קרית ספר/נזירות/ג

קרית ספר ‏ נזירות ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

סתם נזירות שלשים יום ואפילו פירש זמן פחות משלשים דאין נזירות פחות משלשים יום כדאמ' דכתיב קדוש יהיה יהיה בגמטריא תלתין הוו וכתיב נמי גדל פרע ואין גידול פרע פחות משלשים יום וכתיב נמי עד מלאת הימים ימים שהם צריכין למלאות הם שלשים דאיכא בחדש מלא וחסר ועד ועד בכלל. פירש זמן יותר משלשים יום הרי זה נזיר (ב)[כ]זמן שפירש דסתם נזירות הוא דילפינן דאין פחות מל' יום ואפילו פירש פחות הוו שלשים אבל פי' יותר הוי נזיר כמנין שפי' דשלשים דוקא למטה ולא למעלה ואמר שעה א' נמי הוי כמי שפי' יום א' והוי נזיר שלשים. ואם אמר הריני נזיר ל' יום ושעה א' הוי כמי שפירש שלשים ואחד יום ולא הוי נזיר אלא כמנין הימים שפי'.

ה

הריני נזיר מכאן ועד מקום פלוני אפילו רחוק מאה יום אין נזיר אלא שלשים דלא נתכוון אלא דאריכ' עליה האי נזירות כמכאן ועד אותו מקום רחוק. ואם החזיק בדרך והיה פחות מל' הוי נזיר שלשים כדאמ' ואם יותר הוי נזיר כמנין הימים דכיון דהחזיק בדרך משמע דמאי דקאמר מכאן ועד מקום פלוני אדעתא דליהוי נזיר כל זמן שיהיה בדרך קאמר וליכא למימר אריכא ליה מילתא דהא החזיק בדרך.

ו

אמר הריני נזיר ב' נזירות או שלש הוי כל נזירות שלשים יום כדאמ' ובסוף כל שלשים מגלח ומביא קרבנותיו ואפילו אמר עד מאה אלף נזירות. הריני נזיר כמנין ימות החמה או ימות הלבנה הוי נזיר שס"ה נזירות או שנ"ד כל א' מל' יום דכיון דאמר כמנין משמע נזירות ולא נזירות ארוך וכל הנדרים הולכים אחר לשון בני אדם כדאמ' בנדרים והוי שנת החמה שס"ה יום ושנת הלבנה שנ"ד ברוב השנים ושנה סתם שנת הלבנה.

ח

אחת ומחצה או נזיר ויום אחד או שעה א' הרי זה נזיר שני נזירות דדוקא ל"א יום הוא דהוי נזיר כמנין הימים אבל הא הוי כאלו אמר הריני מחצה יום א' או שעה א' דאמרן דהוי נזיר שלשים יום דאין נזירות פחות משלשים כדילפינן. הריני נזיר וא' ועוד ושוב הוי ד' נזירות שלשים יום ויום אחד הוי כמי שאמר ל"א יום דהוי נזיר בזמן שפירש.

ט

שני כיתי עדים החלוקים על זמן שנדר הוי נזיר במנין הפחות דבכלל מאתים מנה. נשאל לחכם על נזירות ראשון שנהג כבר אפילו הביא כפרתו וגלח עלתה לו ראשונה בשנייה שנדר כבר שאין שנייה חלה עד לאחר הראשונה כדאמר' לעיל וכיון שהתירה הרי היא כמי שאינה מעיקרא.

יא

הריני נזיר לעולם או כל ימי חיי הוי נזיר עולם. אלף שנים הוי לזמן קצוב ואסור לגלח כדכתיב כל ימי נדר נזרו תער לא יעבור על ראשו עד מלאת הימים וגו' ונזיר עולם אם הכביד שערו מקל בתער משנים עשר חדש לשנים עשר חדש ומביא שלשה בהמות כשיגלח דכתיב ויהי מקץ ימים לימים אשר יגלח כי כבד עליו וגלחו ויליף ימים ימים מבתי ערי חומה דכתיב בהו ימים תהיה גאולתו מה להלן שנים עשר חדש כדפי' ביה קרא עד מלאת לו שנה תמימה אף כאן שנים עשר חדש ואבשלום דכתיב ביה האי קרא נזיר עולם היה דכתיב ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא ואשלם את נדרי אשר נדרתי לה' בחברון והתם נדר משמע ליה נזירות ועוד אחרי שלא היה מגלח אלא מימים לימים משמע שהכביד עליו שערו מכלל דנזירות נדר ודבר זה שנזיר מגלח ומביא קרבנו שלשה בהמות הלכה היא מפי הקבלה ולטומאה הוי כנזיר לזמן קצוב דלא אתאי הלכתא אלא לגילוח וקרבן כדאמ'.

יג

שמשון לא היה נזיר גמור שהרי לא נדר בנזיר וקרא דכי נזיר אלהי' יהיה הנער מן הבטן לא אביו קאמ' לה ומפיו נמי לא יצא אלא מלאך הוא דקאמר ליה והיה אסור ביין ובתגלחת ומותר להטמא למתים ודבר זה הלכה מפי הקבלה. לפיכך מי שאמ' הריני נזיר כשמשון הוי כמוהו ואם אמר לא נתכוונתי אלא לאיש אחר ששמו שמשון אינו נזיר דהא לאו בנזירות נדר נזירות שמשון לית ביה שאלה דע"י מלאך קבל נזירותו עליו ואין לו שאלה דציווי של מעלה הוא. האומר הריני נזיר כשמשון בן מנוח כבעל דלילה כמי שעקר דלתות עזה כמי שנקרו פלשתים את עיניו הוי נזיר שמשון שאף על פי שאיפשר שנעשו מעשים אלו לאיש אחר לזה הוא שנתכוון. שמואל הרמתי נזיר עולם היה דכתיב ומורה לא יעלה על ראשו וכתיב נמי בשמשון ומורה לא יעלה על ראשו מה מורה דהתם נזיר כדכתיב כי נזר אלהי' יהיה הנער מן הבטן אף מורה האמורה בשמואל נזיר עולם נראה דילפינן מדכתיב ונתתיו לה' כל ימי חייו ומורה לא יעלה וגו', דמשמע דכל ימי חייו לא יעלה עליו מורה דהיינו נזירות כדילפי' לפי' האומר הריני כשמואל הרמתי כבן חנה כבן אלקנה כמי ששסף את אגג בגלגל וכיוצא באלו הרי הוא נזיר עולם ולא אמרינן שמא לאחר נתכוון.

יז

הריני נזיר מלא הבית מלא הקופה ואמר לא היה בדעתי אלא לנזירות גדולה הרי זה נזיר שלשים יום בלבד דהא דאמר מלא הבית משמע כאלו אמר אריכא לי מילתא כמלא הבית ואם [אמר] סתם נדרתי רואין את הקופה כאלו מלאה חרדל ויהא נזיר כל ימיו דאמרי' נזירות כמנין גרעיני חרדל קבל עליו ואין להם הפסקה כל ימיו והוי כשאר נזירי עולם. הריני נזיר כשער ראשי או כעפר הארץ או כחול הים הרי זה כמי שאמר נזירות עלי כמנין שער ראשי או כמנין עפר הארץ או החול דכל הני מובדלין זה מזה ונזירות מובדלת הוא שנדר ולפי' יגלח כל שלשים ויתחיל למנות נזירות שנייה שלשים יום ויגלח וכן עד שימות ובכל תגלחת אינו שותה יין ולא יטמא למתים שהרי מיד חלה עליו נזירות שנייה ואחר כך ג' עד שימות ואם שתה או נטמא לוקה.

יט

קבל ג' נזירות זו אחר זו על ככר אחד אם יאכלנה ואכלה מונה שלשה נזיריות זו אחר זו מל' יום ומגלח בסוף כל ל' ומביא קרבנו כדינו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.