוכל בתלוש בשעת מלאכה:

ג[עריכה]

אזהרת שח שלא יאכל השכיר במחובר לקרקע בשעת מלאכה כדכתיב וחרמש לא תניף על קמת רעך ר"ל כשאתה עוסק במלאכה לא תניף חרמש לאכילתך אלא אחר שעשה מלאכה במלוי הסל לפירוש הרב ז"ל וכדכתיב וקטפת מלילות בידך:

אזהרת שט שלא להוליך בידו ממה שעושה או ליקח יתר על אכילתו לתת לאחרים כדכתיב ואל כליך לא תתן ואין לוקין על לאו זה שאם לקח מה שאין לו בו זכות חייב לשלם.

ד[עריכה]

החולב והמחבץ והמגבן אינם אוכלים כדתניא התם מה דיש מיוחד שגידולו קרקע וכו' ואף על גב דכתיב כי תבא בכרם רעך דהוי גידולי קרקע כיון דכתיב קמה לרבות כל בעלי קומה הוה אמינא דליחייב נמי דלאו גידולי קרקע נינהו קמ"ל. המנכש בבצלים ושומים ושומרי גנות אינם אוכלים כדתניא נמי התם מה דיש שהוא מיוחד שבשעת גמר מלאכה ופועל אוכל בו יצא מנכש וכו' ואף ע"ג דכתיב ואל כליך לא תתן דהוא גמר מלאכה איצטריך דיש דאף על גב דמשליף קטיני מביני אלימי והרי נותן לכליו של בעל הבית הא סוף לאו גמר מלאכה היא דעקר פעולה משום תיקון גדולים הוא שהם מחוברים ועומדים.

ה[עריכה]

אין הפועל אוכל אלא מדבר שעדיין לא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה כדילפינן התם מה דיש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר היכא דלא שייך חלה כבודל בתמרים ובגרוגרות והיכא דשייך חלה לא חשוב אלא שנגמרה מלאכתו לחלה. אין הפועל אוכל בשל הקדש דכתיב בכרם רעך ואכלת ולא של הקדש היה עושה בידיו ולא ברגליו או איפכא ואפילו בכתפו דאינו מזיז ידיו ורגליו הרי זה אוכל כדתנן במתני' התם דף צ"א ובגמרא מאי טעמא כי תבא בכרם רעך בכל מאי דעביד.

י[עריכה]

היה עושה בענבים לא יאכל בתאנים או איפכא דכתיב בכרם ואכלת ענבים והעושה בגפן זה אינו אוכל באחרת דממה שהוא נותן לכליו של בעל בעי' כדאיתא התם. לא יאכל ענבים ודבר אחר לטבול ענבים במלח לממתקן שיאכל הרבה דכתיב ענבים אסור למוץ בענבים דכתיב ואכלת ולא מוצץ ולא יהבהבו ויאכל דהוי כענבים ודבר אחר דהבהוב ממתק טעמן ואכילה גסה ממעטינן לה מדכתיב שבעך. ויש לו לאכול אפילו יותר מכדי שכרו דכתיב כנפשך שבעך. ועד שלא הילכו שתי וערב בגת אינם שותים יין דהוי עושין במין זה ואוכלים במין אחר עד שיהלכו שתי וערב דהשתא עושין בענבים ויין. ולא זכתה תורה לאכול אלא לפועל עצמו לא לבניו אפילו מחלקו דכתיב ואל כליך לא תתן ומה שהוא אינו אוכל הוי כנותן לכליו להוליכו לביתו ואפילו הוא נזיר אינו נותן חלקו להם.

יד[עריכה]

יכול פועל לפסוק עליו שלא יאכל אף על פי שזכתה לו תורה הרי הוא מוחל ואינו יכול לפסוק על קטנים דמשל שמים הוא אוכל במתנת גמילות חסדים כשאר מתנות עניים:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.