קרית ספר/מעשר שני/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png מעשר שני TriangleArrow-Left.png ז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

פירות הנלקחות בכסף מעשר שני אינם נפדים בריחוק מקום כפירות מעשר שני עצמו דאף על גב דאמרינן דסלעים על דינרין דכסף כסף ריבה כסף ראשון אף כסף שני הכא דקנה פירות בכסף שאני שכבר נגמר מצותו ושוב אינו נפדה דפדיון דכי ירחק אפירות עצמן קאי לא אלקוח אלא יעלו הם עצמם לירושלם ואם נטמא שאינו יכול להעלותו יפדה.

ג[עריכה]

אין נלקח בכסף מעשר אלא מאכל אדם שגידוליו או גידולי גידוליו מן הארץ דכתיב ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך כלל בבקר ובצאן וגו' פרט ובכל אשר תשאלך נפשך חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש פרי מפרי עגל שנולד מאמו ובן שה וענבים מחרצנים שזורעים החרצנים וגידולי קרקע שכולם ניזונים מן הקרקע אף כל פרי מפרי וגידולי קרקע יצאו מים ומלח ודומיהן שאין גידוליהם מן הארץ ולא פירות שהם מחוברים לקרקע דהרי הם כקרקע ואין כסף מתחלל על הקרקע דאין יכול להגיע לירושלם וקרא כתיב ואכלת שם ופירות שאינם יכולים להגיע לירושלם נמי מהאי טעמא דאינם דומים לבקר וצאן דחזו להעלות לירושלם.

ה[עריכה]

דבש וביצים וחלב הוו גידולי גידולין והא ילפינן להו. ותמד שהחמיץ או שנתן שלשה מים והוציא ארבעה נלקח בכסף מעשר כיין ושכר דכתיב בשכר להביא תמד משהחמיץ.

ח[עריכה]

לולבי זרדין והחרובין משימתיקו הוו אוכל ונקחין בכסף מעשר והנכבשים אפילו לא המתיקו הם נלקחים והקור נלקח בכסף מעשר דהשתא הוא רך והוו פרי מפרי. נותני ריח ומראה וטעם אינם נלקחים בכסף מעשר דמה שנאכל הוא גופיה בבקר הוא דכתיב בקרא. ערב מים ומלח הוי כמוריס ומלח נראה דלא אימעיט משום דאינו נאכל גופו ולא אתי אלא לטעמא דכיון דתבשיל לא סגי בלא מלח היאכל תפל מבלי מלח חשיב אוכל גופיה אלא דאימעיט משום דאינו פרי מפרי וגידולי קרקע.

יא[עריכה]

ומן התורה מותר ליקח בכסף מעשר אפילו תרומה לכהן ושביעית קודם הביעור דהא מידי דמאכל נינהו.

יד[עריכה]

הלוקח בכסף מעשר מה שאינו נלקח בו לא חלה קדושת מעשר על הדבר הקנוי ולא יצאו המעות לחולין.

טו[עריכה]

הלוקח פירות חוץ לירושלם ממעות מעשר שני בשוגג הוי מקח טעות דאלו הוה ידע דהוו מעות מעשר לא הוה זבין בהו משום טירחא יתירא דאיכא בפירות להעלותן טפי ממעות והדמים הם מעשר כשהיו ואם במזיד יעלו הפירות לירושלם דהא נגמר מצותה כדאמ' לעיל ואם אין מקדש ירקבו דהא אין יכול לפדות אלא אם כן טמאים כדאמר' וכן בהמה תעלה ותאכל ואם אין מקדש תקבר היא ועורה שגם עורה אסור דכשהיא נאכלת הוא דעורה טפל לה ויוצא לחולין וכל שהוציא חוץ לאכילה ושתיה וסיכה וברח המוכר או מת יאכל כנגדן בירושלם ונראה דהוי קנסא דדמים ראשונים אכתי קדשי ביד מוכר.

יט[עריכה]

קדושת שלמים אינה חלה על קדושת מעשר דממון גבוה הוא ולא חייל עליה קדושה אחריתי כדילפינן מכל בכור אשר יבוכר דלא שייך ביה קדושה אחריתי אלא בכורה. אכל פירות המעשר עצמן בתורת חולין יצא ידי שמים ואם מה שלקח מכסף מעשר אכל יחזרו דמים למקום או יאכל כנגדן כדאמר':


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.