קרית ספר/עבדים/ד

קרית ספר ‏ עבדים ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אף על פי שיש רשות לאב בבתו נערה אינו יכול למוכרה דאם כשמכרה כשהיא קטנה יוצאה בסימני נערות כל שכן דאינו מוכרה וכדתני' במכילתא ובמס' ערכין אף הקטנה שהיא אילונית בסימניה יש לאביה [רשות] למוכרה כל זמן שהיא קטנה ואינה יוצאה אלא בבגר כדנימא לקמן. טומטום ואנדרוגינוס אינם נמכרים אלא כדין עבד עברי ולא כאמה עבריה דכתיב גבי עבד אם אדוניו יתן לו אשה וגו' וגבי אמה ואם לבנו יעדנה והני לאו בני אשה ולא ייעוד נינהו.

ב

אין האב רשאי למכור בתו אלא א"כ העני כדאמ' גבי מוכר עצמו ואף על פי כן כופין אותו לפדותה משום פגם משפחה כדאמ' פרק קמא דקידושין דף י"ח אין לו לפדותה עובדת עד שתצא.

ג

אמה העבריה נקנית בכסף או בשוה כסף דהואיל ומיקדשא בכסף הדין נותן שתהא נקנית בכסף ונקנית בשטר כדכתיב אם אחרת יקח לו הקישה הכתוב לאחרת כדאמר' לעיל ריש פרק ב' ואינה נקנית בפרוטה שאינה ראויה לגרעון כסף וכתיב והפדה מלמד שמגרעת וכו'. ושטר אמה העבריה האב כותבו כרב חסדא דף ט"ז כי היכי דשטר שדות מוכר כותבו כדילפינן מן ואקח את ספר המקנה.

ד

אמה העבריה עובדת שש כדכתיב כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה ואם פגעה בה יובל קודם יוצאת כדאמרינן בעבד. מת אדון אף על פי שהניח בן יוצאה חנם כנרצע דכתיב ביה ועבדו לעולם ולא את הבן ולא את הבת וכתיב ואף לאמתך תעשה כן הקישה לנרצע דאף על גב דאמרן ואף לאמתך תעשה כן להעניק ניכתוב קרא לאמתך כן מאי תעשה שמעת מינה תרתי דמאי תעשה לאגמורי נמי אהענקה:

מצות רח לפדות אמה העבריה דכתיב והפדה ודרשינן מלמד שמגרעת מפדיונה ויוצאה ואם כתב לה שטר שיחרור ומחל על השאר יוצאה חנם כעבד דאמרי' התם פרק קמא דקידושין עבד עברי גופו קנוי עד שיגיעו ימי חיפושו. והרב שמחל על גרעונו אין גרעונו מחול ולכך צריך שטר שיחרור דלא גרע מכנעני דנפק משטר דכתיב או חופשה לא ניתן לה וגמר לה לה מאשה.

ה

אמה העבריה יוצאה בסימנין כדכתיב ויצאה חנם ותניא ריש פרק קמא דקידושין ויצאה חנם ולא פירש מתי תצא אלו ימי בגרות שהיא משתנה מנערות להיות בוגרת אין כסף אלו ימי נערות ומכי נפקא בסימני נערות לא איצטריך קרא לימי בגרות אלא לעיקר זבינא דאילונית למדנו שהיא נמכרת בקטנותה כשאר בנות דסלקא דעתך אמינא דמתיא סימני נערות הויא זבינא דלא מתיא סימני נערות לא הוי זביניה זבינא קמ"ל וזאת תצא בימי בגרותה כשיהיו לה עשרים שנה מקל וחומר ומה סימנין שאין מוציאין מרשות אב מוציאין מרשות אדון בגרות שמוציאין מרשות אב אינו דין שמוציאה מרשות אדון וכדאיתא התם דף ד'.

ו

אין אמה העבריה יוצאה בראשי איברים כעבד כנעני כדכתיב לא תצא כצאת העבדים וכן עבד עברי אינו יוצא בראשי איברים אלא משלם לו דמי עינו או שינו כחובל בחברו:

ז

מצות רט ליעד אמה העבריה לעצמו או לבנו דכתיב אשר לא יעדה מכלל שמצוה ליעדה וכתיב ואם לבנו ייעדנה וגו' ואם יעדה הרי היא כארוסה דיעוד אירוסין עושה כדאמרי' דף י"ח דאי נישואין כיון דנשאת אין לאביה רשות בה וכתיב בבגדו בה כיון שפירש טליתו עליה שוב אינו יכול למוכרה הא יעודי מיעד לה ואינה יוצאה אלא בגט או מיתת הבעל כדכתיב כמשפט הבנות וגו'. ומצות יעוד קודמת למצות פדיה כדכתיב אשר לא יעדה והפדה כדתניא במכילתא. מצות יעוד הרי את מקודשת או מאורסת לי ואפילו בסוף שש ואינו צריך ליתן כסף דמעות ראשונות לקידושין ניתנו ולכך אפילו בסוף שש שלא נשאר לו עליה אפילו פרוטה כרבנן דר' יוסי בר' יהודה. ונוהג בה מנהג אישות ולא מנהג שפחות כדכתיב כמשפט הבנות וגו' ואינו מיעד שתים כאחת כדתניא במכילתא לא ייעדה לא ייעד לב' כאחת ומשמע נמי יעדה מדעתה כדתני אבימי דאין יעוד אלא מדעת ודריש ייעדה לשון ידיעה. מת האדון אין בנו יכול ליעדה שהרי יצאה במיתת האדון כדילפינן לעיל. היעוד כאירוסין כדאמרינן לעיל דאי כנישואין הרי אין לאביה רשות בה וכתיב בבגדו בה וגו' הא יעודי מיעד לה. ואם שלש אלה לא יעשה לה שלא יעדה לו ולא לבנו ולא נפדה בגרעון כסף ויצאה חנם בסימנים כדאמרינן לעיל דאי שלש אלה הם שארה כסותה ועונתה אחר יעוד משמע ויצאה חנם בלא גט להכי דרשינן חנם בלא כסף בסימנין ולא חנם בלא גט וכדתניא במכילתא:

י

אזהרת שד שלא ימכור האדון אמה העבריה כדכתיב לא ימשול למכרה בבגדו בה ותניא פרק קמא דף י"ח מוכר אדם את בתו לאישות ושונה שאם קבל בה קדושין ונתארמלה או נתגרשה מן האירוסין חוזר ומקדשה לאחר וכסף קידושיה שלו' אם לא בגרה וכן מכרה לשפחות ושונה ומכרה לאחר שתצא וכן לאישות יכול לקדשה לאחר אחר שיצאה משפחות אבל לא יכול למוכרה לשפחות אחר שקדשה וחזרה אליו שנתארמלה או נתגרשה רבי שמעון אומר כשם וכו' ותנא קמא כרבי עקיבא דתניא בבגדו בה כיון שפירש טליתו עליה שוב אין רשאי למוכרה דברי רבי עקיבא דסבר יש אם למקרא בבגדו בה לשון בגד דאי לשון בגידה איבעי ליה למימר בבגדו כמו בשמעו ודריש הכי כיון שפירש אדון טליתו עליה לשם יעוד אם גרשה בגט אין האב יכול למכרה אבל לא יעדה וחזרה אצל אב חוזר ומוכרה כרבנן דאמרינן לשפחות אחר אישות הוא דלא כי הכא דמכי יעדה הוה ליה אישות אבל שפחות אחר שפחות מצי מזבן אבל הרב ז"ל מפרש שפחות אחר שפחות דיכול אפילו יעדה וחזרה לאביו במיתת הבעל או בגט יכול לחזור ולמכרה אבל לא לשפחות אחר אישות דדריש בבגדו בה שפירש המקדש טליתו עליה דהיינו שקדשה שוב אינו יכול למכרה ומשמע ליה לרב ז"ל דלא ימשול למכרה קאי אאדון דכיון דלא יעדה לא ימשול למכרה לעם נכרי ולא עשה כלום אם מכרה או נתנה לאחר וכן עבד עברי אין האדון יכול למוכרו ולא הוצרך לאומרו באמה העבריה אלא מפני שיש לו ליעדה.

יא

אין אמה העבריה נמכרת אלא למי שיש לו עליו או לבנו קדושין כדי שתהא ראויה ליעוד לו או לבנו דאף על גב דסברי רבנן דאין מוכרה לקרובים היינו בדליכא כלל יעוד כמו אם מכרה לבנו אבל אי איכא צד יעוד כגון שמכרה לאביו שיכול ליעדה לבנו שהיא בת אחיו מצי למוכרה. יש [רשות] לאדם למכור בתו לפסולים שקידושין תופסין בהם דכתיב לאמה מלמד שמוכרה לפסולים שאינה נמכרת אלא לאמה בלבד ולא לנשואין כיון דמצי ליעדה דהיינו אירוסין דקדושין תופסין לו בה אבל קרובים דאין קדושין תופסין לו בה לא מצי מזבן לה כדאמ'.

טו

המוכר את בתו והלך וקדשה לאחר אם לא יעדה האדון כשתצא מרשותו יגמרו קדושיה ותעשה אשת איש כרבנן דרבי יוסי ברבי יהודה דף י"ט דאמרי אם רצה ליעד מיעד כשקדשה לאחר דקסברי דמעות הראשונות לקידושין נתנו דאי בעי ליעודי מיעד ואם לא יעדה חיילי קידושין.

טז

התנה שלא לייעד הוי כמתנה על מה שכתוב בתורה ותנאו בטל כרבנן דהתם ויעוד לא הוי דבר שבממון דתנאו קיים:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.