קרית ספר/נזירות/ה

קרית ספר ‏ נזירות ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אזהרת קנא שלא ישתה הנזיר יין ולא תערובת יין ואפילו חומץ דכתיב וכל משרת ענבים לא ישתה. וחומץ דכתיב וחומץ שכר לא ישתה. והיוצא מן הגפן בין פרי בין פסולת אבל שכר של תמרים וכיוצא בו מותר לנזיר ושכר הוא תערובת יין:

אזהרת קנב שהזהיר הנזיר מלאכול ענבים לחים וגו' ואם אכל מהם כזית לוקה:

אזהרת קנג שהזהיר הנזיר שלא לאכול צמוקים דכתיב ויבשים לא יאכל ואם אכל מהם כזית לוקה:

אזהרת קנד שהזהיר הנזיר מלאכול חרצנים דכתיב מחרצנים ועד זג לא יאכל ואם אכל מהם כזית לוקה:

אזהרת קנה שהזהיר הנזיר מלאכול קליפת הענבים דכתיב ועד זג ואם אכל מהם כזית לוקה. נזיר שאכל מאלו או מבוסר כזית לוקה וכן שתה רביעית יין או אכל כזית מיין הקרוש שהוא הפרי או שתה רביעית חומץ שהוא פסולת הפרי הרי זה לוקה אבל עלין ולולבין ומי גפנים וסמדר מותרין לנזיר דמן העץ הן נחשבים דדרשינן פרט כלל ופרט. [כלל ופרט וכלל] אי איכא פרטא דדמי ליה אפילו בחד צד מרבינן ופרט וכלל ופרט אי איכא פרטא דדמי משני צדדין מרבינן בחד צד לא מרבינן והדין נותן דבשני כללות מרבינן יותר מכלל א'. ופרט וכלל ופרט דהכא היינו דכתיב מיין ושכר יזיר וגו' פרט מכל אשר יעשה מגפן היין כלל מחרצנים ועד זג חזר ופרט פרט וכלל ופרט אי אתה דן אלא כעין הפרט משני צדדים מה הפרט מפורש פרי שהם ענבים ויין ופסולת פרי שהוא חומץ כדכתיב חומץ יין וחומץ שכר אף כל פרי ופסולת פרי. אף כל דפרי מאי היא ענבים דקים הגדלים בין שאר גרעינים גדולים וכל שכן בוסר דבא לכלל ענבים גדולים. אף כל דפסולת פרי מאי היא לאיתויי ענבים שהתליעו ולמעוטי עלין ולולבי' ומי גפני' וסמדר שאינם כעין הפרט לא פרי ולא פסולת. ועד זג דכתיב בקרא הוי יתיר' לאיתויי דבין הביני' אותו דבר הקרוש שבין הזג והחרצן שממנו נעשים השמרים. ושיעור רביעית הל"מ ליין וחומץ וכזית בכלל שיעורין הל"מ כדאמ' בכמה דוכתיה ויין קרוש חשיב אוכל והוי בכזית.

ג

כל איסורי הגפן מצטרפין לכזית ולרביעית דכתיב מכל אשר יעשה מגפן היין וגו' לא יאכל וגו' ואפילו מאן דלא דריש כל מכל דריש. דבר ההתר אין מצטרף לדבר האסור בנזיר לרביעית או כזית דאיסורי נזיר בלחוד הוא דילפי' דמצטרפי' זה עם זה לשיעור מדכתיב מכל אשר יעשה וגו' אבל לא התר לאיסור והיינו לענין מלקות דלא לקי עד שיהא כזית בכדי אכילת פרס דעל זה נאמר בתורה וכל משרת ענבים כמו אם שרה פתו ביין דיש טעמו וממשו אבל ליכא ממשו אלא טעמו דליכא כזית בכדי אכילת פרס לא לקי ואיסורא דאוריתא מיהא נראה דאית ביה כשאר איסורין דילפי בעלמא מדכתיב ושקץ יהיו לכם לאסור את ערוביהן ולדעת הרב ז"ל נראה דהוי אסמכתא בעלמא.

ח

נזיר שאכל כזית מכל א' ענבים וצמוקים וחרצנים וזגים ורביעית יין וחומץ חייב חמש מלקיות שכל אחד מהם בלאו מיוחד הוא כדאמר' ולוקה מלקות שישי משום לא יחל דברו השוה בכל הנדרים דנזיר נמי נדר איקרי כדכתיב נדר נזיר וכדאמר' לעיל וכן על א' מהם לוקה ב' משום לא יחל דברו וכדאמר' וה"ה לנזיר שגלח או נטמא דלוקה בא' על איסור המיוחד בו וא' על לא יחל השוה בכל הנדרים.

ט

שתה רביעית יין ורביעית חומץ אינו לוקה אלא א' שמשמעות המקרא לא ישתה יין ושכר ואפילו החמיצו ולאו א' הוא וענבים לחים ויבשים דלקי אכל חד אף על גב דלא כתיב לאו בכל חד היינו משום דכתיב לחים ויבשים דהוי קרא יתירא דאי כתב ענבים הוו לחים ויבשים במשמע אלא לחייב על זה בעצמו ועל זה בעצמו בהתראה אח' כיון שהם שני שמות.

י

שתה יין כל היום כולו אף על פי שחייב לשמים על כל רביעית אינו לוקה אלא אחת משום יין וא' משום לא יחל ואם התרו בו על כל רביעית חייב על כל אחת ואחת דהתראות מחלקות כיון דאיכא שיעור אכל התראה:

יא

אזהרת קנו שלא יגלח שערו כל ימי נזרו דכתיב תער לא יעבור על ראשו. ואם גלח שערה אחת מעיקרה בכל דבר לוקה שערה א' הלכה היא שלא מצינו בה טעם. ובכל דבר שגלח חייב דכתיב תער לא יעבור על ראשו אין לי אלא תער מנין לרבות שאר המעבירים תלש מירט ספסף תלמוד לומר לא יעבור על ראשו לרבות כל המעבירין ובלבד שיהא כעין תער מעיקרה ומשורשה לגמרי. אחד המגלח ואחד המתגלח דכתיב תער לא יעבור על ראשו קרי ביה לא יעביר ליה אחר. לא גלח מעיקרו אלא שהניח בו כדי לכוף אינו לוקה שאין זה כעין תער אבל אסור מדאוריתא דכתיב קדוש יהיה גדל פרע שמצוה לגדל שער ועובר בעשה אי מגלח ממנו כלל גם כי אינו קוצץ לגמרי מעיקרה. השיר את השער בסם אינו לוקה אבל בטל מצות עשה דכתיב גדל פרע והוא לא גדל. נזיר שגלח והתרו בו על כל א' וא' לוקה על כל אחת ואחת. נזיר חופף ומפספס ואינו חושש אם נפל שער דדבר שאין מתכוין מותר אבל במסרק ובאדמה שמשרת השער אסור דסתם מסרק מתכוין להסיר שער הוא ואדמה המשרת נמי מתכוין להשיר הוא ואסיר מדאוריתא:

טו

אזהרת קנז שלא להטמא למת דכתיב לאביו ולאמו לא יטמא וכשנטמא בין בטומאה שמגלח עליה בין שאינו מגלח עליה לוקה. נטמא פעמים הרבה אין בית דין של מטה מלקין אותו אלא אחת ואם התרו בו על כל אח' ואח' שפירש וחזר ונגע או נשא והאהיל חייב על כל אחת ואחת ובלאו הכי לא דהא מחולל ועומד הוא וקרא קאמר ולא יחלל:

יח

אזהרת קנח שלא יכנס באהל המת דכתיב ועל כל נפשות מת לא יבא להזהיר על הטומאה ועל הביאה כשנכנס לבית ושהה שם עד שמת המת או שנכנס בתיבה ובא חברו ופרע לו מעזיבה מדעתו לוקה שתים משום טומאה ומשום ביאה דהא שניהם באים כאחד ובלא"ה לא משכחת דלקי אביאה דהא מחולל ועומד הוא דהא לא איפשר דלא עייל פורתא דגופא ברישא ומטמא ליה בטרם יכנס כולו וטומאתו קודמת לביאתו כדאמר'. נכנס בשגגה ונודע לו והתרו בו ועמד ושהה שם כדי השתחויה הרי זה לוקה ושיעור שהייה גמירי לה הכי כטמא שנכנס למקדש והוי בכלל שיעורין הל"מ.

כ

המטמא את הנזיר עובר משום ולפני עור לא תתן מכשול ואם היה הנזיר שוגג אין אחד מהם לוקה ולמה לא ילקה מטמא את הנזיר כמגלחו דכתיב וטמא את ראש נזרו וכתיב כי טמא נזרו מיעוטא שלא עשה מטמא כמיטמא דאינו לוקה עד שיטמא עצמו ומדעתו לא כשמטמא אותו אחר.

כא

נזיר עצמו שטימא עצמו לוקה אף משום לא תאחר לשלמו דנדר הוי והרי עשה מעשה שנטמא ואיחר נזירות כדכתיב והימים הראשונים יפלו וכן נזיר בבית הקברות למדנו שנזיר שטימא עצמו לוקה ד' משום לא יטמא ומשום לא יחל השוה בכל הנדרים ומשום לא תאחר כדאמר' ומשום לא יבא אם היתה ביאה וטומאה כאחת כדאמרינן:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.