קרית ספר/עבדים/ה

קרית ספר ‏ עבדים ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

עבד כנעני נקנה בכסף בשטר ובחזקה כדתנן דף כ"ב וילפינן להו בגמרא מדכתיב והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה הקישן הכתוב לשדה אחוזה דנקנה בכולהו כדילפינן בדוכתיה וכל אומות ככנענים משנמכר לעבד אלא שכל עבדים נקראים על שם כנען משום דכתיב ביה עבד עבדים ואמר בגמרא תנא אף בחליפין דשדה נמי נקנה בחליפין כדילפינן בדוכתיה ונקנה ג"כ במשיכה דומיא דמטלטלי וקונה את עצמו בכסף שנתן אחר לרבו על מנת שיצא העבד לחירות דכיון דאמר ליה על מנת אהני ליה תנאיה לרבנן כדאמרינן התם ונראה דכמו שנקנת בכסף כדילפינן משדה אחוזה קנה עצמו נמי בכסף בשטר הוא שכותב לו הרי את בן חורין וכו' ומוסרו לו בפני עדים או חתום בעדים כגט אשה דגמרינן לה לה מאשה.

ד

המכה עבדו בכוונה וחסרו אחד מכ"ד איברים שאינם חוזרים יוצא לחירות כדכתיב וכי יכה איש את עין וגו' ואמרינן בגמרא בשלמא שן ועין כתיבי אלא ראשי איברים מנא לן גמר במה מצינו מה שן ועין מומין שבגלוי ואינם חוזרים אם נטלן אף כל מומין שבגלוי ואינם חוזרים ודרשינן כלל ופרט וכלל כי יכה כלל שן ועין פרט לחפשי ישלחנו חזר וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט שהוא מום שבגלוי ואינו חוזר יצא מסרס עבדו בבצים או חותך לשונו דאינם מומין שבגלוי ומשום דלא בעינן בטל ממלאכה דומיא דשן ועין דרשינן להא בריבה ומיעט וריבה ורבי כל מילי אפילו אינו בטל ממלאכה. המפיל שן קטן אינו יוצא לחירות דכתיב שן ועין ואי כתב שן לחוד הוה אמינא אפילו שן דחלב דהיינו קטן שעתיד להחליף כתב עין לומר דאינו מחליף ואי כתב עין ה"א מה עין שנברא עמו אף כל שנברא עמו אבל שן לא צריכא ואף על פי שחסר אחד מאיבריו צריך גט שחרור להתירו בבת חורין דכתיב הכא ישלחנו וגמר משילוח דאשה מה היא בשטר אף שילוח דעבד בשטר. ועבד שלא מל ולא טבל אלא הוא בגיותו אינו יוצא בראשי איברים כיון שאינו במקצת מצות.

ו

היתה לו אצבע יתירה וחותכה יוצא בה לחרות דכיון דנספרת על גב היד שהיא בשורת שאר אצבעות הוי כשאר אצבעות דהוו מום שבגלוי ואינו חוזר. אחד מראשי איברים שהוא בטל ממלאכה אם חתכו הרי חסר בו אבר ויוצא לחרות דאמר בעוף דאין תמות וזכרות בה ואפילו הכי נחטטה עינה פסולה אף על גב דסמויה מעיקרא דכתיב מהעוף ולא כל העוף אלמא כי חטטה משוי לה מומא וכן כשלא חסרו אלא שבטלו ממלאכתו כגון שסמא עינו או חרשו והיינו כשהכהו על עינו או על אזנו אבל הכה בכותל כנגדם והבעיתו בקול ואינו רואה או אינו שומע אינו יוצא לחרות דאדם דהוי בר דעתא איהו מבעית נפשיה שנותן לבו אל פחד הבא פתאום.

ז

הכהו על עינו וחסרה מאורה או על שינו ונדדה אם אינו יכול להשתמש בהם יוצא לחרות דאף על גב דלא סמאה לגמרי הויא השחתה כיון שאינו יכול להשתמש בה ואם היתה כך מעיקרא והפילה אינו יוצא לחרות דהויא כנפולה כבר. הכהו על ידו אינו יוצא לחרות דחוזר ובעיא מום שאינו חוזר כדאמרינן. תלש בזקנו ודלדל בו עצם דאף על גב דליכא ביטול מלאכה כשן ועין דעצם דזקן לאו מידי עבד כיון דבגלוי הוא ואינו חוזר הוי ככ"ד ראשי איברים דלחפשי ישלחנו כתיב והוי ריבויא ואינו לשון כלל להיות נידון בכלל ופרט אלא בריבה ומיעט וריבה וריבה הכל ולא תימא א"כ הכהו על ידו וצבתה נמי אע"ג דחוזר דאם כן שן ועין מאי אהני ומאי מיעט.

יא

חסרו בלא כוונה כלל אינו יוצא לחרות ואם נתכוון לנגוע בה והפילה יצא לחירות דכתיב ושחתה עד שיתכוין לשחתה.

יד

המפיל שן עבדו וסימא עינו כיון דיצא לחרות בשן נותן לו דמי עינו דאע"ג דצריך גט שיחרור היינו לישא ישראלית ודרשינן במכילתא תחת עינו תחת שינו שיצא על הראשונה ונוטל דמי שנייה.

טו

מי שחציו עבד וחציו בן חורין או הוא של ב' שותפין אינו יוצא בראשי אברים שאינו מיוחד לרבו שחבל בו וכתיב עבדו ואמתו כדיליף ר' יצחק במכילתא ובפרק החובל אמרינן כמאן כרבי אלעזר מה כספו הוא המיוחד לו אף עבדו המיוחד לו.

טז

עבדי צאן ברזל יוצאין בראשי איברים אם חסרן הבעל ועבדי נכסי מלוג אין יוצאין לא מן הבעל ולא מן האשה שאינם של בעל וגם אינם מיוחדים לאשה.

יז

יציאת העבד בראשי איברים נוהג בכל זמן ובכל מקום בב"ד סמוכים מפני שהוא קנס שמשלם יותר מדמי עינו ביציאה לחרות:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.