קרית ספר/נערה בתולה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png נערה בתולה TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
חידושים ומקורים מנחת חינוך
חידושי רבנו חיים הלוי
יד דוד
יצחק ירנן
מעשה רקח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
ציוני מהר"ן
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

מצוה נב לדון במפתה בחמשים שקל עם שאר דינים כמו שכתוב בתורה וכי יפתה איש בתולה וגו' וכתיב כסף ישקול כמוהר הבתולות שהוא קצוב חמשים כסף אצל אונס שנאמר ונתן וגו' האיש השוכב עמה וגו' ונתן לאבי הנערה חמשים כסף. מפתה לרצונה דלא כתיב בה עינוי אונס כתיב ביה תחת אשר ענה דהוי בעל כרחה נבעלת בשדה הויא בחזקת אנוסה כפשטי' דקרא צעקה ואין מושיע לה ואלו בעיר יש לה מושיע ונבעלת בעיר הרי זו בחזקת מפותה ומענינא דקרא דכתיב אשר לא צעקה בעיר. ומפותה שלא רצה היא או אביה שתנשא לו או הוא לא רצה לכנוס נותן קנס והולך לו דכתיב אם מאן ימאן אביה אין לי אלא אביה היא עצמה מנין ת"ל ימאן מכל מקום והוא נמי מצי מעכב דכתיב מהר ימהרנה לו לאשה לו מדעתו. ואם רצו וכנסה אינו משלם קנס דלא כתיב קנס אלא במיאון אבל אונס נותן קנס קודם שיכנוס אותה כדכתיב ונתן נ' כסף והדר לו תהיה לאשה אלא כותב לה כתובה כדכתיב מהר ימהרנה לו לאשה:

מצוה נג שישא האונס אנוסתו כדכתיב ולו תהיה לאשה על כרחו ואין סברא לומר מדעתו כיון דכתיב לא יוכל שלחה כל ימיו והיא או אביה שלא רצה שתנשא לאונס הרשות בידם ונותן קנס דכתיב ולא תהיה מדעתה דמשמע היא מהוה את עצמה לו ואביה שלא יהא חוטא נשכר א"נ ילפי לה מק"ו דמפתה ומה מפתה שלא עבר אלא על דעת אביה בלבד בין היא ובין אביה יכולין לעכב אונס שעבר על דעת אביה ועל דעת עצמה לא כ"ש. ואפילו היא חגרת או סומא או מצורעת כופין אותו לכנוס אף שהוא אינו רוצה כדכתיב ולא תהיה לאשה על כרחו ולא הוצרך הכתוב אלא להיכא שיש בה דבר שהוא לא ירצה שאז יכנוס על כרחו. אבל אם היתה אסורה עליו מן התורה או נמצא בה דבר זמה אחר שכנסה יגרשנה שנא' ולו תהיה לאשה אשה ראויה לו מן התורה. ובמפותה נמי כתיב מהר ימהרנה לו לאשה הראויה לו ולא אמרי' דאת' עשה וידחי ל"ת אלא היכא דא"א לקיים העשה באופן אחר אבל הכא אי אמרה היא לא בעינא מי איתיה לעשה כלל כדפי' לעיל השתא נמי מלמדין לומר אותה איני רוצה ולכך כ"ג שאנס בתולה או שפתה אותה לא יכנוס שהוא מצווה ליקח בתולה ועכשיו אין זאת הגונה לו ואם כנס יוציא בגט שאינה ראויה לו.

ז[עריכה]

-העתקה מסוף פ"ב-

[

אזהרת פ שלא יגרש האונס את אנוסתו לרצונו לעולם שנאמר לא יוכל לשלחה כל ימיו ואפילו שהוא אזהרה עליו אין לוקה עליה כיון שקדמו עשה דכתיב ולו תהיה לאשה נמצא זה מצות ל"ת שנתקה לעשה שאין לוקין עליה אלא אם לא קיים עשה שבה לפיכך אם גרש כופין אותו להחזיר ואינו לוקה. מתה קודם שיחזירנה או נתקדשה לאחר שהרי היא אסורה עליו או שהיה הוא כהן ונאסרה עליו מיד כשגרשה הרי זה לוקה שהרי עבר על לא תעשה של לא יוכל לשלחה ואינו יכול לקיים עשה שבה. ואין במצות אלו שום דבר מדרבנן:]

ח[עריכה]

אין האונס או המפתה חייב קנס עד שיבא עליה כדרכה דקנסא לא מחייב אלא משום גמר ביאה שהוא מוציא בתוליה ובשלא כדרכה דליכא בתולים לא מחייב. ובעדים דמודה בקנס פטור כדכתיב אשר ירשיעון אלהים פרט למרשיע את עצמו ואינו צריך התראה. [דלא ילפינן התראה אלא בד' מיתות ב"ד ובמלקות]. קטנה פחותה מבת ג' שנים אין לה קנס דאין ביאתה ביאה עד ג' שנים ויום א'. ואפילו היא קטנה דמדכתיב במוציא שם רע הנערה מלא והתם נערה ממש היא דראויה לעונשין בעיא כדכתיב והוציאו משמע שכל מקום שנכתב חסר אף קטנה במשמע. בגרה אין לה קנס דכתיב נערה בתולה לא הבוגרת.

ט[עריכה]

ואחת שיש לה אב ואחת שאין לה אב יש לה קנס דאם מאן דאביה דרשי' כשאביה קיים וימאן דהיא עצמה כשאין אביה קיים והיא ממאנת דיש לה קנס כשנתיתמה אחר פיתוי. ממאנת אין לה קנס שאינה בחזקת בתולה הואיל וניסת. אילונית שאין לה סימני נערות לעולם דעד ל"ו שנה היא בחזקת קטנה ומשם ואילך בוגרת אין לה קנס דאין קנס אלא לראויה להיות נערה כדכתיב נערה והשוטה והחרשת נמי ומי שהעידו עליה ב' שתבעה אותם לזנות עמה והמגורשת מן הנשואין ועדין היא נערה בתולה אין לה קנס אבל מן האירוסין אם נאנסה יש לה קנס לעצמה דכתיב אשר לא אורשה וכו' לאביה הא אורשה לעצמה ובפיתוי אין לה קנס דהא מחלה. גיורת שבויה ומשוחררת פחותות מג' שנים יש להם קנס דאין ביאתם ביאה ואם היו בת ג' שנים ויום א' בשעת גירות ופדות ושחרור אין להם קנס דהואיל וביאתן ביאה הן בחזקת בעולות.

יא[עריכה]

היתה אסורה על האונס או על המפתה בכרת או מלקות והתרו בו לוקה ואינו משלם דכתיב כדי רשעתו משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום ב' רשעיות וסמיך ליה ארבעים יכנו דהיכא דאיכא ב' רשעיות ניעביד ביה הכאה ואם לא התרו בו הרי אינו חייב אלא משום רשעה א' ומשלם. וכן אם היתה מחייבי עשה דאין כאן אלא חיוב רשעה אחד בין התרו בין לא התרו חייב קנס.

יג[עריכה]

היתה מחייבי מיתות ב"ד אפילו לא התרו בו פטור מקנס שנא' ולא יהיה אסון ענוש יענש הא אם היה שם אסון אפילו בשגגה שלא נתכוונו לה כדכתיב כי ינצו אנשים וכו' אין שם עונש ממון והרי הוא אומר מכה נפש בהמה ישלמנה ומכה אדם וכו' מה מכה בהמה לא חלקת בו בין שוגג למזיד ולעולם ישלם אף מכה נפש אדם לא חלקת בו בין שוגג למזיד דלעולם לא ישלם וכן הדין לכל עבירה שיש בה מיתת ב"ד דילפי מהאי שאין בה תשלומין.

טו[עריכה]

בא עליה ומתה פטור מן התשלומין דכתיב ונתן לאבי הנערה ולא לאבי המתה והוא שתמות קודם שתעמוד בדין דאי לאו הכי בשעת העמדה בדין הרי נתחייב:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.