קרית ספר/שחיטה/יב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png שחיטה TriangleArrow-Left.png יב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
חידושי רבנו חיים הלוי
מעשה רקח
קרית ספר
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

אזהרת קמד שלא לשחוט אותו ואת בנו ביום א' דכתיב ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד הבשר מותר באכילה דמדאיצטריך רחמנא למיסר מחוסר זמן לגבוה מכלל דלהדיוט שרי והשוחט הוא שלוקה כדכתיב לא תשחטו ביום א' ואינו לוקה אלא על שחיטת האחרון דהוא עביד איסורא דקמא לאו מידי עביד.

ב[עריכה]

איסור אותו ואת בנו נוהג בכל מקום ובכל זמן דכל שהוא חובת הגוף נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ דכתיב אלה החוקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ כל הימים אשר אתם חיים על האדמה. החוקים אלו המדרשות והמשפטים או הדינים אשר תשמרון זו משנה שמביאה לידי מעשה לעשות זו מעשה בארץ שומע אני לא יהו נוהגות כל המצות אלא בארץ ת"ל כל הימים אשר אתם חיים על האדמה ובין בארץ בין בחוצה לארץ ואחר שריבה הכתוב ומיעט שכתב בארץ צא ולמד על אי זה מהם אומר הכתוב כל הימים אשר אתם חיים על האדמה ממה שאמור בענין דסמיך ליה אבד תאבדון וגו' דהיינו ע"ז ועליה נתרבו כל מושבות כדכתיב כל הימים אשר אתם חיים והוי דבר הלמד מענינו שהוא א' מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהם מן התורה מה עבודה זרה היא חובת הגוף ונוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ דעליה נתרבו כל מושבות כדכתיב כל הימים אשר אתם חיים אף כל שהוא חובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ בחולין ובמוקדשים דכתיב שור או כשב או עז כי יולד וגו' ירצה לקרבן אשה וסמיך ליה אותו ואת בנו לימד על אותו ואת בנו שנוהג במוקדשים ולא תימא דדוקא במוקדשים ולא בחולין דשור הפסיק הענין דאי אקמאי קאי נשתיק מיניה ונכתוב אותו ואת בנו דהא בשור ובשה איירי לעיל. ולא תימא כיון דהפסיק הענין בחולין אבל לא במוקדשים דהא אפסקיה דכתיב ושור וי"ו מוסיף על ענין ראשון בין קדשים הנאכלים בין שאינם נאכלים דבכולהו כתיב לעיל ומיום השמיני והלאה ירצה וגו'.

ג[עריכה]

אין איסור אותו ואת בנו נוהג אלא בשחיטה בלבד דכתיב לא תשחטו בשחיטת שניהם הוא האיסור אבל ניחר או נתנבל בין ראשון בין שני לא דהא ליכא שחיטה כלל בחד מינייהו מיהא. ושחיטת חרש שוטה וקטן בינם לבין עצמם הויא נבלה דרוב מעשיהם מקולקלים ומותר לשחוט שני אחריהם כדאמר. וספק נבלה הויא ספקא דאוריתא אי מצי למשחט בתריה אי לאו ושחיטה שאינה ראויה לאכילה שמה שחיטה דהא דבר אחר כגון טרפה או שור הנסקל וכיוצא בו גרם לה ליפסל ובין ראשון בין שני ששחט שחיטה כזו שאינה ראויה מחמת דבר אחר איכא איסור אותו ואת בנו.

ז[עריכה]

ואם שחטו לע"ז פטור משום אותו ואת בנו שהרי נתחייב בנפשו וכתיב כדי רשעתו דילפינן מיניה דאם נתחייב בהדי מלקות מיתה או ממון לא נעביד ביה תרתי דמשום רשעה אחד אתה מחייבי כדכתיב כדי רשעתו ואף על גב דסמיך לארבעים יכנו אין לנו לומר דילקה ולא ימות כמו שלוקה ואינו משלם דהא משום דעבר שתי עבירות לא איתגורי איתגור.

ח[עריכה]

אין איסור אותו ואת בנו נוהג אלא בבהמה טהורה בלבד דכתיב ושור או שה ודרשינן נמי שור ולא חיה שה ולא עוף. ונוהג בכלאים כגון צבי שבא על העז ושחט העז ובנה דאף על גב דנימא חוששין לזרע האב אמרינן שה אפילו מקצת שה ומלקינן ליה. אבל עז שבא על הצביה לא לקי אם שחטה הצביה ובנה דמספקא לן מדאוריתא אי חוששין לזרע האב אי לאו דדילמא פרה ובנה אסרה תורה כדכתיב ושור או שה לא צביה ובנה או דילמא חוששין לזרע האב ושה ואפילו מקצת שה אמרינן ומלקות ליכא דשמא אין חוששין ואפילו מקצת שה ליכא הילכך הויא לה התראת ספק. היתה בת הצביה זאת הנקבה ושחטה ואת בנה ביום א' זה לוקה וצ"ע דכיון דמספקי' אי חוששין דילמא ליכא אפי' מקצת שה ולא לקי וכן כלאים הבא ממין כבש וממין עז לוקה משום אותו ואת בנו דאמר קרא או לרבות את הכלאים.

י[עריכה]

מותר לשחוט את המעוברת עובר ירך אמו הוא ולא שחט אלא אם ואפילו יצא חי יכולין לשוחטו מדאוריתא דשחיטה שאינה צריכה היא דהא הוכשר בשחיטת אמו.

יא[עריכה]

איסור אותו ואת בנו נוהג בנקבות שזה בנה ודאי וכתיב בנו שכרוך ודבוק תמיד לילך אחריו ודרך הוולד להיות כרוך אחר אמו ולא אחר אביו יצא זכר דאף ע"ג דכתיב אותו אין בנו כרוך אחריו ואם נודע בודאי שזהו אביו הוי ספק אי נוהג בהו או לא דילמא אותו כתיב דמשמע זכר או דילמא אותו א' ולא ב' דהיינו אם דכתיב בנו דכרוך אחריה כדאמר.

יב[עריכה]

השוחט פרה וב' בניה לוקה ב' מלקיות שהרי עובר על כל א' בלאו אותו ואת בנו שחט את בניה ואח"כ שחט אותה לוקה א' דאין כאן שחיטת איסור אלא אחד שחטה ואת בתה ואת בת בתה לוקה ב' דשתיהן שחט באיסור שחטה ואת בת בתה ואחר כך הבת אינו לוקה אלא אחת דחד איסור וחד מעשה הוא. ובנו ואותו נמי חייב דכתיב לא תשחטו לשון רבים משמע שנים הזהיר שניהם בין שוחט את האם בין שוחט את הבת ולא משכחת שנים עוברים אלא בשלש בהמות הא כיצד בת ואם ובת דאי אם ושני בניה למה לי קרא פשיטא כי היכי דמחייב אהאי מחייב אהאי ואי בפרה ובתה ובת בתה תרוייהו אותו ואת בנו נינהו אלא על כרחי' בא' שוחט פרה והשני את אמה והשלישי את בתה ואתא לאשמועינן דבבנו ואותו נמי חייב ומדהוה מצי למיכתב ישחטו וכתב תשחטו משמע נמי דבין ע"י אחד בין ע"י שנים לא יהיו נשחטים אותו ואת בנו.

יז[עריכה]

יום א' האמור באותו ואת בנו היום הולך אחר הלילה כדכתיב במעשה בראשית ויהי ערב ויהי בקר ברישא ערב והדר בקר דילפינן יום אחד דהכא מיום אחד דהתם. שחט בין השמשות לא ישחוט את השני עד שיעבור כל היום דבין השמשות ספק יום ספק לילה והוי ספיקא דאוריתא:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.