קרית ספר/ערכין וחרמין/ג

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

קרית ספרTriangleArrow-Left.png ערכין וחרמין TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
יצחק ירנן
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[edit]

אין ערך אלא בזמן הערך לא בזמן ההעמדה דכתיב כערכך יקום דמשמע ערכי' בשעת ערך שאם העריך עצמו פחות מבן עשרים ונעשה יתר על עשרים אינו נותן אלא ערך פחות מבן עשרים.

ב[edit]

כל הערכים הקצובים הם לעשיר אבל לעני אפי' בסלע אחד נפטר דכתיב ואם מך הוא מערכך על פי אשר תשיג יד הנודר ומנין שהוא נותן סלע אחד אם אין לו דכתיב וכל ערכך יהיה בשקל הקדש כל ערכין שאתה מעריך לא יהו פחות מסלע שאפילו עני שבענים לא יתן פחות ממנו ומיהו היכא דאית ליה טפי יהיב דכתיב על פי אשר תשיג יד הנודר. ואין בערכין יותר מחמשים דכתיב חמשים ואם לא נמצא בידו אפילו סלע אין לוקחין ממנו פחות כדילפינן. ואם השיגה ידו והעשיר נותן ערך עשיר דעני המעריך עצמו והעשיר קודם נתינה נותן ערך עשיר כדילפינן מדכתיב אשר תשיג יד הנודר והרי ידו משגת. ועשיר שהעני נמי משלם ערך עשיר דכתיב על פי אשר תשיג יד הנודר והרי היתה ידו משגת בעת שנדר אבל עני תחלה וסוף אף על פי שבאמצע היה עשיר אינו נותן אלא ערך עני דבשעת העריכו או בשעת עמדו בדין בעינן דליהוי עשיר כדילפינן מקרא.

ו[edit]

עני שאמר מה שאמר זה עלי עשיר שהעריך חייב בערך עשיר שהוא ערך שלם לא כעני שהעריך עשיר שאינו חייב אלא בערך עני כפי אשר תשיג ידו דכיון שאמר מה שאמר זה עלי נתחייב בכל מה שחייב העשיר והרי הוא כדמים. ומה בין זה לזה כיון שאין בידו לשלם שהרי הוא עני דמי שהעריך עשיר והוא עני נותן כפי השגת ידו ואחר כך העשיר אינו חייב לשלם יותר וזה שאמר מה שאמר זה עלי ישאר שאר הערך עליו עד שיעשיר וישלים. וכן המפרש ערכי עלי חמשים סלעים דכיון דפירש כמה סלעים הרי הוא כאלו נדר כל כך דמים וישלים לכשיעשיר וכן בדמי עלי וכיוצא בו הרי הוא כמי שאמר מנה עלי הקדש שהוא חייב ליתן מנה גמור דכתיב גבי ערכים יעריכנו הכהן דמשמע לו ולא לאחר דגבי ערכין נדון בהשג יד כאשר יעריכנו הכהן ולא גבי נדרים. אמר ערך סתם דאמרן לעיל דאינו חייב אלא ג' סלעים פחות שבערכין נדון בהשג יד דכתיב בערכך לומר דערך סתום ערך נקרא ודינו כשאר ערכין ונדון בהשג יד.

יא[edit]

אמר ערכי עלי וחזר ואמר ערכי עלי ונתן תשע לשנייה וסלע לראשונה יצא ידי שתיהן דכי יהיב לראשונה כל מה דאית ליה יהיב דלא נשאר לו אלא סלע ולשנייה ליכא למימר אמאי לא יהיב כולהו עשרה דהא אפילו מאי דיהיב לאו דידיה הוא דהא משעבד לראשונה אבל נתן תשע לראשונה ואחד לשנייה יצא ידי שנייה דהא אין ידו משגת יותר וידי ראשונה לא יצא דהא לא נתן כל מה שידו משגת דהא נשאר לו סלע ולכשיעשיר ישלים. אמר שני ערכי עלי בבת אחת הוי ספק כיון דכי הדדי תפסן יהיב חמשה להא וחמשה להא והא נתן כפי השג יד או דילמא כולהו חזיין להאי וכולהו חזיין להאי ועדין אחד מן הערכין עליו עד שיתן כפי השג יד.

יג[edit]

הפריש ערכו או דמיו ונגנבו או אבדו אע"ג דלא אמר עלי כגון שאמר הריני בערכי הריני בערך פלוני חייב באחריותו עד שיגיע ליד הגזבר דכתיב בפודה שדה מקנה מן ההקדש ונתן את הערכך ביום ההוא דהוה ליה למיכתב ונתן אותו או ונתנו דהא כתיב ברישיה דקרא את מכסת הערכך מה ת"ל הערכך ש"מ אערכין קא מהדר לומר אין ערכין קדושים עד שעת נתינה דהאי את הערכך קאי אערכין כדאמר' דאלו בפדיון הקדש כתיב לעיל מיניה והיה בלא שום נתינה.

יד[edit]

חייבי ערכין ודמים ממשכנין אותם דכיון דמסדרין לו כדבסמוך דילפינן מדכתיב ואם מך הוא מערכך החייהו מערכך משמע דגזבר בא למשכנו ונוטל מה שבידו. ואינם חייבים להחזיר המשכון ביום ובלילה דבהדיוט הוא דכתיב השבת העבוט ולא בהקדש דכתיב ולך תהיה צדקה יצא הקדש שאין צריך צדקה. ומוכרין כל הנמצא להם ונפרעים מהם ואין מוכרין כסות אשתו ובניו דאין דעתו עליהם דנעשה כמי שהקנה להן כסותן מעיקרא וכן מה שעשה לשמן ובהקדש נמי לא הקדיש את אלו. ונותנין לו דברים הצריך לו מנכסיו כדמפרש ולא לאשתו ולבניו דכתיב הוא ומשמע הוא יש לו הויה וחיות מדמי ערך ולא אשתו ובניו וטעמא דאמר קרא אם מך מערכך הוה דרשינן החייהו דהכי משמע הוא יהיה קיים מערכך. ואין להקדש אלא מקומו ושעתו כמו שהוא דכתיב ונתן את הערכך ביום ההוא לרבות כל דבר של הקדש שאין ממתינין לו ואין מוליכין אותו למקום אחר דאין להקדש אלא מקומו ושעתו למרגלית לעבד ופרה דביום ההוא כתיב כדאמרינן וקדש לה' משמע כל דבר שהוא קדש לה' כגון סתם הקדשות שהם לבדק הבית כלן יהו ניתנים ביום ההוא מיד שלא ישהא אותן דאתו לאשהויינהו כדי להשביח ואתו לידי פסידא ומהאי טעמא נמי אין משתכרין מן ההקדש וקרקעות מכריזין עליהם ששים יום ואחר כך מוכרין אותם:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.