קרית ספר/שבועות/ז

קרית ספר ‏ שבועות ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

כל הכופר ממון ונשבע או שהשביעו התובע וכפר חייב בשבועת הפקדון כדכתיב וכחש בעמיתו בפקדון וגו' ונשבע על שקר וגו' והביא את אשמו וגו' ואע"פ שלא ענה אמן חייב שכפירתו אחר שהשביעו התובע כעניית אמן הוא. ומושבע מפי אחרים בפקדון ילפינן לה משבועת העדות בג"ש דתחטא תחטא מה שבועת העדות מושבע מפי אחרים כדכתיב ושמעה קול אלה וגו' שבועת הפקדון מושבע מפי אחרים חייב ואע"ג דהתם בעינן שנשבע מפי אחרים בב"ד כדכתיב אם לא יגיד במקום שאלו היה מגיד היה מועיל אמרינן דון מינה ואוקי באתרא דון מינה כדילפינן בג"ש ואוקי באתרא כלומר לאחר שהבאתו למושבע מפי אחרים לכלל שבועת הפקדון העמידהו כמשפט הכתוב בו מה מפי עצמו דכתיב ונשבע על שקר דמשמע מפי עצמו הוי בין בב"ד בין שלא בב"ד כדכתיב וכחש בעמיתו כל דהו אפילו שלא בב"ד אף מפי אחרים שהבאת לו ממקום אחר הוי בין בב"ד בין שלא בב"ד ומה מפי אחרים דעדות אף על פי שלא ענה אמן חייב דהא ושמעה קול אלה כתיב ואם לא יגיד וגו' דמשמע דכיון שאינו מגיד אלא שאומר איני יודע לך עדות חייב ה"נ מפי אחרים דפקדון דילפינן מעדות אע"פ שלא ענה אמן דכפירתו אחר שבועת התובע הויא כעניית אמן וכדאמרינן.

ב

תבעו בקנס וכפר ונשבע פטור דכיון דאי אודי לא מחייב לשלומי כדילפינן בדוכתא כי כפר נמי לאו ממונא כפר וקרא כתיב והיה כי יחטא וגו' והשיב את הגזלה והאי לאו בת השבה היא דכיון דאי הודה פטור כדאמרינן וחייב משום שבועת ביטוי שהרי נשבע על שקר. וכן תבעו קרקע או עבד או שטר אף על פי שאם הודה משלם מה שכפר פטור משבועת הפקדון אם נשבע דכתיב בפקדון או בתשומת יד וגו' וכחש בעמיתו כלל בפקדון או בתשומת יד או בגזל פרט או מכל אשר ישבע עליו חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה פרט מפורש דבר מטלטל וגופו ממון אף כל דבר מטלטל וגופו ממון יצאו קרקעות שאין מטלטל יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות דכתיב והתנחלתם אותם לרשת אחוזה כאחוזה יצאו שטרות שאף ע"פ שמטלטלים אין גופן ממון וחייב בשבועת ביטוי דהא נשבע על שקר.

ה

אחד נשבע אחר שתבעו או נשבע מעצמו אף ע"פ שלא תבעו חייב דכתיב וכחש בעמיתו כל דהו משמע. ואם נשבע לשלוחו חייב דשלוחו של אדם כמותו כדילפינן בעלמא דבשבועת העדות הוא דבעינן שיכפור לו ולא לשלוחו מדכתיב אם לוא יגיד מלא משמע שצריך שיכפור לו כדלקמן אבל הכא דאף בנשבע מעצמו אע"פ שלא תבעו חייב על יד שלוחו נמי חייב.

ז

ואינו חייב עד שישביענו בלשון שהוא מכיר דלא בעיא דוקא לשון קדש דומיא דשבועת הר גריזים דכתיב בשבועת העדות ושמעה קול אלה מדלא כתיב והשביעוה באלה משמע בכל לשון שהיא שומעת ושבועת הפקדון אתיא בג"ש דתחטא תחטא משבועת העדות.

ח

שבועת הפקדון במזיד והתראה אינו לוקה שהכתוב הוציאו מכלל חייבי מלקות וחייבו באשם בין [בזדון] בין בשגגה דכתיב וכחש בעמיתו וגו' כדילפינן לעיל פ"א.

ט

כפר ד' או ה' פעמים כפירה אחת על כל שבועה ושבועה בין בב"ד בין שלא בב"ד חייב קרבן על כל שבועה ושבועה דאם הודה אחר שכפר היה חייב לשלם אפילו כפר בב"ד ונמצא פוטר עצמו בכל כפירה מן התשלומין. כלל בשבועה אינו חייב אלא אחת פרט בין בדברים בין באנשים חייב על כל אחד ואחד ופרוטה א' מכמה דברים שתבעוהו מצטרפין וחייב. חזר וטען שאבד ונשבע אחר שנשבע והודה ואח"כ חזר והודה משלם חומש א' על כל שבועה ושבועה דכתיב וחמישיתיו יוסף עליו התורה רבתה חמשיות הרבה על קרן א'.

טז

פחות מפרוטה אינו ממון ופטור משבועת הפקדון וחייב בשבועת ביטוי:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.