קרית ספר/סוטה/ג

קרית ספר ‏ סוטה ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אין משקין הסוטה אלא בב"ד הגדול של ע"א במקדש דאתיא תורה תורה כתיב הכא ועשה לה הכהן את כל התורה וכתיב התם בזקן ממרא על פי התורה אשר יורוך מה להלן בע"א דכתיב על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא מקום מיוחד דהיינו לשכת הגזית אף כאן בע"א וה"נ כתיב לפני ה' דהיינו בירושלם. וכדי שלא ימחק השם מאיימין עליה דסברא היא אבל אינו מעכב. ומעמידין אותה כנגד שער המזרח דכתיב והעמיד הכהן את האשה לפני ה' בשער ניקנור הוא שער העזרה המזרחי דרך כל הנכנסין ומבחוץ. ומשביע בלשון שהיא מדברת דכתיב ואמרה האשה וגו' בכל לשון שהיא שומעת דאל האשה משמע דברים הנכנסים בלבה שתהא מכרת בלשון ואומר לה בלשון שהיא מכרת אם לא שכב איש אותך ואם לא שטית וגו' עד מבלעדי אישך כדכתיב ואמר אל האשה אם לא שכב וכו' ואומר לה יתן ה' אותך וכו' עד לנפיל ירך כדכתיב והשביע וגו' ואמר הכהן אל האשה יתן ה' וגו' והיא אומרת אמן אמן בלשון שמכרת כדאמרינן לעיל דכתיב ואמרה האשה אמן אמן. ומודיעה שהבטן תלקה תחלה ואח"כ הירך מדכתיב לצבות בטן ולנפיל ירך לבטנו וירכו של בועל ולא כתיב בטנו וירכו שמעת מינה נמי דמודיעה שהבטן תלקה תחלה שהמים כדרך כניסתן יבדקוה דלקללה הקדים הירך לבטן לפי שהתחילה בעבירה תחלה.

ח

ואח"כ מביא מגלה של עור טהור כמו ס"ת דכתיב וכתב וגו' כספר ובלשון הקדש נמי כספר ובדיו שאין בו קנקנתום שנבלע בקלף מפני שאינו יכול לימחות וכתיב וכתב וכו' ומחה כתב שיכול למחות. ולשמה של אשה כמו הגט דכתיב ביה וכתב לה לשמה והכא נמי כתיב ועשה לה הכהן דהיינו כתיבה ומחיקה לשמה. וכותב כל הדברים שהשביע אותה בהם אות באות דכתיב וכתב את האלות האלה בספר האלות אלות ממש יתן ה' אותך ובאו בה המים וגו' האלות לרבות קללות הבאות מחמת ברכות שהם הנקי ממי המרים האלה וגו' ומיעוטא הוא הא אם שטית לא תנקי האלה למעוטי קללות שבמשנה תורה יככה ה' וגו' דאיקרו אלה כדכתיב והיה בשמעו את דברי האלה דהוה משמע שיכתוב אותם האלות להכי כתיב אלה האלה למעוטי צוואות והשביע הכהן את האשה וגו' דלא תימא לא ידלג וקבלת אמן נמי איצטריך למעוטינהו וה"א דהאלות לרבות משום דאלות גופ' ריבוייא הוא וה"א דהאלה מיעוטא משום דאלה גופא מיעוטא הוא. וכותב את השם ככתבו דכיון דכתיב וכתב את האלות האלה היינו כמו שהן כתובות בתורה ממש ואינו כותב אמן דהיינו קבלה כדאמרן.

ט

ואחר כך מביא כלי חרש שלא נעשה בו מלאכה דכתיב בכלי חרש וילפינן כלי כלי ממצורע מה התם חרש חדשה אף כאן חרש חדשה והתם מנ"ל את הצפור הא' אל כלי חרש על מים חיים מה מים חיים שלא נעשתה בהם מלאכה אף כלי שלא נעשתה בו מלאכה ולא מצית פרכית מה למצורע שכן טעון עץ ארז ואזוב וגו' דאמר קרא בכלי חרש כלי שאמרתי לך כבר מדלא כתיב ולקח כלי חרש ונתן בו מים וכתיב בכלי חרש משמע שכבר הוזכר כלי זה במקום אחר וקאמר רחמנא הכא שבאותו כלי שאמרתי לך במקום אחר קח אותם ומאי ניהו דמצורע. ונותן לתוכו חצי לוג מן הכיור דכתיב מים קדושים ואין קדושים אלא שנתקדשו בכלי. ונוטל מעפר קרקע המשכן כדכתיב ומן העפר וגו' ונותנו על גבי המים כדי שיראה על פני המים דכתיב ומן העפר וכו' ונתן אל המים מדלא כתיב ונתן במים אלא אל המים משמע שלא יהיה נבלע בתוכן. ונותן לתוכן דבר מר דכתיב מי המרים שמרים כבר קודם מחיקה אלמא מחמת דבר אחר הם מרים ואין מרירה על שם קללת בדיקתם דהא מקמי מחיקה לאו בני בדיקה נינהו ומוחק לתוכן המגלה לשמה דכתיב ומחה וגו'. וימחוק יפה יפה עד שלא ישאר במגלה רושם דכתיב ואחר ישקה ואחר דקאמר אמחיקה קאי הכתיבה למעלה ואם לא נמחקה יפה לא ישקנה א"נ כיון דכתיב ומחה ממילא שמעי' אי רשומו ניכר דלא מחוי הוא.

יא

וכהן א' אוחז בבגדיה מכנגד פניה וקורע עד שתגלה לבה דכתיב והעמיד הכהן וגו' ופרע את ראש האשה אין לי אלא ראשה גופה מנין ת"ל האשה א"כ מה ת"ל ופרע את ראש מלמד שהכהן סותר את שערה מרבה בגילויה שסותר קליעתה.

יב

ומביא קמח שעורים עשרון משל בעל כדכתיב והביא האיש וגו' והביא את קרבנו עליה וגו' ונותנו לידה כדי ליגעה כדכתיב ונתן על כפיה ואחר כך לוקח המנחה מידה ונותנה לכלי שרת כדכתיב ולקח הכהן מיד האשה וגו' ואינו נותן עליה לא שמן ולא לבונה דכתיב לא יצוק עליה שמן וגו'. ובכל זמן שפורע את ראשה ונותן העשרון על ידיה יהיו המים בכלי ביד הכהן ויראה אותה את המים דכתיב וביד הכהן יהיו מי המרים וגו' ואח"כ משקה אותה כדכתי' והשקה. ואחר שתשתה לוקח כלי שרת שבו המנחה ונותנו על ידיה. וכהן מניח ידו תחתיה ומניפה דכתיב ולקח הכהן מיד האשה וכתיב בשלמים ידיו תביאנה אתיא יד יד מה כאן כהן אף להלן כהן ומה להלן בעלים אף כאן בעלים הא כיצד מניח ידו תחת ידי הבעלים ומניף ואחר כך מגיש המנחה לקרן דרומית מערבית של מזבח כשאר מנחות של יחיד שיתבאר בס"ד וקומץ ומקטיר הקומץ כדכתיב וקמץ והקטיר וגו' והשאר לכהנים שכל הנקמצין שייריהן נאכלין לכהנים דכתיב בתורת סתם מנחה וזאת תורת המנחה עד והנותרת ממנה וגו'.

טז

אם טהורה היא יוצאה והולכת לה ומותרת לבעלה דכתיב ואם לא נטמאה וטהורה היא ונקתה דכיון דאם טמאה היא מיד פניה מוריקות ונראים בה סימני טומאה כדכתיב והיה אם נטמאה ובאו בה המים המאררי' וגו' דמשמע דמיד ניכרים בה הא כשאינן ניכרים בה מיד היא טהורה והולכה מיד ואם טמאה הוא מיד פניה מוריקות וכו' כדאמר. ובטנה צבה בתחלה ואח"כ תפול ירכה כדכתיב וצבתה בטנה וגו' שהמים בודקין דרך כניסתן כדמשמע פשטיה דקרא ובאו בה המים המאררים דרך ביאתן ומיתתה אח"כ נראה דילפי' לה מדכתיב אם לא שכב הנקי מדשני קרא בלישניה ולא כתיב חיי או לשון אחר משמע דאם לא שכב הנקי כלומר תתחנקי דהיינו מיתה ואת כי שטית וכל מאורעות שיארעו לה יארעו לצבות בטן ולנפיל ירך כדכתיב לצבות בטן וגו' דהיינו בטנו וירכו של בועל דאלו לבטנה לא צריך וכדאמרינן לעיל. ואם בעל ביאה אסורה מעולם אין המים בודקים אשתו כדכתיב ונקה האיש מעון וכדאמר לעיל ואם עבר והשקה אותה חוטא שגורם שימחה שם המפורש במים לבטלה ואסור מדאוריתא כדכתיב ואבדתם את שמם וכתיב לא תעשון כן וגו'.

כ

סוטה שיש לה זכות ת"ת תולה לה עד שנה או ב' או ג' לפי זכותה דילפינן ונקתה ונזרעה זרע ע"י זכיות ונקתה כדי זריעת זרע ט' חדשים ויש אומרים שנים עשר חדש דהוי זרע הראוי לספר בשבחו של מקום כדכתיב זרע יעבדנו יסופר וגו' זרע הראוי לספר שהוא בן י"ב חדש ובסוף מתה בצביית בטן ובנפילת איברים כדכתיב בקרא וזכות אינו תולה אלא לארכות הזמן של המיתה.

כא

ומיד מתחיל לצבות בטנה ולנפול ירכה ומשהתחילה בטנה לצבות וירכה לנפול היא אסורה וודאית ואם היתה טהורה הרי זו תתעבר ותלד זכר ואם היתה יולדת בקושי תלד במהרה ואם היתה יולדת נקבות תלד זכרים דכתיב ונזרעה זרע דמשמע דתשתנה לטובה דאם היתה רגילה בבנים מאי ברכתא אלא שתלד בריוח ויפים.

כג

ואם באו לה אח"כ עידי טומאה אסורה לבעלה אע"פ שלא בדקוה המים דאין מים בודקי' למי שיש לה עדים דכתיב וטהורה היא בתר דכתיב ואם לא נטמאה דה"ל למימר ואם לא נטמאה ונקתה וגו' אלא למידרש דכי טהורה נזרעה זרע ולא שניצולה מן המים מפני שהיו לה עדים בטומאתה וי"ו יתירה למעוטי שתלתה לה זכות דבהא לא אמר קרא ונזרעה ועד אחד שבא אח"כ לטומאה אינו אוסרה שהרי שתתה.

כד

אשה שזנתה באונס או בשגגה או דרך איברים אין המים בודקי' אותה דכתיב והוא לא נתפשה פרט לאנוסה שהרי נתפשה בחזקה ותמעול מעל באשה פרט לשוגגת שכבת זרע פרט לבא עליה דרך איברים:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.